כחלון: "אין לי יחסי אמון תקינים עם אורי יוגב, יש משבר אמון"

שר האוצר משה כחלון מודה היום (ג') בפעם הראשונה כי אם הדבר היה תלוי בו, היה פועל לסיום העסקתו של אורי יוגב כמנהל רשות החברות הממשלתיות. "אין לי יחסי אמון תקינים עם יוגב, יש לי איתו משבר אמון", אמר כחלון במהלך מסיבת עיתונאים לסיכום עבודת משרד האוצר בשנת 2016. "אני מכבד את חוקי המדינה, יש לו מעמד כזה שלא מאפשר לי להפסיק את עבודתו, ואני צריך לחיות עם זה, אין מה לעשות", הוא הוסיף.

כחלון הדגיש כי הוא אינו מתנגד ל"נבחרת הדירקטורים" שהוביל יוגב עוד בכהונתו של שר האוצר הקודם יאיר לפיד, אולם לדבריו חסרים היום דירקטורים בפועל ומכאן הדרישה שלו לפעול אחרת בכל הקשור למינוי דירקטורים.

גם מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, אמר בעניין: "אנחנו תומכים מאו בנבחרת הדירקטורים אבל הדברים צריכים להגיע לידיעת המשרד ולאישור השר, כפי שנעשה כשראשי אגפים מבקשים לקדם משהו. מנהל רשות החברות פעל פה ללא ידיעת המשרד ובניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה".

באב"ד מתכוון למסיבת העיתונאים שערך השבוע יוגב לצורך הצגת "נבחרת הדירקטורים השלישית שיוצאת לדרך", זאת ללא עדכון ראשי המשרד. בעקבות מסיבת העיתונאים, באב"ד שיגר ליוגב מכתב בו עדכן אותו על הכוונה להשעותו, בהתאם לסעיף 48 לחוק המשמעת. השימוע, על פי מכתב הזימון, אמור להתקיים מחר, אולם לאור דבריו של כחלון בדבר היעדר הסמכות לסיים את העסקתו - ספק אם ישנה סמכות להשעותו. מעמדו של יוגב כמנהל הרשות, כפי שרמז כחלון, הוא של מנכ"ל, ועל כן אינו כפוף למנכ"ל האוצר.

במסיבת העיתונאים הציג כחלון את התוצאות המאקרו כלכליות בשנת 2016 ואת ההישגים המרכזיים של משרדו. לדבריו, "לא כולם אהבו שהגדלנו את ההוצאה הציבורית. נביאי הזעם חזו פגיעה קשה בחוב ובגירעון אבל אני מאוד שמח שהתוצאות היו הפוכות. החוב ירד, הפערים החלו להצטמצם, האבטלה ירדה לאחת הרמות הנמוכות ביותר, סייענו לשכבות החלשות והכיוון הוא מצוין".

במה שנראה כמו ביקורת על הגישה הכלכלית בה דגל ראש הממשלה בנימין נתניהו לפחות בתקופתו כשר אוצר, אמר כחלון: "המחשבה שכלכלה יכולה לצמוח ללא ערכים של סולידריות, גם לא נכונה וגם מזיקה כלכלית. הוכחנו שאפשר לעשות גם וגם - גם חמלה וגם צמיחה. התפיסה של 'או-או' נשברה".

בתחום הדיור אמר כחלון כי המדינה שברה את שיא כל הזמנים בשיווק קרקעות. הוא נמנע מהצגת יעד מדיד לשנים הקרובות, והסתפק בכך שהיעדים הם הגדלת ההיצע ובפרט ההיצע של דירות מוזלות לצעירים. כחלון ציין כי במהלך 2017 האוצר מתכוון לאפשר גם לשיעור מסוים של משפרי דיור להתמודד במכרזים של "מחיר למשתכן".

בתחום הבריאות טען כחלון כי האוצר הוביל מהלכים לצמצום הפערים בין פריפריה למרכז, אולם לשאלת "גלובס" מדוע התכנית של משרד הבריאות לצמצום הפערים בצפון (דוח ועדת גרוטו) לא תוקצבה ברובה, הבהיר כחלון כי חלק מהדברים ייעשו במסגרת התכנית לחיזוק הצפון שאושרה לשנים הבאות. ככלל, השקפים שהציג באב"ד אשר הצביעו על גידול משמעותי לכאורה בתקציב הבריאות התייחסו לגידול הנומינלי, זאת בעוד שההוצאה הלאומית לבריאות בישראל ביחס לתוצר נותרה במקום כבר מעל 20 שנים.

על יחסיו של כחלון עם נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג, במיוחד על רקע ההסתייגויות של הבנק המרכזי מרפורמת האשראי שהאוצר הוביל (חוק שטרום), אמר כחלון: "יש לי אמון מלא בנגידה. יש מתח מובנה בין בנק ישראל לאוצר, כי באוצר יש גם אנשי ציבור ושם יש אנשי מקצוע שהם לפעמים שמרנים, עם תפיסת עולם שונה. בלמעלה מ-50% מהמקרים אנחנו רואים עין בעין עם בנק ישראל. יש גם ויכוחים, וטוב שכך".