בנק ישראל יקדם העברת מידע על הלקוחות בין הגופים הפיננסיים

בנק ישראל החל לקדם פרויקט להקמת תשתית להעברת מידע בין הגופים במערכת הפיננסית ובראשם הבנקים. ל"גלובס" נודע כי באחרונה קיים בנק ישראל פגישה עם נציגי הבנקים ובו נדונו האפשרויות הטכנולוגיות להקמת כזו תשתית.

הקמת תשתית שכזו הייתה אחת מהמלצות ועדת שטרום, ונראה כי זה אחד מהנושאים הראשונים שבבנק ישראל כבר מתחילים לפעול וליישם. ישנן כמה מטרות בהקמת מערכת שיתופית כזו. המטרה המרכזית היא שיפור התחרות, ע"י מתן אפשרות ללקוח לבקש הצעות מגופים מתחרים לשירותים שונים בהתאם לנתונים שלו. כך למעשה אמור להיפתח מעין שוק וירטואלי בנקאי. זאת בעוד כיום ההשוואה נשענת בעיקר על מחירי התעריפון, שהקשר בינם לבין המחיר הנגבה בפועל הוא רופף למדי במקרים רבים.

בדוח שטרום הומלץ כי תוקם תשתית טכנולוגית שתאפשר לצרכנים לבצע פעולות פיננסיות בלחיצת כפתור באמצעות מוסדות פיננסים מתחרים, שאינם הבנק בו מתנהל חשבון העו"ש. כך יוכל הלקוח לבחור כל שירות פיננסי בו, בתנאים הטובים ביותר, ללא קשר למקום בו מנוהל חשבון העו"ש שלו.

עדיין לא נקבע איזה מידע יעבור בתשתית הזו ולמה בדיוק ישמש, אך המטרה היא להקים פלטפורמה תשמש לפרויקטים עתידיים, תוך פישוט וייעול תהליכי העבודה הבנקאיים. מטרה נוספת בהקמת הפלטפורמה היא ליישר קו עם העולם בכל הקשור לסטנדרטים של טכנולוגיה ורגולציה.כך למשל, לפי כללי PSD2 של אירופה, הבנקים יצטרכו לאפשר לצד ג' לבצע דרכם פעולות תשלום, בחשבונות לקוחותיהם, וכן לשתף מידע באותם חשבונות. כללים אלו נוצרו גם במטרה להכניס שחקנים חדשים בעיקר מתחום הפינטק לפעילות בתחום התשלומים. נזכיר כי ועדת שטרום המליצה לבחון החלת כללים אלה בישראל.

פרויקט להקמת מערכת שכזו נחשב למורכב מכמה היבטים - ראשית מערכות המחשוב של הבנקים שונות ומיושנות, והעברת מידע ביניהן אינה פשוטה. כמו כן ישנה כמובן סוגיה של אבטחת מידע, והצורך לוודא כי מידע כה רגיש על הלקוחות לא ידלוף, ולא יהיה חשוף למתקפת סייבר. תנאי הכרחי נוסף הוא ממשק ידידותי למשתמש, בכדי שלקוחות אכן ישתמשו בפלטפורמה הזו.

בבנק ישראל בוחנים מספר אפשרויות להקמת תשתית שכזו. לפי הערכות במערכת הבנקאית שתי האופציות המועדפות כרגע הן הקמת HUB או שימוש ברשת ה-B2G הממשלתית.

רשת ה-B2G היא רשת ממשלתית מאובטחת, שהבנקים מחוברים אליה כבר היום ועובדים איתה בנושאים מסוימים כמו בדיווחים לבנק ישראל. מדובר ברשת ברמת אבטחה גבוהה, אולם השימוש בה ייצור הלכה למעשה הקמה של מאגר מידע חדש, מה שעלול לסתור את הרעיון בהקמת מאגר נתוני אשראי. כמו כן גורמים בתחום הטכנולוגיה מציינים כי הארכיטקטורה של המערכת בעייתית, ויש לבצע בה שינויים טכנולוגיים רבים.

אופציה נוספת היא הקמת HUB, שיהווה למעשה מעין נקודת מעבר, דרכו יעבור המידע בין הגופים, אך המידע לא יישמר במקום אחד. בפתרון זה לא יווצר מצב של הקמת מאגר. ה-HUB יישב וינוהל בבנק ישראל, שיהיה אחראי על אבטחתו.

ישנן שתי אופציות נוספות לדרך בה תעבוד התשתית. הראשון הוא סקרפינג, כלומר הגדרה ללקוח חשבון גישה נוסף, שאת ססמאתו יוכל למסור לגוף אחר לצורך ריכוז המידע, כאשר הלקוח ינהל את ההרשאה וסוגי הנתונים. אופציה נוספת היא הקמת ממשק API ישיר בין הבנקים, שיאפשר בינהם תקשורת ישירה. פתרון זה נחשב מורכב מבחינה טכנולוגית, ועלול ליצור עומס וסרבול בתשתיות הבנקים. כמו כן, אין עוד אף מדינה שעובדת בשיטה זו.