המועמד כבלש

למועמדים לעבודה השואפים להתאים למשרה ככפפה ליד אני תמיד מסבירה שהמגייס לא רוצה להעסיק, פשוטו כמשמעו. הוא בעצם רוצה לפתור בעיה כלשהי.

מה המעסיק צריך?

ב"בעיה" אני מתכוונת, למשל, לחוסר ידע או כוח אדם בתחום המסוים; למצב שבו הוא כבר מעסיק אדם בתחום זה, אך הוא אינו מספק את הסחורה; למצב שבו התחום התפתח והשתנה, והעווסק בו בחברה לא מעודכן ופועל בשיטות ישנות; למצב שבו יש יותר מדי עבודה והחברה לא עומדת בקצב.

אם רק נגלה מהי אותה בעיה, מהו אותו צורך של המעסיק המחפש עובדים, נוכל לנסות להביא ערכים מוספים שיענו על צרכיו. גילוי ששווה זהב, שבעזרתו אולי המראיין יגיד לעצמו: "המועמד הזה הוא בדיוק מה שחיפשתי".

איך עושים זאת? איך מגלים מהו הצורך של המעסיק? איך מאתרים כמה שיותר מידע עליו, כדי להתכונן למפגש עמו?

שואלים שאלות

שאילת שאלות מסייעת רבות באיתור צורך המגייס. השאלה הראשונה שיש לשאול כבר בזימון לריאיון היא מה שם האדם שיראיין את המועמד. זו שאלה הנשמעת טכנית לגמרי ("עם מי אני אמור להיפגש?"). מטרתה, כביכול, היא שהמועמד יגיע ביום המיועד, ויוכל לומר בכניסתו: "שלום, יש לי ריאיון עם מר...". אולם יותר מכך, זהות המראיין חשובה לטובת המחקר המקדים.

שאלות רלוונטיות נוספות הן, למשל: "יש לכם כרגע מישהו בחברה שעושה זאת?". זו אולי שאלה של "כן" או "לא", אך לרוב התשובה עליה תהיה מפורטת יותר, ותספק פרטים חשובים: "כן, יש לנו מישהו, אבל התחום הזה מאוד התרחב בשנה האחרונה בחברה שלנו, ולכן אנחנו מחפשים אדם נוסף", או - "כן, יש לנו עובדת שמתעסקת בזה, אבל הבנו שאתה מומחה בתחום, וזה יכול לעזור לנו".

גולשים ברשת

רשתות חברתיות הן כלי מודיעין מועיל ביותר. לאחר שמתבשרים על ריאיון בחברה מסוימת, אפשר ללמוד עליה ועל המראיין דרכן. אפשר לבדוק, למשל, באילו קבוצות המראיין חבר בפייסבוק, אילו שאלות הוא שואל בקבוצות הללו, מה העמדות שהוא מציג בהן, ועוד.

גם מעמוד החברה ברשת החברתית אפשר ללמוד לא מעט, בין אם בהיותו רשמי ומתפקד כאתר, ובין אם מדובר במרחב שבו עובדי החברה מעלים תכנים משותפים מן הצד האישי והחברתי, המלמדים על הסגנון ועל האווירה בצוות.

נוסף על כך, יכולה פעילות בטוויטר ובאינסטגרם לספק מידע על המעסיק או על המראיין, במקרה שהחשבון שלו אינו פרטי. ממסריו בטוויטר אפשר ללמוד על דעותיו, העדפותיו, סגנונו. למשל, אם ניכר מאלה שמדובר באדם שנון ובעל חוש הומור ציני, אפשר להתכונן לכך: מצד אחד לדעת שאין צורך להיפגע ממנו אם יפגין ציניות בריאיון, ומצד שני אף להצטייד בהלצה צינית או שתיים. באשר לאינסטגרם - מכאן אפשר ללמוד על אהבותיו של האדם. למשל, אם הוא מצלם תמונות קולינריות לעתים קרובות, והמועמד חובב קולינריה בעצמו, יוכל לספר על כך אם יישאל על תחביביו האישיים, וכך, אולי, ליצור קרבה והזדהות עם המראיין.

מתחברים ללינקדאין

ברמה המקצועית ישנה רשת הלינקדאין ואפשרויות החיפוש הרבות שבה. למשל, הפיצ'ר " Search Companies ", המציג נתונים סטטיסטיים על ארגונים רבים: גידול מספר העובדים השנתי בחברה, התארים של עובדיה, שנות הניסיון שלהם ועוד. שם מומלץ לבדוק גם מי משויך לחברה הספציפית, ולנסות למצוא מכרים שאפשר ליצור עמם קשר אישי ולשאוב מהם מידע מקדים: על החברה, על המראיין, על המעסיק - על כל מה שיכול לעזור למועמד להכיר טוב יותר את צורכי המעסיק, ולהתאים את עצמו אליהם ככל האפשר בהצגתו העצמית.

באמצעות אפשרויות החיפוש בלינקדאין אפשר גם לאתר אנשי מקצוע שעבדו בחברה זו או אחרת, כולל היסטוריית התעסוקה שלהם, גם כשלחברה אין פרופיל לינקדאין כלל. אנשים אלה יכולים להיות מקור מידע מעולה על החברה שמתעניינים בה, ולהשיב על שאלות לגבי התרבות הארגונית, סביבת העבודה, ההטבות הלא רשמיות ועוד.

אזהרות וסייגים

פוליטיקלי קורקט: כשמשוחחים עם מכר שאינו קרוב באמת, יש להביא בחשבון שהפנייה תדוּוח לחבריו בעבודה ואולי אף למראיין, ולכן כדאי להתנסח באופן שלא יגרום למעסיק להירתע או להתחרט על זימונכם.

אגביות: את השאלות למראיין הטלפוני והפרונטלי יש לשאול במתינות, כדי שהדבר יישמר בצורתו הטבעית ולא יצטייר כפעולה מודיעינית שבמסגרתה תיחשדו כמי שמוכרים עצמם באגרסיביות.

שמרו על הקלפים: פעלו לאור המידע שמצאתם, אך אל תחשפו אותו בגלוי למראיין. למשל, אם גיליתם דרך מכר שהמעסיק מחפש עובד שיחליף עובדת קיימת שלא מרוצים ממנה, לא יועיל לומר בריאיון "אני מבין שאתם מחפשים מחליף לעובדת שלכם". הדבר עלול לגרום למראיין לחשוד מנין אתם יודעים זאת, ולעורר בו התנגדות.

זה לא מחקר מדעי: תמיד יש סיכוי שהמידע שאיתרתם לא מדויק מספיק (למשל, אם המכר לא יודע את התמונה כולה), לכן הסתמכו עליו בזהירות. זאת במיוחד אם מדובר בפריט מידע אחד ויחיד שהצלחתם לאתר. וכמובן, אל תשרטטו את התנהגותכם כמעין תפריט קבוע וידוע מראש. זכרו להישאר מי שאתם.

------

יעל מהודר היא יועצת ארגונית וכותבת הספר " המועמד הנבחר ". מאמר מיועד להעשרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליו ככזה. לקשר עם יעל: בפייסבוק או באתר.