"משרד חג'ג'-בוכניק-וינשטיין היה שותף להונאה של ענבל אור"

5 משפחות טייסים שרכשו דירות מיזמת הנדל"ן ענבל אור בפרויקט "מגדל הטייסים" ברמת-גן, תובעים כ-3.9 מיליון שקל ממשרד עורכי הדין חג'ג'-בוכניק-וינשטיין, וכן באופן אישי מהשותפים המייסדים במשרד, עורכי הדין צחי חג'ג', חן בוכניק ויגאל וינשטיין. זאת, בטענה כי עורכי הדין הסתירו מהם את העובדה שאור גזרה עמלה של 29 מיליון שקל על חשבונם.

התביעה הוגשה גם נגד ענבל אור באופן אישי ונגד רביב מנשה, טייס לשעבר, שלפי הנטען הכיר את הרוכשים מימי השירות המשותף שלהם בחיל האוויר, והוא שתיווך בינם לבין אור.

לטענת התובעים, הם נפלו קורבנות למעשי מירמה ומצגי-שווא רשלניים של עורכי הדין ושל אור, שהטעו אותם בכל הקשור למחיר הקרקע, וכתוצאה מכך הם שילמו ועוד ישלמו סכומי כסף גבוהים מאוד.

באמצעות עורכי הדין ישראל ליברובסקי ויוסי ויור ממשרד ויור-ליברובסקי, טוענים התובעים כי אור ומשרד חג'ג'-בוכניק-וינשטיין שכנעו אותם להצטרף לקבוצת הרכישה ולרכוש דירות במחיר מוזל. זאת, לדבריהם, תוך שהם מסתירים מהרוכשים את העובדה שאור שלשלה לכיסה דמי תיווך בגובה 29 מיליון שקל - סכום שייקר משמעותית את מחירי הדירות. לטענת התובעים, לו ידעו על כך מראש, הם לא היו חותמים על הסכמי הרכישה.

התביעה של משפחות הטייסים בעיקרה מכוונת נגד משרד חג'ג'-בוכניק-וינשטיין, שייצג את אור בעסקה. זאת, מאחר שאור והחברות שלה נמצאות בהליך של פירוק ופשיטת-רגל, במסגרתם לא ניתן לתבוע אותם באופן אישי. התובעים טוענים כי עורכי הדין ממשרד חג'ג' הם אלה שהחתימו אותם על החוזים להצטרפות לקבוצת הרכישה, לא הזהירו מההונאה ושיתפו פעולה עם אור בהסתרת העובדות.

בתביעה נטען כי אור ומנשה, בעזרת עורכי הדין ממשרד חג'ג'-בוכניק-וינשטיין, יצרו מצגי-שווא לגבי מחיר הרכישה של הקרקע, על-מנת לשכנע את התובעים להצטרף לקבוצה, באמצעותה יהיו בסופו של יום בעלי דירות שמחירן מוזל.

עורכי הדין חג'ג', בוכניק ווינשטיין, נטען, ערכו את המסמכים ואת החוזים שהתובעים הוחתמו עליהם, באופן שהסתיר את סכומי-העתק שלקחו אור וארביב לעצמם.

בנוסף, נטען כי לפי המסמכים שעורכי הדין המציאו מדי פעם לתובעים, אור וארביב קיבלו בחינם, על חשבון התובעים, את הקרקע לדירות שהוקצו לשניים בפרויקט.

לטענת התובעים, רק בדיעבד, בשנת 2015, התגלתה להם ההונאה, לאחר שאחד הדיירים בפרויקט תבע את אור וקיבל מסמכים וחוות-דעת, מהם עלו "שיטות ההונאה" של הנתבעים: מקסם-השווא היה שאור ארגנה קבוצת רכישה לרכישת קרקע עליו נבנה "מגדל הטייסים" ברחוב נווה יהושע 55 ברמת-גן, כאשר הוצג בפני רוכשים פוטנציאליים כי מי שייכנס כחבר בקבוצת הרכישה, ייהנה מרכישה קבוצתית של הקרקע ושל עלות בנייה נמוכה, וכך ייחסכו עלויות, לרבות הרווח של היזם.

אור, נטען, רכשה את אמונם של התובעים בעזרתו של מנשה, שתיווך בעסקה, אבל בפועל, לטענתם, מנשה היה שותף של אור ולא גילה זאת לחבריו התובעים.

לטענת התובעים, הוסבר להם כי הרווח של אור מגיע מהעובדה שהיא תהיה חלק מקבוצת הרכישה, והדירה שתוקצה לה בפרויקט תעלה הרבה פחות ממחיר השוק או ממחיר דירה ישירות מקבלן.

בתביעה מתואר הליך "שכנוע" התובעים להצטרף לקבוצה, שנעשה לטענת התובעים "באופן מתוחכם": בשלב הראשון ביצע מנשה שיחות שכנוע, שיווק וריכוך בקרב חבריו, תוך שהוא מציג את עצמו כמי שיהיה חבר הקבוצה מהמניין בדיוק כמותם; בשלב השני הוזמנו התובעים למשרדים "האולטרה-מפוארים" של אור, שם ישבו גם מנשה ו"אנשי מכירות חדי-לשון"; לתובעים, נטען, הוצגו מיצגים, לרבות הדמיה, המראים את הבניין בשלמותו, כולל בריכת שחייה ואולם כושר (שלא הוקמו בסופו של דבר) - אשר מארגני קבוצת הרכישה ככל הנראה ידעו שאינם משקפים את המציאות.

"על-מנת לתת לעסקה נופך מוצק ורציני, אור ומנשה הדגישו כי הם מלווים בכל צעד ושעל על-ידי משרד עורכי דין ותיק ומנוסה מתחילת הדרך, הן בקשירת העסקה עם מוכרת הקרקע והן בניסוח כל ההסכמים והטפסים, והן בשמירה על הכספים", נכתב בתביעה. "בדיעבד הסתבר כי שיתוף-הפעולה בין הנתבעים נעשה בעיקר כדי 'להרדים' את התובעים שלא יחשדו במאומה".

לפי התביעה, כדי למנוע מהרוכשים לעלות על התחבולה ולגלות כמה כסף משלשלת לכיסה ענבל אור מהעסקה, דאגו הנתבעים למדר את חברי הקבוצה ולהסתיר מהם את המחיר האמיתי של הקרקע. לדבריהם, רק כשקיבלו את המסמכים לעיונם, הם גילו כי בהסכם עם הקבלן נקבע סכום של 11.252 מיליון שקל. לטענת התובעים, ברור שסכום זה אינו הסכום הנכון ואינו מתאים לבקשה להיתר ולהסכם המקורי עליו הוחתמו, בו מופיע מחיר רכישת המגרש בסך של 7.065 מיליון דולר.

עוד טוענים התובעים כי אור קיבלה מהקבלן דמי תיווך בשיעור של 2% מעלות הרכישה, ועבור שירותי השיווק היא והמתווך מנשה גזרו כ-29 מיליון שקל. לפי הנטען, עורכי הדין ממשרד חג'ג', ניסחו את המסמכים באופן שהסכומים האמיתיים של העסקה הוחבאו, ובכך נטלו חלק פעיל במעשי המירמה.

טענה נוספת שמועלית בתביעה היא שהנתבעים הציגו בפני הרוכשים מצג, לפיו ייערך מכרז לבניית הפרויקט בין קבלנים, שבו ייבחר הקבלן הטוב והזול ביותר - אך בפועל הקבלן נבחר מראש על-ידי אור.

לפי הנטען, אור ומשרד חג'ג' כינסו מפגש שבו השתתפו חלק מחברי הקבוצה והודיעו להם כי היה מכרז שאליו ניגשו מספר מציעים ובסוף נבחר הקבלן "מעוז דניאל". לטענת התובעים, אור ומשרד חג'ג' לא גילו להם כי תנאי ההסכם עם הקבלן הנבחר כבר היו סגורים חודשים רבים קודם לכן, וכי בין ערימת המסמכים עליהם הם היו חתומים, נמצא גם ההסכם עם הקבלן. "כדי שלא תיחשף ההונאה, עשו הנתבעים את ההצגה של בחירת הקבלן במכרז", נטען.

התובעים גם מציינים כי הקבלן עצמו הגיש תביעה נגדם בגובה של כ-40 מיליון שקל, המתבררת כיום בבוררות, ולפיכך קיים חשש שהתובעים עלולים להידרש להוסיף כספים לקבלן.

משרד חג'ג' מסר בתגובה: "מדובר בטענות-סרק משוללות יסוד. המשרד ייצג את עשרות חברי הקבוצה במקצועיות רבה ועל הדרך הטובה ביותר. הדירות נמסרו לחברי הקבוצה לפני כשנתיים. התביעה הוגשה על-ידי 6 דיירים בלבד - דבר שיש בו ללמד על אפסות התביעה.

"עיתוי הגשת התביעה - יותר מ-8 שנים מאז שהתאגדה הקבוצה - יש בו ללמד על אפסותה. דומה כי עיתוי הגשת התביעה קשור ונובע מהליכי פשיטת-הרגל של אור, ואין להם נגיעה כלשהי למשרד.

"הקבוצה - המכירה באמינות ומקצועיות המשרד - התקשרה עם משרדינו גם ב-2013 לייצגה בתביעת בוררות נגד הקבלן".