אלה שזקוקים לניסנקורן

בשבועות הקרובים יזכו אזרחי מדינת ישראל למנה גדושה של הופעות תקשורתיות של יושב ראש ההסתדרות אבי ניסנקורן, המתמודד בבחירות הקרבות לקדנציה נוספת בראש ההסתדרות.

מטבע הדברים, ניסנקורן מעדיף להתמקד בגיוס תמיכתם של הוועדים הגדולים במשק והעצמת הישגיו הצנועים בקדנציה המסתיימת. אולם, בפניו ניצבת בימים אלו הזדמנות פז להוכיח במבחן המעשה כי הוא מנהיג עובדים המחויב בראש ובראשונה לעובדים החלשים במשק, אשר אינם שולטים בשאלטר החשמל או הנמלים, ודווקא בשל כך הם זקוקים לעוצמתו של יו"ר ההסתדרות.

זהו בדיוק הפרופיל של ועד עובדי הקרן למפעלי שיקום, המצוי בסכסוך עבודה מתמשך עם הנהלת הקרן ומתקשה לגייס את מנהיג ההסתדרות למאבקו הצודק והצנוע למימוש זכויות העובדים (גילוי נאות: אבי הוא גמלאי של הקרן).

הקרן למפעלי שיקום הוקמה לפני למעלה מ-45 שנה כהקדש משפטי, כדי להוות כלי ביצועי של משרד הרווחה לשיקום נכים, בין שהוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי ובין שלא, המשותף הוא הצורך בהסרת חסמים ובניית דרך לשיקום תעסוקתי והשתלבות בעבודה.

בימים אלו מקיימים עובדי הקרן, בהובלתה של יו"ר ועד העובדים הנמרצת אריאלה ביתן, מאבק למימוש זכויותיהם הסוציאליות של העובדים שנרמסות במשך שנים. עובדי הקרן הם קורבנות יום-יומיים של ניהול קלוקל ואטימות, וחווים משך שנים ארוכות גלי פיטורים, הקפאת דרגות והחלפת כוח אדם מקצועי בעובדים שעתיים מוגבלי זכויות.

העובדים בקרן למפעלי שיקום עושים עבודתם לטיפול בנכים עם נשמה ענקית ובתמורה לשכר ממוצע נמוך, תנאי עבודה מעליבים ויחס מחפיר מן המעסיק שלהם, שהוא, בסופו של יום מאחורי כל המסכות הבירוקרטיות, ממשלת ישראל ונציגה הרלוונטי, הלא הוא שר הרווחה חיים כץ.

העובדה שמדובר בהקדש, ולא בחברה ממשלתית מן המניין, ממצבת את הקרן כחיה מוזרה בלי אבא ואמא במשרדי הממשלה. במציאות זו מנכ"ל הקרן, ויקטור בר גיל, והחשבת המלווה של הקרן מטעם משרד האוצר, חגית גורגי, רואים במימוש זכויות העובדים המלצה לא מחייבת. שר רווחה מחויב לתפקידו היה מאזן את שלטון המנהלים הזה, ואולם למגינת לב העובדים לא זה המצב.

ניסנקורן צריך ויכול לעורר את שר הרווחה מתרדמת החורף העמוקה שלו ולהזכיר לכץ, שהיה מנהיג עובדים בעצמו בעברו הלא רחוק, את תפקידו הציבורי, המחייב במקרה הזה לסייע לעובדי הקרן לממש את זכויותיהם.

הרוב המכריע של עובדי הקרן למפעלי שיקום הם אנשי מקצוע מסורים שאינם ערוכים, נפשית ופיננסית, לנהל מאבקים משפטיים אל מול מעסיק ממשלתי כוחני וחמקני החומד את זכויותיהם. הם מוצאים עצמם חסרי אונים אל מול הנהלה דורסנית, שר רווחה אדיש והנהגת הסתדרות חלבית, הטרודה במאבקי עובדים בעלי עצימות תקשורתית גבוהה.

במציאות סבוכה זו, תלויים העובדים תלות מוחלטת במנהיג ההסתדרות אשר ימצה בעבורם את זכויותיהם הנגזרים מהסכמי העבודה וידאג לרווחתם. המקרה שלהם הוא מבחן אמת לכל המפעל הקרוי הסתדרות עובדים, בה תולים עובדים רבים את תקוותיהם ולה משלמים מסי חבר משך שנים.

■ הכותב הוא בן של גמלאי הקרן למפעלי שיקום.