בשנת 2013 נמכרו בישראל כ-17 אלף מכוניות פנאי/שטח בטווח המחיר של כ-135 עד 145 אלף שקלים. מספר מכובד בהחלט לפלח נישתי. בשנה שעברה כבר נמכרו בפלח הצר והמוגדר הזה כ-60 אלף כלי רכב (!) - כמעט כל כלי רכב רביעי, שנמכר בישראל באותה שנה. הנתון המדהים הזה שלח מסר מאוד ברור ליבואנים: "אם אתה לא שם אתה לא קיים".
מיילים בהולים הוחלפו, יצרני הרכב חרקו שיניים אבל בסוף כולם נאלצו ליישר קו עם דרישות השוק. כך קרה, שגרסת הבסיס ("סטייל") של סיאט אטקה 1.4 טורבו, שעולה לצרכן באירופה כ-33 אלף יורו, מגיעה לישראל עם מחיר לצרכן של 140 אלף שקל - אחרי מסים מצטברים של כמעט 80%. אמנם יש גם גרסאות יקרות יותר, אבל העניין שלנו התמקד בתמורה לכסף שמעניקות גרסאות הבסיס.
חיצונית, האטקה נראה פרופורציונלי וידידותי לעין וחרטומו נושא את הקווים החדים והמוכרים של משפחת הליאון החדשה. הוא לא נראה "כביש שטח" גבוה ומאסיבי כמו המתחרות מקוריאה, ובצבע לבן עם חישוקים די בסיסיים הוא לא משך הרבה תשומת לב ברחוב. אבל מקדם תשומת הלב יעלה משמעותית עם צבעים מטאליים בוהקים (או שחור) בשילוב חישוקי 18 אינץ' ספורטיביים, כמקובל בעדות סיאט.
תא הנוסעים הוא היעילות הגרמנית בהתגלמותה. המפתן ממוקם בגובה אידיאלי, ובשילוב עם גג גבוה יחסית הוא מאפשר כניסה ויציאה נטולות מאמץ לבני כל הגילים. תנוחת הישיבה גבוהה ו"ג'יפית", כמו שהלקוחות בארץ אוהבים, המושב וההגה מציעים טווח רחב של אפשרויות להתאמה אישית ושטח השמשות הגדול מכניס הרבה אור ומפצה על חסרונו של גג שמש בגרסת ה"סטייל פלוס" שלנו. המושב האחורי מרווח מאוד, עם שפע של מרחב לברכיים, ואת החבילה משלים תא מטען עצום בנפח 510 ליטרים, שצומח עד יותר מ-1,600 ליטר לאחר קיפול המושב.
עמדת הפיקוד מותירה רושם ראשוני די מינימליסטי, אבל היא עטויה בפלסטיק רך, הדוק ואיכותי. המתגים והצגים מאורגנים כמו במסדר צבאי של הגנרליסימו פרנקו, ויש גיבוי של מערכת מולטימדיה מקורית מהדור החדש של הקבוצה, עם יכולת שיקוף תכנים מטלפונים חכמים ומחשב דרך מתוחכם.
ביתרונות האמיתיים של ההנדסה הגרמנית העילית אפשר להבחין מייד על הכביש. עם משקל עצמי די מדהים של 1,264 קילו בלבד - כמו משפחתית טיפוסית - ומנוע הטורבו המוכר של הקבוצה שמייצר 150 כ"ס ו-25 קג"מ, הספרדייה המגודלת מצמיחה כנפיים ומשאירה את גרסאות הבסיס האסיאתיות הרחק מאחור.
הזינוק מעמידה ל-100 קמ"ש אורך 8.6 שניות בלבד, עליות תלולות נטרפות ללא מאמץ ושיוט במהירויות-מעצר על הכביש המהיר מתבצע כאשר המנוע לוחש ב-2,000 סל"ד. סיאט נוקבת בצריכה ממוצעת של 18.6 קילומטרים לליטר, אבל גם נתון ריאלי של 14 קילומטרים לליטר, שהשגנו במבחן, הוא מכובד בהחלט לקטגוריה.
השלדה, שמשותפת גם לטיגואן החדשה (ולסקודה חדשה שבדרך) היא תענוג אמיתי. ההיגוי מהיר ומדויק למדי, המתלים כמעט לא מייצרים תנודות גוף מיותרות בעת העברות משקל ורכב המבחן שלנו הרגיש יציב, קליל וזורם על הכבישים המפותלים של הכרמל העליון גם בעיצומה של הסערה החורפית שבה יצאנו לבחון אותו.
אמנם צריך לקחת בחשבון את המגבלות של ההנעה קדמית - זינוק בעלייה על כביש רטוב עלול לסחרר את הגלגלים די באגרסיביות ומנסיעת שטח רצינית אפשר לשכוח - אבל המערכות האלקטרוניות שומרות על הרכב בטוח בכל התנאים. נוחות הנסיעה מרשימה מאוד וצריך רק לקוות שהגרסאות עם חישוקים וצמיגים קיצוניים לא יפגמו בה.
סיאט אטקה בגרסת ה"סטייל פלוס", שעמדה למבחן, עולה 146 אלף שקל. על פי הפרקטיקה המקובלת אצלנו, אפשר להניח, שבאולם התצוגה ינסו להטות את הלקוחות לכיוון גרסת ה"אקסלנס" המהודרת, שעולה כ-160 אלף שקל ומשקפת יותר נאמנה את המחיר ה"אמיתי". אבל גם ה"בסיס" של הרכב הוא כל דבר חוץ מבסיסי, ובהתחשב במגבלות המס הישראלי הוא מעניק תמורה יוצאת דופן לכסף. נקווה רק, שהגרמנים לא יתחרטו על התמחור.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
