לא כל פרידה כואבת: תסתכלו על בריטניה אחרי הברקזיט

חודש לאחר סיום 2016, אחת השנים המאתגרות וה"משוגעות" בשוק ההון, ניתן לשים את האצבע על שני אירועים גאו-פוליטיים שעמדו במוקד העניינים, השפיעו בטווח הקצר על השווקים הגלובליים וגם ימשיכו להשפיע עליהם בשנים הקרובות. האירוע הראשון הוא הברקזיט בבריטניה בסוף יוני, והשני כמובן הוא בחירתו המפתיעה של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב בנובמבר האחרון.

בסקירה זו נבחן כיצד הברקזיט השפיע על שוק המניות והמט"ח הבריטי בשבעת החודשים שעברו מאז קבלת ההחלטה, ומה הצפי לעתיד - בכלכלה הבריטית בפרט והאירופית בכלל וההשפעות על שוק המניות בבריטניה וביתר המקומות בעולם.

ביום שישי, ה-24 ביוני 2016, התעוררנו לבוקר הרה גורל, בו החליט במפתיע רוב העם הבריטי, לאשר את יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי.

מדד הפוטסי 100 (של 100 המניות המובילות בבריטניה) הגיב בירידה של כ-5.5% בשני ימי המסחר שלאחר ההחלטה, אך מאז, בעיקר עקב היחלשות הליש"ט בכ-11.5% באותם יומיים, תיקן מדד הפוטסי את הירידות ונכון להיום, כ-7 חודשים לאחר ההחלטה, הוא נמצא בכ-15% עלייה ממחירו ערב ההחלטה. יתרה מזו, מדד הפוטסי 250 (של המניות הקטנות יותר בבריטניה), שנחשב למדד המבטא בצורה טובה יותר את הכלכלה המקומית האמיתית, ירד בכ-14% בשני ימי המסחר הראשונים ומאז תיקן בכ-22%.

היצואניות הבריטיות יפסידו

ומה עשה המטבע המקומי, הליש"ט, בעקבות הברקזיט? ערב ההחלטה נסחרה הליש"ט ב-1.49 ליש"ט לדולר, וכתוצאה מההחלטה היא נחתכה בשני ימי המסחר בכ-11.5%. מאז, גם כתוצאה מהורדת הריבית המפתיעה של הבנק המרכזי הבריטי באוגוסט ברבע אחוז, היא המשיכה לרדת עד לרמה של 1.2 ליש"ט לדולר במחצית חודש ינואר, ירידה של כ-20% בערך המטבע בפחות משבעה חודשים! גם מול השקל הישראלי, ירדה הליש"ט מרמה של 5.67 שקל לליש"ט ערב הברקזיט לרמה של 4.61 שקל לליש"ט באמצע ינואר.

בהסתכלות אחורה, ניתן לראות קורלציה הפוכה בין התנהגות הליש"ט למדד המניות בבריטניה. לכן, למעוניינים להשקיע בבריטניה, אנו ממליצים על גידור המטבע המקומי.

אירוע הברקזיט לא עומד בפני עצמו ויהיו לו השלכות רבות על כלל האיחוד בשנים הקרובות, ברמה הפוליטית, הכלכלית ובהשפעה על המדינות האחרות. במידה שההסכמים העתידיים, בעיקר בנוגע להסכמי הסחר בין האיחוד האירופי לבריטניה, לא יהיו נוקשים, יהיה זה סימן גם למדינות אחרות שניתן לבצע ניתוק מהאיחוד, בלי פגיעה ממשית בכלכלה המקומית. ראיה לכך ניתן לראות מההשערות שנשמעו בימים שלאחר ההחלטה בדבר ניסיונות דומים להיפרדות מהאיחוד במדינות שונות כגון אוסטריה, הולנד ואירלנד.

נכון להיום, קשה להעריך את האפקט האמיתי של הברקזיט על הכלכלה הבריטית ובעקבותיו על שוק ההון המקומי. הסכמי הסחר החדשים ירעו ככל הנראה את מצב החברות היצואניות הבריטיות, המהוות משקל לא קטן ממדד הפוטסי 100, וזאת כתוצאה מהטלת מכסים וחסמי מסחר למדינות האיחוד, על אחת כמה וכמה כשהייצוא מאנגליה לאיחוד האירופי מהווה כ-45% מסך הייצוא וכ- 52% מהייבוא הבריטי מקורו באיחוד.

הדילמה באיחוד: עונש קל או קשה?

הדיונים בנושא צפויים להתחיל במרץ, כשהדילמה העיקרית שעומדת מול מנהלי המשא ומתן מצד האיחוד היא שאם יחליטו על "ענישה" קשה לבריטניה, אירופה תיפגע ואם יחליטו על "ענישה" קלה מדי, יהיה זה סימן מעודד למדינות אחרות שירצו להתנתק מהאיחוד.

בנוסף, יציאות חברות גלובליות ובעיקר מוסדות פיננסיים מה"סיטי" של לונדון, המהווה את אחד המרכזים הפיננסיים החשובים ביותר באירופה בפרט ובעולם בכלל, תפגע בסקטור הפיננסי, שמשקלו מהווה כ-21% במדד המניות המקומי, ובסקטור הנדל"ן בבריטניה, לו חשיבות רבה בצמיחת הכלכלה הבריטית. פגיעה נוספת שתתרחש, היא בצמיחת התמ"ג הבריטי, שכן ההערכה היא שיציאת החברות מה"סיטי" של לונדון, תפגע בצורה קריטית בצמיחת התוצר המקומי.

מאידך, נפילת המטבע אמנם עלולה לפגוע ברמת החיים של הבריטים, אך היא בעיקר מעודדת ייצוא, תיירות ומשקיעים זרים שיעריכו כי כיום השוק הבריטי זול להשקעה לטווח הארוך.

בשבוע האחרון פורסמו שני נתונים שישפיעו בצורה ניכרת על כל הליך המשא ומתן: ראשית, דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב הנבחר, בחר בצד הבריטי וההערכות בשוק הן כי היחסים בין בריטניה לארה"ב יתחזקו בעקבות הניתוק של בריטניה מהאיחוד, שכן חיבור לבריטניה תואם את הכוונה של ארה"ב (תחת טראמפ) להתנתק מהסכמי הסחר הקיימים עם מרבית העולם וללכת לכיוון של הסכמים דו צדדיים, כשכבר בתחילת כהונתו ביטל טראמפ את הסכם הסחר הראשי של ארה"ב, הסכם ה-TPP. כראייה לתוכניתו בנושא, תרזה מיי, ראשת ממשלת בריטניה, היתה ראש המדינה הראשון איתו נפגש טראמפ לאחר היבחרו, כשעל הפרק עמד בעיקר נושא הסכם הסחר בין שתי המדינות.

בנוסף, בית המשפט העליון בבריטניה, קיבל החלטה כי כל הסכם יהיה חייב אישור של שני הפרלמנטים בבריטניה, דבר שעלול לעכב את אישור ההסכם.

לסיכום, בהסתכלות קדימה על שוק ההון הבריטי, כשאנו בוחנים את כדאיות ההשקעה בשוק המניות, אנו נוטים לתשואת חסר על השוק בעיקר כתוצאה מחוסר הוודאות לתוצאות הברקזיט, השפעתן על הכלכלה הבריטית והיתכנותו.

וזאת לתעודה

למי שמעוניין להיחשף למדד המניות הכללי בבריטניה, תעודת הסל העיקרית הנקובה בדולר היא ה-ETF - EWU של חברת iShares. יחד עם זאת, חשוב לציין כי התעודה אינה מגודרת מטבע ולכן במידה והקורלציה השלילית בין מדד המניות למטבע תימשך, לא מן הנמנע כי גם אם השוק הבריטי יעלה, המשקיעים בתעודה לא ירוויחו. לכן, אנו ממליצים על חשיפה לשוק הבריטי דרך HEWU שהינו גם כן ETF של חברת iShares הנסחר בדולר אמריקאי אך מגדר את החשיפה לליש"ט.

למעוניינים להיחשף למניות ספציפיות, ההמלצה היא על חברות יצואניות שייהנו מהפיחות בליש"ט, מניות של חברות דוגמת יוניליוור (ULVR LN), העוסקת בעיקר בייצור ושיווק מוצרי אוכל וצריכה ביתית; חברת דיאג'יו (DGE LN), שעוסקת בייצור ושיווק משקאות אלכוהוליים; וחברת בריטיש אמריקן טובקו (BATS LN), המייצרת ומשווקת מוצרי טבק ומספר מותגי סיגריות מובילים.

לחילופין, לאור העובדה כי הריבית בבריטניה, וכתוצאה מכך גם תשואות האג"ח בליש"ט, יישארו נמוכות לאורך שנים, ניתן להיחשף למניות עם תשואת דיבידנד גבוהה המהוות אלטרנטיבה לריבית חסרת סיכון, חברות כמו חברת התקשורת וודאפון (VOD LN), המחלקת דיבידנד של 4.14% לשנה, חברת התרופות גלאקסו סמית קליין (GSK LN) עם תשואת דיבידנד של 5.25% לשנה, וחברות הנפט רויאל דאץ' (RDSA LN) ובריטיש פטרוליום (BP LN) המחלקות דיבידנד של 6.5% ו-6.6% בהתאמה.

*** רבקה אלגריסי היא מנכ"לית פעילים - ניהול תיקי השקעות. יניב ליטמן הוא מנהל תיקים בכיר בדסק חו"ל בפעילים. הכותבים עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם