כלכלני לאומי: השקל החזק פוגע ביצוא סחורות יותר מבשירותים

התיסוף בשער החליפין של השקל משפיע יותר על יצוא הסחורות מאשר על יצוא השירותים, והיה אחד הגורמים אשר פגעו במידת התחרותיות של ישראל בעולם. זאת, לצד גורמים אחרים, ביניהם ירידה במידת קלות עשיית העסקים וגורמים אחרים שמכבידים על מידת התחרותיות של ישראל. כך מציין בנק לאומי בסקירה שכתב הכלכלן אריה טל, מיחידת הכלכלן הראשי של הבנק.

"חברות הפועלות בענפי התעשיה המסורתיים ומתאפיינות בשיעורי רווחיות נמוכים רגישות במיוחד לשער החליפין של השקל, לעומת זאת אין להתחזקות השקל השפעה רבה על ייצוא השירותים הצומח, המתבסס ברובו על ענפי ההיי-טק ומאופיין בשיעורי רווחיות גבוהים ומאפייני תחרותיות כמו קניין רוחני ייחודי".

טל ציין בסקירה כי הייצוא הישראלי צומח בשנים האחרונות בקצב איטי יותר מהסחר העולמי. יצוא הסחורות והשירותים גדל בקצב שנתי ריאלי של 1.8% בלבד בשנים 2010-2016. שיעור צמיחה זה נמוך מזה של נפח הסחר העולמי, שעלה בכ-4% לשנה במהלך התקופה וקצב ממוצע של כ-3.5% שנרשם במדינות ה-OECD. בשנת 2016, יצוא השירותים היווה כ-42% מסך היצוא.

טל הוסיף כי "במבט כולל, ניתן לראות כי ההשפעה של הצמיחה העולמית רבה יותר על היצוא התעשייתי ביחס להשפעת שער החליפין של השקל".

עיקר החולשה ביצוא הישראלי היא כאמור ביצוא הסחורות, שירד בכ-0.8% לשנה בממוצע (במונחים ריאליים) במהלך 2010-2016, בעוד שביצוא השירותים הייתה עלייה ריאלית שנתית ממוצעת של כ-6.6%.

להערכת טל, "מגמות אלו משקפות את הקושי היחסי בעשיית עסקים בישראל וכן השפעות של שינויים במדיניות מיסוי והטבות להשקעות. קושי בעשיית עסקים עלול להביא להסטת הצמיחה של חברות תעשייתיות ישראליות בענפים שונים אל מחוץ לישראל".