רגע האמת של ההסתדרות

ספטמבר 2014: יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, מאיים לפתוח בשביתה כללית אם המשבר בדואר לא ייפתר.

דצמבר 2015: ניסנקורן חוזר על איומו להשבית את המגזר הציבורי, אם משרד האוצר לא יסכים לתת את תוספת השכר שהוא דורש לעובדי המגזר הציבורי, ללא תנאים מוקדמים.

אוקטובר 2016: ניסנקורן מודיע כי אם משרד האוצר ומשרד התחבורה לא ימצאו פתרון הולם למשבר המאיים על עובדי אגד, ישביתו עובדי אגד את תנועת האוטובוסים בכל רחבי הארץ.

הכותרות הללו, שלוקטו באופן אקראי בשלוש השנים בהן מכהן ניסנקורן כיו"ר ההסתדרות, מדגימות את השיטה לפיה עובדת ההסתדרות הכללית מאז הקמתה: סוג של סחיטה כשרה ולגיטימית באיומים, שאינה פלילית ואינה מוסתרת; שיטה שמביאה לתוצאות נהדרות והישגים מפוארים, על גבם של אזרחי ישראל. היו"ר מאיים, ועדי העובדים הגדולים משתפים פעולה ושובתים, הצד הנסחט מתקפל ומגיע להסדר שעולה כסף, הרבה כסף, למשלמי המסים.

המרד של אלון חסן, יו"ר ועד נמל אשדוד לשעבר נגד ניסנקורן, והחתמת העובדים ההמונית להסתדרות הלאומית שיזם בנמל וזולגת למקומות עבודה נוספים, פתח קרב ענקים שיכול לשנות סדרי עולם בשוק העבודה המאורגנת. בפעם הראשונה מוצא את עצמו הארגון שמבסס את מאבקיו על סחיטה לכאורה של המגזר הציבורי והפרטי, נסחט על ידי מי שהיה זרועו השרירית עד לפני כמה דקות.

ניסנקורן היה בטוח שהוא היד המפעילה את הבובות בתאטרון הוותיק, אבל חסן - גם הוא נעדר מרשימת המועמדים לתואר צדיק השנה - התאכזב מטיפולו הכושל של יו"ר ההסתדרות בשמירה על זכויות העובדים בנמל הפרטי החדש שמוקם, והחליט שנמאס לו. והנה, עכשיו הוא מפעיל במיומנות מרשימה את היו"ר המבוהל, שחטף את שוק חייו ובאופן אוטומטי עשה את מה שהוא יודע הכי טוב לעשות הכי טוב: הודעה על סכסוך עבודה בנמל ושביתה תוך שבועיים, למרות שנקבעו פגישות עבודה בין העובדים להנהלה לקידום המו"מ, הכל כדי להוכיח שכוחו עדיין באיומיו.

מדובר באירוע היסטורי, לא פחות. זו הפעם הראשונה שבה נכנסת תחרות אמיתית לשוק המונופוליסטי הזה, הנשלט ביד רמה על ידי יו"ר מלא בעצמו, שישב לא מזמן על בימת "ועידת העסקים" של גלובס והפליג בשבחי עצמו.

ראינו בשוק התקשורת כמה התחרות מבורכת ועד כמה מונופולים מזיקים לצרכן. הגיע הזמן לעשות הסדרת סחטנות גם בשוק העבודה המאורגנת. דיויד גילה, הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, ניסה להכריז על ועדי העובדים הגדולות מונופול - ונכשל. עכשיו הוועדים עושים את עבודת הקודש הזו בעצמם.

אם ההסתדרות הלאומית תהיה אלטרנטיבה אמיתית להסתדרות הכללית, כולם ירוויחו. אולי יהיו יותר שביתות, אבל הן יהיו יותר קטנות ופחות פרועות. סוף סוף יוכל מישהו ראוי, למשל שלי יחימוביץ', להתחרות על התפקיד מול ניסנקורן, המועמד היחיד עד כה בבחירות הבאות להסתדרות הכללית. אם זה יקרה, אולי ייחלש כוחו של ניסנקורן ואיתו כוחם של שולחיו בפוליטיקה. ואז אולי יטופלו סוף סוף גם העובדים החלשים באמת.