לירן ח'גבי, המג"ד המורשע של גבעתי, פוטר לאחרונה מתנובה עקב לחצים מגבוה שגברו לאחר תחקיר "המקור" שחשף מקרים חמורים נוספים בגדודו שהושתקו, בהם חשד לתקיפה מינית מצד מפקד. כך לפחות טוענים עובדים בתנובה, שם הועסק חג'בי כמנהל מכירות ארצי לרשתות הפרטיות משך למעלה משנה. הוא פוטר למרות שלא הורשע בהטרדה מינית או במעשים מגונים אלא רק בהתנהגות שאינה הולמת, ומבלי שנרשם לו רישום פלילי.
מנכ"ל רמדיה
זה לא המקרה הראשון שחברה מפטרת מנהל שהורשע בגלל 'לחצים מגבוה', ראו מקרה גידי לנדסברגר- מנכ"ל רמדיה בעת התפוצצות הפרשה- שפוטר מתפקידו כמשנה למנכ"ל חברת ביקורופא עוד בטרם הסתיים משפטו. משרד הביטחון, הלקוח הגדול ביותר של ביקורופא, סבר שהנ"ל איננו ראוי לטפל בחיילים, למרות שבסופו של דבר נקבע כי חלקו של לנדסברגר בפרשת רמדיה היה מינורי (תחילה זוכה ולאחר ערעור הואשם 'במעשה העלול להפיץ מחלה ברשלנות' ונשפט לעבודות שירות).
נשאלת השאלה מה ההבדל בין ח'גבי ולנדסברגר לעבריינים מורשעים שהועסקו בחברות גדולות למרות מעשים פליליים חמורים? אחת הדוגמאות הבולטות היא רוני ליבוביץ, האופנובנק, שהורשע בשוד של 21 סניפי בנק וריצה מאסר של 8 שנים, בסופן נקלט לעבודה בקבוצת תעבורה- מהחברות הגדולות במשק הישראלי. הוא גוייס לתעבורה בזכות קשר אישי עם מייסד החברה, אבל להערכתי זה לא מה שעושה את ההבדל. אם היה חשש שהעסקת האופנובנק תפגע בעסקיה של תעבורה הוא היה מוצא דרכו מחוץ לחברה, למרות הקשרים האישיים.
חננה גדול מימדים
אז מה בכל זאת מסביר את ההבדל? 5 דברים עולים בדעתי, לאו דווקא לפי סדר חשיבות:
א. בכירות התפקיד- ליבוביץ גויס לתעבורה כאקט של מצווה ושובץ לתפקיד זוטר (למיטב זכרוני בארכיון), מהלך שעורר אהדה כלפי החברה, להבדיל מלנדסברגר וחג'בי שגויסו לתפקידי מפתח בביקורופא ובתנובה.
ב. מהות העבירות- הגם שמעשי השוד בהם הורשע ליבוביץ הם חמורים לאין שיעור מהעבירות בהן הורשעו ח'גבי ולנדסברגר, הסיכון הנתפס למעסיק מגיוס מנהל שהואשם בהטרדה מינית או ברשלנות שעלתה בחיי אדם הוא גבוה בהרבה, ובצדק. מדוע? כי ההסתברות שבחברה המספקת שירותי בריאות יתעורר חשד לרשלנות רפואית, או לחילופין להטרדה מינית, היא מספיק גבוהה שחברות תחשושנה להעסיק מנהלים 'עם חמאה על הראש', שכן אז הן תיתפסנה מראש כאשמות. זאת לעומת ההסתברות האפסית שליבוביץ, חננה גדול מימדים, ישדוד את מעסיקיו או מי מהעובדים.
ג. תדמית העבירות- עבירות מין, שלא לדבר על רשלנות שהביאה למותם של תינוקות, נתפסות מתועבות במיוחד, בטח בהשוואה לשוד בנקים הנמנים על הגופים השנואים בישראל. לכן בחלקים נרחבים בציבור נתפס האופנובנק כגיבור, סוג של רובין הוד שנקם את נקמת האזרחים בבנקים, הוא מרצה מבוקש מאד, ועל אף שנים רבות בכלא תדמיתו חיובית הרבה יותר מזו של ח'גבי ולנדסברגר שנוקו לבסוף מהאשמות הכבדות, ולא ישבו בכלא דקה.
ד. תפיסת העונש - בעוד ליבוביץ נתפס בציבור כמי שבית המשפט החמיר עימו מעל ומעבר (הוא נשפט ל 20 שנה למרות שהחזיר את כל כספי השוד, ורק אחר כך קוצר עונשו והוא זכה לחנינה), חג'בי ולנדסברגר נתפסים כמי שהצליחו לחמוק מהעונש המגיע להם, וכי בניגוד לאופנובנק לא שילמו את חובם לחברה ואינם ראויים ל "פרס" - תפקידים בכירים בחברות גדולות.
ה. סוג הלקוחות- ביקורופא ותנובה הן חברות C 2 B המשווקות לצרכן סופי, ועל כך עלולות לסבול מפגיעה תדמיתית קשה שעלולה להיגרם להן מהעסקת מנהלים ששמם נקשר להטרדות מיניות או מוות של תינוקות, להבדיל מתעבורה שהיא חברת B 2 B המשווקת לחברות ואיננה חשופה למרד צרכנים.
נידוי מקהיליית העסקים
האם פיטורי ח'גבי ולנדסברגר הם תקינים, זאת כבר סוגיה לטור אחר, אבל אין ספק שהפגיעה בכושר הפרנסה במקרים כאלה הוא גדול, כפי שנכתב בתביעה שהגיש לנדסברגר נגד חברת הומאנה הגרמנית, יצרנית הפורמולה שהביאה למוות ולתחלואת התינוקות: "הפכתי למנודה מקהיליית העסקים בישראל ולכזה המועסק (במקרה הטוב) בתפקידים זוטרים בעסקים קטנים של מכריו" כתב, מטיל ספק רב באפשרותו להיות מועסק בתנאים דומים לאלה מהם נהנה בעבר.
*** הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
