בכיר בבנק ישראל: הבנק ימשיך להתערב בשוק המט"ח

מדיניות ההתערבות שלבנק ישראל במט"ח צפויה להימשך כל עוד בנקים מרכזיים חשובים אחרים ממשיכים במדיניות מרחיבה ואף מעמיקים אותה, כך עולה משיחות עם בכירים בבנק ישראל. מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, אנדרו אביר, אמר ל"גלובס" כי "המדיניות של בנק ישראל לא פועלת בחלל ריק. המדיניות המוניטרית של שותפות הסחר העיקריות שלנו עדיין מאוד מרחיבה, ובחלקן, בדגש על גוש האירו, העמיקו בתקופה האחרונה את המדיניות המרחיבה הכוללת ריבית שלילית ורכישת אג"ח, גם כדי להחליש את המטבע".

דבריו של אביר באים על רקע הצעדים האחרונים של הבנק המרכזי באירופה, שהודיע בדצמבר על הארכת תוכנית רכישות האג"ח בשנה נוספת - עד לסוף 2018. גוש האירו מחזיק עדיין בתואר יעד היצוא הגדול ביותר לסחורות של מדינת ישראל, עם נתח של 29% מייצוא הסחורות הישראליות (נכון ל-2015). בתחום השירותים נמצאת אירופה במקום השני אחרי ארה"ב עם נתח שוק של 34% (לעומת 37% של ארה"ב). צעדי ה-ECB האירופי מדאיגים לא רק את ישראל, אלא גם את ממשלו של נשיא ארה"ב החדש, דונלד טראמפ, שהתבטא השבוע בעצמו בזכות פיחות הדולר. בכיר ממשלו של טראמפ האשים השבוע את גרמניה כי היא נהנית מיתרון סחר לא הוגן בזכות שער האירו הנמוך מלאכותית.

לעומת זאת בישראל יש כלכלנים רבים, שמסתייגים מהמשך מדיניות רכישות המט"ח של בנק ישראל שהביאה את הר המט"ח שנצבר בבנק לשיא הסטורי של 100 מיליארד דולר (ראו ידיעה נפרדת). בראיון שפורסם אתמול בסוכנות הידיעות "בלומברג" אמר קודמו של אביר בתפקיד, בארי טף, כי "צריך להבהיר שהמדיניות המוניטרית קרובה למצות את עצמה ויש מקום שהממשלה תנקוט גישה אקטיבית יותר". בנק ישראל אמר בתגובה לדברים כי "בעת שהוחלט על מדיניות הרכישות מעטים צפו כי המצב החריג שהביא לה יימשך גם ב-2017".

טף, שנחשב למי שעיצב את מדיניות הרכישות ב-2009 יחד עם נגיד הבנק דאז סטנלי פישר, אמר בראיון לבלומברג כי אם הבנק מעוניין המשיך ולסייע ליצואנים הישראלים בכלים לא-קונוונציונליים - יש מקום לשקול דרכים אלטרנטיביות לרכישות מט"ח ובהם רכישת אג"ח של חברות יצואניות או מתן אשראי בתנאים נוחים, באופן שהעלות של התמיכה ביצואנים על חשבון היבואנים תהיה שקופה יותר".

כלכלנים רבים טוענים כי מדיניות רכישות המט"ח של בנק ישראל גורמת נזק למשק משום שהיא מעוותת מחירים. לטענתם המדיניות מייקרת שלא לצורך את ייבוא הסחורות לישראל ומסבסדת את התעשייה ובכך גורמת ליזמים להשקיע במפעלי תעשייה שאין הצדקה כלכלית לקיומם. "כבר למדנו בשנות ה-80 את נזקי הסבסוד. רכישות המט"ח היו צעד זמני שנועד לקנות זמן עבור התעשיינים כדי לאפשר להם להתאים את עצמם למציאות החדשה", אמרו ל"גלובס" כלכלנים בכירים, "תשע שנים זה די והותר זמן. בנוסף, בנק ישראל לא ערך עד היום חישוב של עלות מדיניות הרכישות מול התועלת שלה".

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, ד"ר אבי שמחון, קרא לפני שנה לעצור את מדיניות ההתערבות בשוקי המט"ח. כפי שנחשף ב"גלובס", אמר שמחון בדיון הממשלה כי גם אם לעצירת ההתערבות יהיה מחיר כואב בדמות פיטוריהם של 20 אלף עובדים במפעלי תעשייה מסורתית, הוא מאמין כי התועלת למשק תעלה על הנזק וגם המפוטרים ימצאו בסופו של דבר מקומות עבודה חלופיים בענפים שאינם תלויים בתמיכה שמעניק בנק ישראל לשער החליפין.

יתרות בנק ישראל חצו את ה-100 מיליארד דולר

יתרות המט"ח בבנק ישראל חצו בימים האחרונים את הקו הסמלי של 100 מיליארד הדולרים. בנק ישראל יפרסם ביום שלישי הקרוב את העדכון החודשי של מצב היתרות, נכון לסוף חודש ינואר, אך בדיקה פשוטה מראה שהקו נחצה כבר במהלך החודש, ברמת הסתברות גבוהה.

נכון לסוף 2016 הוחזקו בבנק המרכזי יתרות בהיקף 98 מיליארד ו-361 מיליוני דולרים לאחר שבמהלך חודש דצמבר גדל הר היתרות ב-1.2 מיליארד דולר.

300 מיליון דולר מהגידול בדצמבר מוסבר ברכישות מתוכננות מראש של מט"ח במסגרת התכנית לנטרול השפעת הפקת הגז המקומית, אך רובו מיוחס לרכישות מט"ח בלתי מתוכננות מראש של הבנק המרכזי במסגרת מדיניות ההתערבות במסחר במט"ח למניעת התחזקות שקל.

במסגרת אותה מדיניות רכש בנק ישראל השבוע יותר חצי מיליארד דולר נוספים, מתוכם כ-400 מיליון דולר אתמול לאחר תום המסחר במט"ח. בנוסף, הופקדו בבנק בימים האחרונים כספי גיוס בהיקף של 2.25 מיליארד אירו, שביצעה יחידת החוב של החשב הכללי באוצר בלונדון ב-11 בינואר. בין תפקידיו מנהל בנק ישראל גם את חשבונות הממשלה.

לפי העדכון האחרון מתחלקות יתרות המט"ח של הבנק לפי אפיקי ההשקעה הבאים: אג"ח ממשלות זרות (84.5%), אג"ח קונצרניות (5.5%) ומניות (10%). בפברואר אישרה הוועדה המוניטרית של הבנק להעלות את תקרת ההשקעה במניות מ-9.2% מהיתרות ל-10% מהיתרות.