מחירי המוצרים שמצויים תחת פיקוח ממשלתי יחושבו לפי מתודולוגיה חדשה לפיקוח על המחירים. המתודולוגיה החדשה תחליף באופן הדרגתי את דוח סוארי שנכתב ב-1996 לצורך בדיקת רווחיות חברות הנמצאות בפיקוח מחירים, ולפיו נקבעה עד כה התשואה של הגופים בפיקוח. אולם, היות והדוח נכתב לפני כ-20 שנה, ומאז חלו שינויים משמעותיים בסביבה הכלכלית, נדרשה בחינה מחודשת.
המתודולוגיה החדשה תסייע לוועדת המחירים, והיא תכווין אותה בתהליך הפיקוח על המחירים, על-מנת ליצור אחידות מתודולוגיות ככל האפשר, בתהליך הפיקוח על מצרכים ושירותים של משרדי הממשלה השונים (למשל משרד החקלאות האמון על מוצרי חלב וביצים משרד הכלכלה האמון על מחירי הלחם והמלח).
המתודולוגיה גם באה במטרה לשמור על איזון בין הבטחת האינטרסים של היצרן והצרכן. בניית המתודולוגיה התבססה על עבודת יועצי חברת KPMG וחברת נומריקס, והיא קובעת למשל שהמחיר בפיקוח יוגדר כמחיר מקסימום ולא כמחיר קובע, חברות אשר מייצרות או משווקת יותר ממוצרי פיקוחי אחד יצטרכו להכין דוח רווחיות ייעודי לכל מוצר מפוקח.
עוד התייחס הדוח למוצרים משופרים, והכוונה היא למוצר שנמצא תחת פיקוח, אולם כאשר הוא משודרג (למשל חלב מועשר), אזי כיום הוא יוצא מהפיקוח. בשיטה החדשה יוכל הגוף המפוקח לפנות לרגולטור ולהציע את המוצר המשופר לרבות תמחור מתאים, וכך הוא ייכלל ברשימת המוצרים שבפיקוח כמוצר אחר. במקרים כאלה אפשר יהיה לשקול הוצאת חלק מהמוצרים הלא הומוגניים מפיקוח.
הדוח כולל פירוט לגבי אופן קביעת המחיר הראשוני, כולל סעיף המתייחס להנחות קמעונאיות, תדירות עדכון המחירים. קביעת המחיר הראשוני תיקח בחשבון את נכסי ההון המושקע בפעילות המפוקחת, חישוב התשואה, הכנסות נורמטיביות ועוד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.