הספקולנטים חזרו

בדרך-כלל בסוף שנה ובתחילתה של הבאה חלה רגיעה בשוק המט"ח עקב יציאתם של הספקולנטים לחופשה. בנק ישראל ניצל זאת היטב כשהפתיע את הסוחרים לקראת סוף השנה ברכישות מסיביות, בניגוד למה שראינו בששת החודשים שחלפו, בהן מיעט להתערב.

ב-1 בינואר נכנסה לתוקף חובת דיווח על פעילות בשוק המט"ח כולל נגזריו, חובה שאמורה לשפר את המידע שאוגר בנק ישראל באשר לאופי הפעילות בשוק המקומי ולהרתיע במקצת את השחקנים, במיוחד אלה שמשפיעים על השער בדרכים מניפולטיביות, ללא קשר למהלך המסחר. האמנם? הצחקתם אותם.

בדיוק כפי שקרה ב-2016 ואפילו באופן בוטה יותר, שבו השחקנים לפעול גם ב-2017. בתחילת השנה המשיך הדולר להתחזק והגיע עד 3.865 שקל לדולר אולם בשני סופי השבוע האחרונים תוך ניצול סחירות אפסית והיעדר רוב השחקנים מהשוק, הצליחו הפעילים לחזק את השקל בלמעלה מ-2%! (בסוף השבוע שעבר ירד הדולר מ-3.825 ל-3.795, ואילו השבוע הוא ירד מ-3.8 ל-3.77).

כל הפעילות הזאת התרחשה בשעות המסחר בניו-יורק ובמחזור אפסי. היכן בנק ישראל, תשאלו? גם אני שואל. 

להזכירכם, לבנק יש שלוחה בארה"ב כבר מספר שנים - וגם אם אינה מיועדת לפעילות בשוק המט"ח, יש דבר הנקרא "לימיט" אותו מכיר כל סוחר, כולל אלה שבבנק ישראל. לימיט כזה מגביל מניפולציות וגם חושף חלקית את מבצעיהן.

במלחמה הזאת בנק ישראל עושה את כל הטעויות האפשריות. ההרגשה בקרב הפעילים הינה שהפעולה אותה נקט הבנק בדצמבר הייתה חריגה ונועדה בסך הכול לתקן את שערי סוף השנה. הם חשים כי בנק ישראל נטש את המדיניות בה נקט בשנים האחרונות. היו לבנק מספר הזדמנויות פז להתערב בשבועיים האחרונים, אולם משום מה הוא נמנע מלעשות כן - וזו טעות חמורה.

ביום שישי האחרון התחזק הדולר בעולם - נקודת זמן קלאסית להתערבות אפקטיבית, אולם בירושלים דממה. יתרה מכך, ידוע כי מרבית סוחרי האופציות שואפים להתחזקות השקל לקראת הפקיעה - ובכך מספקים רוח גבית לספקולנטים.

מי שקובע את השער היציג הוא בנק ישראל. בשבוע שעבר חלה פקיעת אופציות ינואר. במקום להכות אותם שוק על ירך, קבע בנק ישראל באופן תמוה שער נמוך במיוחד- מדוע? רק לבנק הפתרון.

ואולי התייחסות בנק ישראל לשחקנים הזרים ולפעילים המקומיים(מספר בנקים וגופים מוסדיים) דומה להתייחסותו למשבר הנדל"ן? מה שמטריד את הבנק כבר שנים, עוד מתקופת פישר, הוא יציבות הבנקים - גם אם זה על חשבון עתיד ילדינו. ייתכן שגם כאן נמנע בנק ישראל במכוון מלנקוט בצעדים תקיפים יותר עקב הרצון לשמר מערכת יחסים טובה עם הבנקים, הזרים והמקומיים - וזאת למרות שלא צריך להיות מומחה גדול במסחר על מנת לראות מה מתרחש כאן, ומי אחראי למניפולציות במהלך המסחר.

אם בנק ישראל סומך על האמריקאים שימשיכו להעלות ריבית, שייזכר מה היו ההבטחות לפני שנה ומה קרה בפועל. אם זה לא מספיק, שיסתכל על נתוני השבוע האחרון - מאזן הסחר הופך להיות מאזן אימה עבור האמריקאים.

הדולר החזק פגע קשות ביצוא, ואני מניח שזה נשמע לכם מוכר מאיפה שהוא - מטבע חזק טוב לאגו, אבל רע לכלכלה. הירידה ביצוא פגעה בצמיחה, וזו קבלת הפנים שטראמפ ממש לא היה רוצה לראות - אז תשכחו בינתיים מהעלאות ריבית נוספות.

גם אם תהיה העלאה אחת, את השחקנים זה ממש לא מרשים. אם ביום שישי אחד אפשר לקזז כמעט אחוז בשער הדולר תוך שימוש במניפולציה פשוטה, מה כבר משנה עוד רבע אחוז בריבית - ועוד במונחים שנתיים.

אם בנק ישראל לא יתחיל להיות אגרסיבי יותר ואם באוצר ימשיכו בהרצאות מחויכות עד כמה טוב מצבנו, סטירת הלחי לא תאחר לבוא - וכל ההטבות שהובטחו על מנת לעודד את התעשייה בכלל ואת היצוא בפרט לא יעזרו.

אם אכן קטר הנדל"ן הפסיק לדהור, היצוא ימשיך לסגת והמפעלים יפסיקו להשקיע בציוד ותשתיות, גם אצלנו הצמיחה תיעלם כלא הייתה. וכשהיעד הבא אליו מכוונים השחקנים הינו 3.70 ואף למטה מכך, אל תתפלאו אם בעוד מספר חודשים הצמיחה תתאפס ואת הפרצופים המחויכים יחליפו מבטי דאגה.

■ הכותב הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים. 

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך-כלל להמשיך לתקשר עמי. 

yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

*** החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.