שנתיים ליישום רפורמת השוק הסיטונאי: הוט נלחמת ברפורמה

אין צורך לחזור ולהזכיר את התקלה הגדולה של משרד התקשורת באי יישום רפורמת השוק הסיטונאי על רשת חברת הוט - אך יש חובה לעשות זאת. תקלות מסוג זה אינן קורות, הן נגרמות, והעובדה שמשרד התקשורת ממשיך לעכב את כניסת הוט לשוק הסיטונאי, היא מחדל שרק מבקר המדינה יכול לתת עליו הסברים. גם אם המבקר יעיר את הערותיו ויצביע על הכשל, לא בטוח שמשהו יקרה. הדוח שלו יופיע יום אחד בעיתונות, ולמחרת ייגנז. ככה מתנהל שוק התקשורת במדינת חלם.

עברו שנתיים מאז יישום רפורמת השוק הסיטונאי, ונדמה כי פירותיה מעטים. זמן לסיכומים עוד יגיע. אבל הכשל הגדול בעובדה שרשת הוט לא נפתחה בהתאם לתוכניות משרד התקשורת שרצה לראות את תשתיות בזק והוט נפתחות לשימוש מתחרים חדשים, כאן איתנו נוכח ובועט.

פתיחת התשתיות של הוט הייתה יכולה לסייע מאוד למתחרים ובמקביל הייתה מייצרת תחרות לבזק שכרגע רק נהנית מהרפורמה ומרוויחה ממנה ללא הפסק.

תזכורת: משרד התקשורת פירסם שימוע (שימוע המשך שכן המשא ומתן על התעריפים מול הוט נמשך כבר כמה שנים) לפני שנה - בינואר 2016 - כולל תעריפים מומלצים. כזכור, הוחלט שיופעל על הוט שירות סיטונאי באותו מועד שנקבע לבזק, כלומר 17.2.2015, אבל המשרד לא קבע תעריפים בתקנות. התעריפים אותם הציעה הוט בצורה וולונטרית היו כאלה שלא קידמו שוק סיטונאי ברשת הוט.

תעריפים מעודכנים

בהמשך ב-14.2.16 פרסם המשרד תעריפים מעודכנים שנובעים מעדכון ביקושים, מדובר בעדכון כלפי מעלה של 4%-6% בתעריף הנגישות, ו-14% בתעריף הג'יגות, כלומר היקף התעבורה. האבסורד הוא שבגלל שהמשרד לא קבע תעריף סיטונאי על הוט, והוט מצידה דרשה תעריף לא ריאלי, אזי כמות המנויים ברשת בזק גדלה מעבר לתחזיות המשרד, ולכן צריך לפצות את הוט בתעריף.

בחודש דצמבר 2016 פורסמו שני שימועים בעניין שימוש בציוד קצה ברשת הוט (נושא שהוכרע בבזק כבר לפני יותר משנה) ושימוע נוסף בנושא "חדשני" - אספקת שירות VOB (טלפוניה על גבי האינטרנט) בידי ספקי השירות תוך שימוש ברשת הוט".

כל התזכורת הזו נועדה להבהיר עד כמה עבודת המשרד אטית בכל הקשור להוט, ועד כמה החברה הזו מצליחה 'לקרקס' את המשרד פעם אחר פעם. שימוע בנושא VOB? הרי זו בדיחה? שירותי VOB על ידי ספקיות האינטרנט עובדים ברשת הוט וברשת בזק כבר שנים.

וזה לא הסוף לסאגה. מסתבר שבשבוע שעבר שלח משרד התקשורת להוט מכתב שבו הוא למעשה מכין את הקרקע לקראת היישום של השוק הסיטונאי על גבי הרשת שלה. במכתב הבהרות למנכ"ל הוט טלקום גיל סספורטס, בנושא תיק השירות לעניין השוק הסיטונאי, דוחה המשרד את טענותיה של הוט, בעניין תהליכי העבודה של מתחרותיה שרוצות להשתמש בתשתיותיה ומחזיר אותה לדרך הישר.

במסמך עליו חתום מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, הוא מתייחס לשתי נקודות מרכזיות: הנקודה הראשונה היא פורמט כתובת המגורים והשנייה היא איתור ממשק הלקוח. לכאורה מדובר בשתי נקודות משעממות ולא חשובות מספיק, אבל אלוהים נמצא בפרטים הקטנים והמשרד רוצה למנוע את מה שקרה בעת שהושק השירות בבזק: דהיינו, התברברות ומחלות ילדות סביב תהליכי העבודה שלא היו מוכנים בזמן. שתי הנקודות מגדירות את האופן שבו פרטנר, סלקום או אקספון, יוכלו לתאם ביניהן את אופן המעבר של משפחת ישראלי מהוט אליהן. לצורך כך צריכות המתחרות בסיס נתונים שאליו יוכלו לפנות בבקשות להעברות.

מבין שתי הנקודות הנקודה השנייה היא יותר מעניינת כי היא מראה איך הוט ממשיכה לנסות ולעכב את יישום הרפורמה על גבי תשתיותיה בכל דרך. מסתבר שהוט טענה שאסור מאגר הלקוחות שלה יהיה נגיש למתחרות, וזאת מפני החשש שהנגשת המאגר תביא את מתחרותיה לעשות פישינג ובעברית דיוג. המשרד דחה את טענת הוט והביא את בזק כדוגמא: "ראשית, כחלק מהליכי העבודה מול בזק מופעל ממשק איתור לקוח דומה. הניסיון לעניין זה מלמד כי הדבר לא נוצל לרעה ושהממשק עוזר לאיתור לקוחות, מייעל את העבודה, וכן תקלות ותהליכים מיותרים.

"שנית, תהליך איתור הלקוח מתבצע על בסיס פרטים מזהים שעל ספק השירות לקבל מהלקוח עצמו, ולכן הדבר מקטין משמעותית את הסיכון והחשש של הוט בגישה לחיפוש במאגר הלקוחות של הוט לצורך דיוג".

הוט לא הסתפקה בכך והעלתה טענות שמתייחסות גם להבדלים בין הרשתות, בבחינת אם הטענות לגבי הפרוצדורה לא יתפסו, אולי טענות טכנולוגיות יעזרו לעכב ולסכל את התהליך. על כך השיב המשרד: "השונות ההנדסית לזו של בזק אותה הזכרתם, אינה מייתרת את ממשק איתור הלקוח, וקיימת חשיבות רבה לאיתור מדויק של הלקוח בתהליך קדם מכירה על מנת להנמיך חסמי מעבר ולאפשר מעבר מהיר וחלק של לקוחות".

חוששים להתחייב

יתרה מכך, הוט כנראה העלתה טענה להקמת מאגר לקוחות דומה בפרטנר וסלקום. היא קראה לזה "גישה הדדית". פילבר דחה את הבקשה וקבע "בהתייחס לטענתכם בדבר הצורך בעיגון של גישה הדדית של הוט לאיתור לקוחות של ספקי השירות, טענה זו חסרת בסיס שכן חובת מתן שירותים סיטונאיים חלה על הוט ולא על ספקי השירות ולפיכך אין זה ברור מהי ההצדקה למתן אפשרות מקבילה לאיתור לקוחות של ספקיות על ידי הוט".

אז אחרי שהוכשרה הקרקע ליצירת שוק סיטונאי של הוט באיחור כל כך כבד, האם הדבר יקרה? ומה קורה בעניין המחירים? ובכן, במשרד התקשורת כבר חוששים להתחייב לכך. הם מוכנים להסתכן ולומר שהדבר ייקח עוד כמה שבועות, ומאשימים את אגף הכלכלה באטיות זוחלת.

בינתיים השוק הסיטונאי הולך ומאבד מהאפקטיביות שלו. קצב המצטרפים הולך ויורד והכדאיות הכלכלית לא בשמיים. 350 אלף לקוחות משלמים עבור שירותי אינטרנט ללא הבחנה בין תשתית לספק הקישוריות ישירות מהספקיות. האם כניסת הוט הייתה מאיצה את כמות המצטרפים? קשה לדעת. המחירים לשימוש ברשת הוט לא יהיו יותר זולים מאשר ברשת בזק, נהפוך הוא ולכן סביר להניח שבעת הנוכחית היקף המצטרפים לשוק סיטונאי על רשת הוט יהיו נמוכים.

צריך לזכור שפרטנר וסלקום כבר התרגלו לעבוד על רשת בזק וכבר מיומנות בעבודה מולה בסוגיה הספציפית הזו. המסקנה: התוכנית לסיכול והקטנת השפעתה של הרפורמה הצליחה. בזק הרוויחה בענק מהרפורמה, הוט לא הפסידה, פרטנר וסלקום מפסידות מהרפורמה ובמקרה הטוב רואות שקל-שניים, והצרכנים? מי שהצטרף חסך כמה שקלים בחודש, לא מעבר. בקיצור, עבודה בעיניים.