נבלה או טרפה?

1.

"נאום הגבר". אורי יוגב מתוכנן, מתוכנת, נוגע בקצוות ציבוריים רגישים. כבר שנה וחצי מנסה שר האוצר משה כחלון להזיז את יוגב מתפקיד מנהל רשות החברות הממשלתיות. לכחלון אין אמון ביוגב, דבר שהודה בו בגלוי. אבל יוגב מתעקש להישאר גם כי הוא עקשן, וגם כי לא בטוח לו שום דבר בחוץ אחרי ששחק עשרות מיליונים מהשותפה שלו לשעבר, חנה גרטלר, בעסקת ווייטווטר, שאמור היה להיות תאגיד המים הגלובלי ונמוג בקול ענות חלושה.

2.

שי באב"ד נתן הוראה ליוגב לא להתראיין, ושלח מכתב אזהרה לא לקיים מסיבת עיתונאים. בתור מה? כמנכ"ל האוצר אין לו סמכות לאסור על מנהל רשות החברות לדבר וגם לא "לתדרך" ("תדרוך" היא מילה יפה שאומרת "אני אספר לעיתונאים סיפורים, והם יכתבו מה שטוב לי"). ואפילו לא לדבר עם התקשורת, לא בסמוי ולא בגלוי. באב"ד, לא רק בתפקידו, אלא גם בעמדה שהוא בנה לעצמו באוצר, לא יכול לתת הוראות שאין סיבה להיענות להן. האיסור היה צעד כוחני ומי שמכיר את הנפשות הפועלות יודע שגם אם ליוגב היו 42 מעלות חום ודלקת קשה, גם אם לא יכול היה ללכת או לדבר - הוא היה מקיים את מסיבת העיתונאים הזאת. ובאב"ד? שיעשה מה שהוא רוצה. מה גם שאין לבאב"ד הרבה מה לעשות כי יוגב תקוע לו בגרון עד ספטמבר 2017.

3.

"כעובד מדינה, לא מתפקידי לבקר את הממשלה שאני עובד אצלה", אמר יוגב ומשפט זה הוא הבדיחה הכי מצחיקה בנאום הזה.

4.

"לבטל את סמכות השרים למנות דירקטורים לחברות ממשלתיות", זה מה שיוגב רוצה. ולמי לתת את הסמכות במקום השרים? ברור ובהיר - לפקידים הבכירים. לאורי יוגב. כי נבחרת הדירקטורים נבנתה בצלמו ובדמותו, כמו שהוא רצה, כמו שהוא הנחה. הוא המקור בשלט רחוק של נבחרת הדירקטורים ומתוכה של המינויים "הראויים" לחברה זאת וזאת ולשר זה וזה. יוגב גם ידע להנדס שרים ולשים חברים שלו במינויים "טובים".

5.

"פוליטיקאים" זו מילה שמעלה תחושת זלזול, תחושת "כדאיניקיות" ותחושה שלא הכל שקוף ונקי. אבל אם צריך לבחור בין "פוליטיקאים" לבין "סיביל סרבנטס", יענו משרתי ציבור, אז לא ברור מה גרוע ממה. כאילו מישהו מקבל שירות בממשלה או בשירות הציבורי כולו.

כדאי להעדיף פוליטיקאים על פני הפקידים הבכירים, כי הפוליטיקאים לפחות באים והולכים מהר. הפקידים הבכירים תקועים שנים על גבי שנים, גם כאשר הם לא באמת ממלאים את תפקידם כלפי הציבור ובטח לא משרתים אותו (למשל, תמיד יתאמצו למלאת את מכסת השנים של חוזה מנכ"ל כדי ליהנות מפנסיה מיטבית).

6.

נבחרת הדירקטורים היא דבר טוב. טוב למצוא אנשים שייצגו את האינטרס הציבורי. אבל לא זכותו של יוגב להיות אחראי על כל המינויים ולא זכותו לומר לשר "תיקח את הדירקטור הזה, או שאני משמיץ אותך בפומבי". היו שרים שנכנעו. לא מעטים, אבל לא כולם. חובתו לתת לשרים רשימה מלאה או חלקית של הדירקטורים שנבחנו ונמצאו ראויים - ושהשרים יבחרו מביניהם. לא להגיד להם "כזה ראה וקדש כי אני יוגב החלטתי ככה".

7.

הכי טוב יהיה שהדירקטורים שייבחרו ילכו יחד עם השר כשהוא הולך הביתה, ככה לפחות נדע שאין ניגודי עניינים.

8.

"יש שינוי אמיתי בחברות הממשלתיות, ואין ספק שהרפורמה שהובילה רשות החברות שהתבסס על הוצאת הפוליטיזציה היא הגורם המרכזי לשינוי." אתה צוחק עלינו, יוגב? חיים כץ, שר הרווחה, כבר לא שולט בתעשייה האווירית? ומי באמת שולט בחברת החשמל? ואיך אתה הצלחת לשלוט במכרז על הפרטת התעש?

9.

ואולי אץ-רץ יוגב להצהיר את הצהרת העצמאות שלו, רק כי דוח מבקר המדינה דופק כבר חזק חזק בדלת? טיוטת דוח המבקר כבר הגיעה לבכירי האוצר והיא "לא נחמדה" אפילו "מאוד מאוד לא נחמדה", במילים עדינות ומעודנות.