הפחד הגדול

מהו הפחד הגדול ביותר של קובעי המדיניות החדשים? אלו המנהלים את חיינו הפיננסיים מאז 2008 והמתכסים תחת מעטה סודיות מוניטארית כאשר קובעי המדיניות הפיסקאליים, הנבחרים, רועדים מפחד הזעזועים הפוליטיים שיכולים להיגרם מתקלה גדולה? לדעתי, הפחד הגדול שלהם נמצא בהצלחת הגשמת מטרותיהם המוצהרות.

למה הכוונה? מאז משבר הסאב-פריים אנו עדים לחזרה בלתי פוסקת מצד הבנקאים המרכזיים על רצונם לאינפלציה מתונה כטריגר של צמיחה גדולה יותר, ומתמשכת יותר. ועד עתה ראינו שהצד הזה של הכלכלה האמיתית אינו נענה לרצונותיהם. למרות כמויות הכסף האסטרונומיות (כ-16 טריליון דולר גלובליים !!) לא ניתן לזהות עד עתה בסימנים משמעותיים של עליית מחירים.

אגב, יש תמיד לזכור שעליית מחירים איננה האינפלציה עצמה. למעשה, המונח מתאר את הגידול בבסיס הכסף המורכב מן המזומן, והאשראי הכולל במשק. והתיאוריה היא שאם יש יותר כסף על אותה כמות של מוצרים ושירותים הדבר יתבטא בעלייה במחירים טבעית. כך, הסימפטום הפך להיות מזוהה עם המהות. ומה קרה מאז משבר 2008? בסיס הכסף התפוצץ אבל המחירים נשארו תקועים באופן כללי.

יש לכך המון הסברים אבל זה לא המקום להיכנס אליהם חוץ מלומר שהכסף החדש לא הגיע ליעדו הרגיל, דהיינו לידיים של הצריכה והצמיחה אלא הוקפא ב"גינה" של המשחקים הפיננסיים השונים. הן לכיסוי "חורים שחורים" במאזנים ציבוריים ופרטיים, והן לצורך המשך בנייה מחדש של הנזקים שנגרמו לפני, ובזמן המשבר הגדול. בסופו של דבר הגענו הלום. רגע של אמת בו יש ניצוצות של שינוי בזירה המעניינת הזו.

הנה גרף המראה את מדד ה-Core האמריקאי:

 משה-שלום-קור-24-01

תחילה נבהיר את המושג Core? במסגרת השינויים החוזרים ונשנים שעושים מכוני המדידה זה היה אחד המדהימים, והחשובים ביותר, מביניהם . לצורך הערכה "יותר נכונה" של האלמנט האינפלציוני במדינה יצרו מדד "מבודד-מזון-ואנרגיה". חלקים אלו של חיינו הוגדרו כתנודתיים מדי ולכן מעוותים פוטנציאלים של מדידה נכונה.

כך, עקרונית, ניתן היה לבחון את מצב המחירים של המוצרים הפחות יום-יומיים ולבחון את יכולתם של מוכרי המוצרים והשירותים לבצע העלאות המחירים. זהו המדד הנעקב על ידי קובעי המדיניות המוניטאריים, וזה המדד שאותו מצטטים יותר כאשר רוצים להסביר עלייה או ירידה של אג"ח מדינה בבורסה.

ומה אומר הגרף? שכל שנת 2016 הייתה מעל הסף של 2%, דהיינו מעל הרף המוצהר הרצוי על ידי הבנקאים. לא רק זאת, אלא שלאחרונה אנו רואים עלייה חוזרת לקראת שיא התחום מתחתיתו, וזאת לכיוון ה-2.5%. האם זה מסביר את העיקשות של הפד להעלות ריבית בצמיחה כה נמוכה? לדעתי בחירתו של הנשיא טראמפ יצרה אווירה עוד יותר מעודדת אינפלציה, ואת זה אנו עדיין לא רואים בנתונים אבל זה מהווה גורם מאיץ הנראה כבר בתנועת המחיר היורדת של האג"ח המדינתי.

מיד נשאל את עצמנו מה הגורמים לסימנים המתעוררים? יש כנראה כמה כאלה אבל רציתי להביא בפניכם את המעניין ביותר בעיני, והוא העלייה המתמדת במחירי שכר הדירה:

 משה-שלום-שכר-24-01

שימו לב להמשכיות המדהימה של המגמה העולה כאן. בעקומה האדומה אנו רואים את הגידול השנתי של עלויות שכר הדירה במדינה העומד כרגע על 4%. הייתם מצפים שכאשר מחירי הבתים עולים מביקוש חוזר נקבל ירידה של שכר הדירה, בגלל המעבר לקנייה, אבל זה לא כך. הקניות ממשיכות להיות בחלקן להשקעה, ואינן משפיעות, ואולי להיפך, על השכירות.

וכך, אינפלציה מרימה ראש ברמת הגרעין, ועל בסיס אלמנט קשיח של יותר ויותר אנשים שאינם בעלי בתים. האם זה מזכיר משהו לגבי שוק הנדל"ן הישראלי המושפע עדיין מן הצרכים הספקולטיביים, והמאיץ את עלות המגורים, והחיים, של הזוגות הצעירים?

 ---------

משה שלום - מנתח שווקים פיננסיים

ניתן למצוא אותי בפייסבוק: financial blog of moshe shalom

אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.