המדינה לא מסתפקת בעונש של שנתיים מאסר שהוטל על נוחי דנקנר בגין הרשעתו בהרצת מניות ומבקשת מבית המשפט העליון להחמיר בעונשו.
פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) הגישה היום (ה') לבית המשפט העליון ערעור על קולת עונשם של יו"ר קונצרן אי.די.בי לשעבר ושל שותפו למעשים, איתי שטרום. דנקנר ושטרום הורשעו בהרצת מניית אי.די.בי אחזקות, בעבירות של תרמית בניירות ערך, עבירות דיווח ואיסור הלבנת הון. דנקנר נידון על-ידי שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, ל-24 חודשי מאסר; ושטרום -ל-12 חודשי מאסר.
בערעורה מבקשת המדינה מבית המשפט העליון לקבוע כי מתחמי הענישה ההולמים את מעשיהם של דנקנר ושטרום עומדים על 60-36 חודשי מאסר ועל 54-30 חודשי מאסר, בהתאמה, ולהחמיר בעונשי המאסר שלהם במידה ניכרת.
לטענת הפרקליטות, העונשים שהטיל השופט כבוב על דנקנר ושטרום לא רק שאינם תואמים את מגמת ההחמרה שמכתיב בעת האחרונה בית המשפט העליון, אלא שהעונשים אף מסיגים לאחור את רף הענישה בעבירות תרמית בניירות ערך הרחק מהרף הראוי שקבע המחוקק, ועוד בתיק שנסיבותיו חמורות יותר.
"הצבת רף שכזה בעבירות ניירות ערך חמורות המבוצעות על-ידי הדמות החזקה ביותר במשק הישראלי הובילה לקביעת עונשים בלתי הולמים בתיק זה, ותביא, מיניה וביה, ליצירת נורמת ענישה מקלה יתר על המידה בכל המקרים העתידים לבוא", נטען בערעור.
פרשת הונאה מפורשת וחמורה
בערעור על גזר הדין - שהוגש באמצעות מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד ג'ואי אש, ופרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד ליאת בן-ארי - נאמר כי מדובר בפרשת מירמה והונאה מפורשת וחמורה, שהיעד שלה הם כספי הציבור כולו, והפסול טבוע בה וגלוי על פניה.
לדברי הפרקליטות, העונשים שהוטלו על דנקנר ושטרום מופרזים לקולא ואינם הולמים את חומרת העבירות בהן הורשעו וכן את עוצמת הפגיעה בערכים השונים המוגנים על-ידיהן. המדינה סבורה כי העונשים פוגעים באינטרס הציבורי של שמירה על כספי החיסכון של הציבור, שמירה על הגינותו ואמינותו של שוק ההון ושמירה על תקינות המסחר בבורסה, באופן המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.
הפרקליטות מציינת בערעור כי השופט כבוב קבע כי מדובר בפרשה חמורה ביותר שפגיעתה בערכים המוגנים קשה ומשמעותית, ואף עמד על הצורך בהטלת עונשים מחמירים ומרתיעים בעבירות ניירות ערך וצווארון לבן בכלל. לשיטת המדינה, קביעות אלה של בית המשפט המחוזי אינן מתיישבות עם העונשים שנגזרו על השניים.
עוד נטען כי המחוזי שגה בגזר הדין שגיאה כפולה: ראשית, בקביעת מתחמי ענישה נמוכים ובלתי הולמים את חומרת העבירות ונסיבות ביצוען; ושנית, במתן משקל יתר לנסיבות אישיות של דנקנר ושטרום, שהובילה לקביעת עונשים בחלק התחתון של המתחמים הנמוכים ממילא.
המתחמים שנקבעו בתיק זה, והעונשים שנקבעו בתוכם, טוענת המדינה, אף אינם תואמים את מדיניות הענישה הנוהגת ואת התקדימים שנקבעו בעבר. לדבריה, העונשים שהוטלו על דנקנר ושטרום זהים או נמוכים מעונשים שהוטלו בפרשיות אחרות, ובעיקר בפרשות מליסרון ומנופים. זאת, למרות שנסיבות ביצוע העבירות במקרה דנן חמורות משמעותית (בפרשת מנופים הורשעו ג'קי בן-זקן ואיתן אלדר בהרצת חברת מניות מנופים פיננסים ונשלחו ל-26 ול-22 חודשי מאסר, בהתאמה).
בנוסף, הפרקליטות טוענת כי ההחלטה יוצרת פער בלתי מוצדק בין העונשים שהוטלו על דנקנר ושטרום. לפי הערעור, שטרום היה שותף מלא לתוכנית המירמתית ובעל תרומה מכרעת להוצאתה לפועל, ולפיכך על עונשו להיות קרוב במידה משמעותית לעונשו של דנקנר.
הערעור מטופל על-ידי עוה"ד חנה קורין ועמית בכר ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) ועו"ד איתמר גלבפיש מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.
ההרשעה
"דנקנר ניצל את כישרונו וקשריו כדי להשפיע בדרכי תרמית על שער ניירות ערך"
יו"ר קונצרן אי.די.בי לשעבר, נוחי דנקנר, ואיתי שטרום הורשעו בפרשה שעניינה פעילות מסחר תרמיתית אינטנסיבית ב-3 ימי מסחר בהנפקה קריטית לחברת אי.די.בי אחזקות בפברואר 2012. בית המשפט המחוזי קבע בהכרעת דינו כי היקפה של פעילות המסחר עמד על עשרות מיליוני שקלים, והסכום שגויס בהנפקה עמד על 321 מיליון שקל הנגועים במירמה.
בדצמבר אשתקד שלח שופט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, את דנקנר, שהורשע בהרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות ובעבירות דיווח, לשנתיים מאסר בפועל, ובנוסף הטיל עליו קנס בסך 800 אלף שקל וכן מאסר על-תנאי של 12 חודשים; על איתי שטרום, שהורשע לצד דנקנר בהרצת המניות, גזר השופט עונש של שנת מאסר בפועל וקנס כספי בסך חצי מיליון שקל; על חברת אי. די.בי אחזקות הוטל קנס כספי בסך רבע מיליון שקל; ועל חברת קלוס טריידינג בבעלות שטרום הוטל קנס בסך של 150 אלף שקל.
העונשים שנגזרו היו קלים מאלה שפרקליטות מיסוי וכלכלה ביקשה להטיל על המורשעים. המדינה ביקשה מהשופט להטיל על דנקנר עונש שבין 2-5 שנות מאסר ועל שטרום מאסר שבין 2.5-4.5 שנים.
השופט התייחס לחומרה שהוא רואה במעשיהם של דנקנר ושטרום. לדבריו, מידת הפגיעה בערכים בשוק ההון ובאינטרס של הגנה על ציבור המשקיעים היא גדולה. וזאת, לדבריו, בשל מספר סיבות. האחת - הרצון לתמוך בהנפקה של מי שהייתה בעת הרלוונטית חברת האחזקות המשמעותית במשק הישראלי; הסיבה השנייה - היקף המעשים וריבויים. "אכן מדובר בפרק זמן קצר יחסית של ימים בודדים, שבמהלכם פעלו הנאשמים לשרת את המטרות האסורות של השפעה בדרכי תרמית על שער המניה במסחר בבורסה".
עם זאת, כבוב ציין כי "אין מדובר במעידה חד-פעמית, אין מדובר באירוע אחד, אין מדובר בסכום כסף נמוך. מדובר במעשים שנעשו על-ידי הנאשמים במהלך 3 ימי מסחר... מדובר בסכומים שמגיעים לכדי עשרות מיליוני שקלים... מדובר בסכומים גבוהים שנועדו לשרת מטרה אסורה של השפעה בדרכי תרמית על שער נייר ערך שנסחר באותם ימים, והציג בפני ציבור המשקיעים תמונה מעוותת של ביקוש לנייר הערך".
כבוב ציין גם כי הרצת המניות על-ידי הנאשמים בוצעה בתקופה קריטית עבור החברה המנפיקה. לדבריו, "לא רק שמצבה של אי.די.בי אחזקות היה קשה, אלא גם נשקפה סכנה ממשית בדרגת סבירות גבוהה להמשך יכולתו של דנקנר לשלוט בחברת האחזקות, וממילא בכל אשכול החברות הנמצאות מתחת לחברת האחזקות".
סיבה נוספת לחומרת העבירות - לדברי כבוב - היא התחכום שבמעשי הנאשמים. "דנקנר, בהיותו בעל השליטה באי.די.בי, שלט ביד רמה בפעילותה של החברה וניתב את הפעילות לפי צרכיו הרלוונטיים", קבע בית המשפט. "הוא ניצל את כישרונו וקשריו כדי להסיט חלק מכספי ההשקעה מהשקעה בהנפקה המתוכננת אל רכישת המניות מחוץ לבורסה משטרום, כאשר שטרום השקיע את הכספים בבורסה - השקעה אשר לא הייתה חופשית כלל ועיקר ונעשתה כל-כולה על-מנת לשרת את מטרותיו של דנקנר - כדי להשפיע על שער המניה בבורסה ולהעביר מסר לכאורי לשוק שקיים ביקוש של גורמים עצמאיים שראו בהשקעה במניית אי.די.בי כהשקעה כדאית וראויה - בעוד שהלכה למעשה המסחר בבורסה הושפע במידה רבה, אם לא ניכרת, מאותם כספים שהוסטו".
לפי גזר הדין, "אין ספק כי מדובר במעשים מתוחכמים שבוצעו על-ידי הנאשמים תוך שימוש בכספים שהושקעו על-ידי מי שגויסו להשקעה בהנפקה, אך הסכימו לבקשת דנקנר להסיט את השקעתם אל מחוץ לבורסה... מעשי הנאשמים היו מעשים מתוכננים היטב וקשים לחשיפה".
תרומה חברתית
השופט כבוב ציין כשיקול מרכזי להקלה בעונשו של דנקנר את תרומתו הרבה של יו"ר אי.די.בי לשעבר לחברה הישראלית לאורך שנים. "צדק פרקליטו של דנקנר בטיעונו כי מעטים הם האנשים היכולים לזקוף לזכותם פעילות ציבורית דוגמת פעילותו של דנקנר, שאין לתארה אלא כתרומה יוצאת דופן לחברה".
מבין עשרות מליצי היושר של דנקנר, השופט בחר, שלא במקרה, לציין את נשיא המדינה וראש הממשלה המנוח, שמעון פרס, שהספיק לפני מותו למסור עדות אופי כתובה לטובת דנקנר. לדברי השופט, "פרס פירט בפנייתו בכתב אודות פועלו החריג ויוצא הדופן של הנאשם למען חיזוק יישובי הפריפריה בישראל, העיד עליו שהיה מופיע ביוזמתו ביישובים שסבלו ממצוקה ומפיגועים וסייע לשקם מבנים שנהרסו, הושיט יד רעים למשפחות שנפגעו, הקים מוסדות חינוך, סייע לבתי חולים, מכללות, סייע בהקמת מרכזי טניס, מרכזים קהילתיים. כאשר הוא היה מגיע למקומות אלה בחברת רעייתו ואמו, שהו במקום זמן רב, האזינו ולמדו את אשר נדרש, ומעולם לא התעייף בשליחות אנושית מרגשת זו".
השופט ציין עוד כי מאות המכתבים שהוגשו לבית המשפט, כמו גם עדותם הנרגשת של עדי האופי שהעידו לטובת דנקנר, הם בגדר חריג שבית המשפט אינו נתקל בו כבדרך שגרה. "אין מדובר בתרומה לפרויקט מסוים או תרומה שניתנת לאורך פרק זמן מוגבל", ציין, "אלא מדובר בתפיסת עולם שאומצה על-ידי דנקנר, לפיה הוצבה המעורבות החברתית של קונצרן אי.די.בי בדרגת עדיפות גבוהה מאוד ביחס לתרומתם של קונצרנים אחרים לפרויקטים חברתיים, כאשר בסולם הערכים של קונצרן אי.די.בי נקבעה המעורבות החברתית כערך השני רק לערך השאת רווחים לבעלי מניות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
