"בצמרת אגף התקציבים בני 40 עם עשר שנות ניסיון"

מי שמזדמן לירושלים יכול להבחין בקצה קריית הממשלה בבניין משרדים אפרורי השוכן מול משכן הכנסת - זהו משרד האוצר, ושורת האורות הדולקים מדי ערב בקומה השנייה - אלה אורות חדרי אגף התקציבים. האגדה מספרת שפעם עבדו שם נערים בני 25 שבתוך 3-4 שנים, לאחר סיבוב קצר בממשלה, יצאו לסקטור הפרטי וניהלו חברות בזכות השנים שהיו באגף. אז מה אם היום צמרת האגף מורכבת מאנשים בני קרוב ל-40 עם עשר שנות ניסיון בסקטור הציבורי, שגם בלכתם, חלקם הגדול עוד ישוב לשירות הציבורי, למה לקלקל את האגדה?

אז מיהם אותם נערי אוצר מתבגרים ומדוע הם בוחרים לכלות לילות כימים במשרד האוצר בירושלים? הם מגיעים לקראת שנת ה-30 לחייהם, חלק ניכר מהם לאחר סיום תואר שני, רבים לאחר עשייה ציבורית: אגודות סטודנטים, עמותות, סיוע פרלמנטרי, ניסיון במשרדי ממשלה אחרים, וחלקם לאחר קריירה קצרה בשוק הפרטי בחברות ייעוץ, משרדי עורכי דין ואחרים. רובם מגיעים אחרי עבר קרבי ופיקודי בצבא. הצורך בעשייה משמעותית בדרך כלל חוצה זמן ומרחב. הם מגיעים מכל קצוות הארץ: ירושלים, תל אביב, חולון, שדה נחמיה, כפר עציון, יקום, רמלה, גבעת חיים, קרית ביאליק, רמת גן, מודיעין, להבות הבשן, ערד, חיפה, גבעת שמואל, בית אלעזרי, בקע-ג'ת, הרצליה, בית אל, קרית יערים, קיבוץ שמיר, בית לחם הגלילית ועוד. כולם כלכלנים, כך גם מחייבים נוהלי הממשלה, ביחידת המטה הכלכלית המרכזית בה.

דלת האגף פתוחה בפני כולם, המכרזים פומביים, אבל ייכנסו בשעריו רק אלה שיוכיחו מצוינות: מצוינות בקורות חייהם, מצוינות במבחנים, בראיונות הקבלה ובוועדת הבוחנים, באחד מהליכי הקבלה המורכבים אבל גם השקופים הקיימים בסקטור הציבורי. פשוט כי אגף התקציבים לא יכול להרשות לעצמו לעבוד אחרת.

הם באים כי הם רוצים לקחת את לימודי הכלכלה צעד אחד קדימה, לתפקיד שיש בו עשייה משמעותית, שיש בו הזדמנות להיות שותפים בעיצוב פניה של הכלכלה והחברה הישראלית. כן, הם מחפשים גם מקום להתפתח בו, להוכיח את עצמם, מקום שיוציא מהם את המיטב ויאתגר אותם בכל יום מחדש. הם מחפשים סביבת עבודה אינטנסיבית ודינמית של חברת סטארט-אפ, אבל עם עשייה ממלכתית חברתית משמעותית. הם עומדים לעבוד שעות ארוכות מאוד, לעתים יבלו במשרד עד השעות הקטנות של הלילה. לא, השכר שלו יזכו לא יהיה גבוה, לפחות לא בשלוש השנים הראשונות, אבל זה מה שהמדינה משלמת. הדבר היחיד המובטח להם הוא האפשרות לעבוד קשה ולהטביע חותם. הם גם יודעים כי אם ימשיכו להיות הטובים ביותר, יוכלו להתקדם במעלה השרשרת, שכן הניסיון שצברו בעבודתם הינו תנאי הכרחי להבנת המערכת המורכבת. הכרחי אך לא מספיק, ועל כן רובם ייאלצו להיפרד מהאגף אי שם במעלה הדרך.

שקופים יותר

ואכן מאות הצעירות והצעירים אשר מגישים מועמדותם לעבודה באגף אינם טועים. אגף התקציבים פועל ומשמר את יכולתו הייחודית זה שנים ארוכות. רבות נכתב ובוודאי עוד ייכתב על עליית כוחו של האגף או ירידת כוחו לפרקים, אבל האמת היא פשוטה: האגף ממשיך להיות רלוונטי כי התכונה החזקה ביותר הטבועה אצל עובדי האגף הינה מובילות לצד נחישות והתמדה בהשגת היעד. האגף מצליח היכן שאחרים אינם, שכן מה שברור אולי בסקטור הפרטי - שאנשים נמדדים בהצלחות - ברור הרבה פחות במגזר הציבורי ואין בכך כדי לטעון שבעבודת האגף לא נופלים לעתים גם פגמים.

הדרך רוויה גם בכישלונות. משאבים אדירים מושקעים ברפורמות שלעתים מושלכות הצדה בהעדר כוח פוליטי שיוביל אותן, אלא שהנחישות של האגף מוכיחה את עצמה, וכמו ברפורמה בסלולר, בסוף עשויה להגיע הנהגה פוליטית שמוכנה לשאת על כתפיה את הסיכונים ולהוביל את השינוי. כמו במיסוי רווחי גז בוועדת ששינסקי, כך גם רפורמה בנמלים, הפרדת חברות האשראי מהבנקים או בהסרת חסמי תקינה וייבוא - כל אלה מחייבים פעילות מקצועית מורכבת, חוצת דיסציפלינות ובסופו של יום גם נכונות פוליטית. האגף נמצא שם, לצד גורמי ממשלה ושותפים רבים אחרים, מהמסד ועד הטפחות.

אבל המציאות אכן משתנה ועם השנים למד האגף גם להתאים את עצמו לשינויים החלים בחברה. אם האגדה מספרת שבעבר רפורמה שלמה הועברה בהחלטת ממשלה שהופצה באישון ליל, הרי היום תהליכי העבודה מורכבים ושקופים הרבה יותר. האגף משכיל לעשות שימוש בכלים מתקדמים יותר, אם בעזרת שיתוף ציבור, בעבודה במסגרת ועדות ציבוריות, בהליכי חקיקה משותפים עם משרדים אחרים או עם גורמי חברה אזרחית ושותפים נוספים. האגף משקיע רבות בהנגשת התקציב והשינויים בו לציבור באינטרנט, בקיום שיח מתמיד עם הציבור באמצעים שונים - ממענה לשאלות בפייסבוק ועד ערב פתוח לציבור, מול אנשי האגף באוצר. כל רכז באגף התקציבים יודע שכדי להצליח עליו לרקום קשרי עבודה טובים ועמוקים עם שותפים לדרך, עליו להעריך מראש את הקשיים, לגבש את השותפויות הנדרשות וגם לעמוד בלחצים רבים של גורמים פוליטיים או קבוצות לובי ואינטרס. הצלחתו הינה לרוב גם הצלחתו של המשרד המקצועי מולו הוא פועל - על כך גאוותנו. חרף כל זאת, סופגים עובדי האגף לא פעם ביקורת משתלחת מגורמים שונים על שקיפות הליכי התקציב או אופן עבודת האגף. אם האגדה יכולה לפרנס אינטרס אישי כזה או אחר אז למה לקלקל?

וכך, שנה אחר שנה שותף האגף בהובלת אג'נדה כלכלית-חברתית הבאה לידי ביטוי ברפורמות ובייעול הליכי עבודה. כל זאת כדי להוביל את המשק למדיניות כלכלית אחראית ותומכת צמיחה לרווחת תושבי ישראל. רק בשנה האחרונה הוביל האגף רפורמה בתקינה, פתיחה לתחרות של תשתיות בזק, הגברת התחרות בשוק גז הבישול, במוניות, פתיחה לייבוא של מוצרי מזון טריים, חיזוק הרפואה הציבורית, רפורמות מרחיקות לכת בתקציב הביטחון, הפרדת חברות האשראי מהמערכת הבנקאית, מיסוי דירה שלישית, רפורמה באספקת המים לחקלאות, תכנית לשילוב החברה הערבית והבדואית ועוד כהנה וכהנה. על עשייה ציבורית עניפה, על השקעה של אלפי שעות עבודה, על מסירות אין קץ - אין מה להתבייש ואין מה להתנצל.

בימים אלה עורך אגף התקציבים גיוס נוסף של עובדים. המכרז מפורסם באתר נציבות שירות המדינה. אם אתם בוגרי כלכלה, מוכשרים, שאפתנים, הרוצים עבודה משמעותית ומוכנים לעבוד לילות כימים ובנחישות להשגת יעדכם ולטובת תושבי ישראל, אתם מוזמנים להגיש קורות חיים ולהצטרף ל"נערי האוצר", לאגף התקציבים. אנו מבטיחים כי הטובים ביותר יצטרפו לשורותינו. יהודים, ערבים, נשים וגברים, כאחד.