בשוק הנדל"ן רבים עדיין מאוד סקפטיים לגבי יכולתה של קבוצת הרכישה שרכשה את הקרקע של רשות השידור בשכונת שרונה בתל-אביב להרים את פרויקט הענק במקום. ועם זאת, בשבוע שעבר הודיעה הקבוצה, מנהל מגורים ישראל, כי חתמה עם חברת אלקטרה בנייה על הסכם לבניית שלושת המגדלים.
כזכור, זכייתה של מנהל מגורים בתחילת 2016 במכרז לרכישת הקרקע, במחיר חסר תקדים של 1.06 מיליארד שקל, עוררה רעש רב. מאז, מודה מוטי פלד, מנכ"ל ובעלים משותף בחברה, האתגרים אינם פשוטים. אלו כללו תביעה מכיוונה של גינדי החזקות לביטול המכרז, וכותרות יומיומיות נגד קבוצות הרכישה.
כלפי פלד ושותפיו, יאיר מורד ושלמה ונטורה, נטען כי נטלו על עצמם סיכון גדול מדי עם תג מחיר של מיליארד שקל בעבור קרקע. כעת, עם החבירה לאלקטרה, הם מתחילים לנשום לרווחה. "אני מאוהב בפרויקט הזה והחתימה עם אלקטרה מקרבת אותנו אל הנשמה של הפרויקט הזה, אל המפתחות. נעבוד קשה על מנת לעמוד ביעד ולמסור דירות 4.5 שנים מקבלת ההיתר, כלומר בעוד 5.5 שנים".
- כמה דירות מכרתם?
"יש לנו אישור ל-324 יח"ד, אך באמצעות הקלות שבס, וקיבלנו את אישור פורום מהנדס העיר לגבי זה, מספר הדירות יעמוד על כ-420. נותרו לנו 70 דירות למכירה, כלומר מכרנו 350 דירות. בנוסף, מכרנו את כל 98 המשרדים במחיר של 12.5 אלף שקל למ"ר וכן 40 חנויות ב-40 אלף שקל למ"ר. כמו כן מכרנו שלושה מבנים לשימור כמו שהם לחברת העיר החדשה במחיר של 24 מיליון שקל, לפי שווי של 45 מיליון שקל".
- אבל מה שנשאר לכם למכור אלו הדירות היקרות יותר.
"נותרה לנו סחורה שונה לחלוטין ממה שמכרנו בהתחלה. מכרנו דירות טיפוסיות של 4-5 חדרים במחירים של 32-38 אלף שקל למ"ר וכעת נותרו דירות 2-3 חדרים וכן חצאי קומה בקומות העליונות - המחירים 40-48 אלף שקל למ"ר בקטנות, ועד 100 אלף שקל למ"ר במיוחדות. עד כה מכרנו חמישה פנטהאוזים, אחד מהם בקומה העליונה של אחד המגדלים עם 280 מ"ר ועוד 60 מ"ר מרפסת".
- ובכל זאת, פרויקט כזה לא גדול עליכם? בת"א יש שחקנים גדולים ששוחים במגדלים.
"אנחנו בונים למעלה מ-4,000 דירות בכל המדינה. כבר היינו פעילים בגוש דן, בפתח תקוה ופרויקט המשטרה ברמת גן שכעת דניה סיבוס התחילה בביצוע שלו, אבל לא היינו בתל-אביב. נכון, אנחנו שחקנים חדשים בעיר. באנו לחסוך את דמי המארגנים שהמתחרים שלנו גוזרים על הרוכשים. אנחנו גובים 7% דמי ארגון, בעוד חברת קנדה וחברת אקרו רק על סחרור הקרקע בפרויקט דה וינצ'י הרוויחו חצי מיליארד שקל משום שרכשו אותה ב-821 מיליון שקל ומכרו אותה לרוכשים ב-1.4 מיליארד שקל. אנחנו מנוסים בבניית פרויקטים של 500 יח"ד ומעלה, אבל לא בתל-אביב, ומסתבר שאוהבים לעבוד כאן עם תל-אביבים בעלי ממון. זה תענוג לא נורמלי".
- אז כמה תרוויח כאן?
"תעשה את החשבון לבד. היקף העסקה הוא 2.15 מיליארד של 7% מזה. לא יותר מ-160 מיליון שקל. זה רווח צנוע יחסית בתל-אביב".
- אם כבר לחסוך, שקלת להתקשר עם חברה סינית לבנייה?
"בתיאוריה, כן. בפועל, הסינים לא ממש נכנסו לכאן. אני לא רואה סינים שמסתובבים בוועדות התכנון ומקבלים היתרים. אנחנו בקשר עם חמש החברות שזכו במכרז לגבי הבנייה בכרמי גת ובמקומות נוספים ובוחנים את הקשר איתם. בשרונה זה לא המקום להיות עם הסינים, כדי שהם יתגלחו עלינו".
- יש עתיד לקבוצות הרכישה?
"מדובר במוצר עם סיכוי וסיכון. ככל שהמארגנים יותר מנוסים הסיכוי גדל משמעותית. זה כלי לחסוך בעלויות וחשוב ליידע רוכשים בסיכוי ובסיכון. בפרספקטיבה של זמן, פרשת ענבל אור עושה טוב לשוק. זה הדליק נורות אדומות, חידד את הדגשים שצריך לשים לב אליהם והגביר רגולציה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.