פורסם תזכיר החוק לפיקוח על חברות P2P; מה מותר, מה אסור?

משרד האוצר פרסם השבוע תזכיר חוק הנוגע לפיקוח על פלטפורמות ה-P2P בישראל, המתווכות בין לווים למלווים. תזכיר החוק הוא חלק מחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, המסדיר את הרגולציה על תחום האשראי החוץ-בנקאי ועל נותני שירותי מטבע, ולפיו אותן פלטפורמות יצטרכו לקבל רישיון ולעמוד בכמה כללים.

בחודשים האחרונים פורסמו מסגרות הפיקוח על שחקנים שונים שהחוק יחול עליהם, וכעת הגיע גם תורן של פלטפורמות ה-P2P. הפיקוח על הענף הזה היה אמור להיכלל בחוק ההסדרים, אך בסופו של דבר הוא הוצא ממנו והוא מטופל כעת בנפרד. התזכיר הנוכחי יהיה פתוח להערות הציבור עד 20 בפברואר.

"הפעילות של פלטפורמות P2P, בארץ וגם בעולם, ייחודית בכך שמפעיל הפלטפורמה אינו נושא בסיכון האשראי, כיוון שהוא איננו הגוף שמספק את האשראי", נכתב בתזכיר החוק ומוסבר גם הרקע להכנסת הענף לפיקוח: "כיום אין פיקוח על פלטפורמות P2P. כלומר, אין גורם שמספק הגנה למשתתפים. היעדר פיקוח מהווה איתות שלילי למשתתפים פוטנציאלים החוששים לפעול באמצעות הפלטפורמה בלי שיש הסדרה נאותה ופיקוח המהווים מעין 'חותמת כשרות' מאת המדינה".

בתזכיר מוצע שהפלטפורמה תקבל רישיון מרשות שוק ההון של האוצר - הרשות שתהיה אחראית על הפיקוח בענף. ההצעה היא שיהיו שני סוגי רשיונות: הראשון יינתן על פעילות בהיקף של עד 25 מיליון שקל, והשני לפלטפורמות עם היקף פעילות גדול יותר.

בתזכיר מוצע גם שכל פלטפורמה תצטרך להיות בעלת הון עצמי של 100 אלף שקל לפחות וייאסר עליה לעסוק בעצמה באשראי, כדי לנטרל פוטנציאל של ניגוד עניינים בינה לבין לקוחותיה בצד המלווים. כדי להימנע מעבירות הלבנת הון, מוצע שכל הכספים יישמרו בחשבון נאמנות במערכת סגורה בלבד. כלומר, מלווים שהעבירו כספים לפלטפורמה יקבלו אותם חזרה לאותו חשבון שממנו העבירו אותם.

עוד מוצע שהפיקוח על מנהלי הפלטפורמה יכלול גם היבטים צרכניים כמו דיווח על הסיכונים במתן הלוואה למלווים, שקיפות בנושא הריבית ושיעור הדיפולט (חדלות פירעון) בהלוואות, וכן קביעת רף מינימלי של פיזור כספי ההשקעה בין ההלוואות. כמו כן, אם מנהל הפלטפורמה לא ישקיע את כספי המלווה בתוך 15 יום מקבלתם, הוא יודיע למלווה שהכספים אינם מושקעים. עבירה על הכללים השונים תגרור ענישה - מקנסות ועד שלילת הרישיון.

ענף ה-P2P החל לפעול בישראל רק לפני כשלוש שנים, וכיום פועלים בו כמה גופים. היקף ההלוואות שניתנו עד היום מוערך בפחות מ-300 מיליון שקל, וזאת בעוד השוק כולו, הנשלט ע"י הבנקים, עומד על כ-150 מיליארד שקל.

בענף מברכים על תזכיר החוק ומקווים שהרגולציה תהיה גושפנקא לפעילותן, ועם זאת, יש לעוסקים בענף כמה הערות על התזכיר הנוכחי והם מעלים נושאים נוספים שיש לעסוק בהם.

"כיום, הפלטפורמות האינטרנטיות לאשראי בין אנשים תלויות בבנקים מבחינה תפעולית", אומר נדב מנסדורף, שותף וסמנכ"ל אסטרטגיה של חברת ה-P2P טריא. "אתגר גדול בהליך החקיקה יהיה למנוע ריכוז כוח בידי הבנקים, כך שיוכלו לסכל או לפגוע בתחרות באופן משמעותי. ככל שהאיום התחרותי יגבר, כך יגדל התמריץ של המערכת הבנקאית להציב מכשולים בפני הפלטפורמות האינטרנטיות, מה שקורה כבר כיום, בלי שהפיקוח על הבנקים נוקט את הצעדים הנדרשים למניעת הפגיעה בתחרות".

לדברי ד"ר גל אביב, מנכ"ל חברת ה-P2P בלנדר, החקיקה צריכה להתייחס גם למגבלת הריבית של הבנקים והגופים החוץ-בנקאיים. "במצב הנוכחי, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי אינם מוגבלים בגובה הריבית שהם גובים מהלווים. מגדילות לעשות חברות כרטיסי האשראי, הגובות מהלקוחות ריביות דו-ספרתיות על הלוואות. מן הראוי שבמסגרת האסדרה בתחום, יקבע המחוקק גבול עליון בגובה הריבית שגובים הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, וזאת במטרה לשפר מצבם של הלווים וליצור תנאי תחרות הוגנים", אומר אביב.

עיקרי הכללים שיחולו על חברות P2P:

■ הון עצמי של לפחות 100 אלף שקל

■ תהליך בדיקת נאותות לקבלת רשיון

■ אחד מנושאי המשרה בתאגיד הוא אזרח ישראלי

■ כל הכספים יופקדו בחשבון נאמנות סגור

■ איסור על מנהל הפלטפורמה לעסוק במתן אשראי

■ שמירה על סודיות נתוני לקוחות

■ דיווח למלווה אם כספו לא יושקע בתוך 15 יום

■ שקיפות לגבי שיעור הדיפולט לפי רמות דירוג

■ הענישה תהיה הכללים יגרור ענישה - מקנסות ועד שלילת רישיון