"משיח לא בא , משיח גם לא מטלפן", שר שלום חנוך. וזה בדיוק מה שקורה. מאז שנבחר לנשיאות ארה"ב, קיבל דונלד טראמפ מעמד של משיח בימין הישראלי. "עכשיו", זו הייתה האווירה וגם הנרטיב, "אפשר לעשות מה שרוצים. יאללה, מהר, לבנות התנחלויות, כמה שיותר - כי עכשיו אפשר. קודם היה אובמה שלא נתן. עכשיו הגיע המשיח טראמפ - ישתבח שמו - והכל השתנה".
מי זה היה?
ואז, לפני יומיים, יצאה בת קול מהבית הלבן, לאמור: "בניית התנחלויות או הרחבת קיימות עשויה לא לתרום להשגת שלום". רגע, מי אמר את זה? האם אובמה לא עזב את משכן נשיאי ארה"ב? מי ביטא את המילים הטמאות הללו? לא, לא המשיח טראמפ, תגידו לנו שזה לא הוא, שזו אולי איזה רוח עוועים השוכנת בבית הלבן - רק לא דונלד טראמפ - אנחנו מבקשים, אנחנו מתפללים, אנחנו מתחננים - אל תאכזב אותנו אדוננו המשיח טראמפ!
אבל אז בא אישור מטעם הדובר, וכבר לא היה ספק. המילים הן אמנם של הנשיא השנוא, אבל הקול הפעם הוא קולו של הנשיא האהוב. ואנחנו, יקיריו של השם יתברך, אנחנו כבר רקדנו, שרנו לו שירי הלל, התפללנו לבריאותו. מה קרה שהשם ישתבח פנה לנו עורף - שוב! מה רע עשינו? מי עכשיו יבוא לעזרנו?
בין נהי לבכי יצאה קרן אור של תקווה. קראו שוב את הודעת הנשיא, והנה לא הכול רע: "אנחנו לא מאמינים שההתנחלויות הקיימות מהוות מחסום בדרך לשלום". גם את זה אמר טראמפ - מילים אותן לא שמענו מקודמו אובמה. גם זה משהו שאפשר להתחמם לאורו בלילות קרים אלה על גבעות טרשים. אמנם לא חימום מלא, לא ממש מדורה, אבל אוד מוצל מאש יש פה, לא?
ממש, אבל ממש - לא. עניין ההתנחלויות הקיימות כבר מזמן אינו עניין. אמנם אף ממשל זר לא נתן להן הכשר, אבל מתחת לפני השטח הייתה, ועדיין יש, הסכמה אילמת שאלה הקיימות לא יוזזו.
במקרה הכי גרוע ניאלץ לשלם תמורתן באדמות ישראליות. כלומר, טראמפ בעצם לא אמר שום דבר שגם אובמה, וגם קודמיו, וגם המנהיגים האירופאים, לא מסכימים לו.
זה כואב, אני יודע. כמה משיחי שקר כבר ידע עם ישראל, באמת לא היינו זקוקים לעוד אחד בדמות טראמפ. אבל הוא קיים, והמשיח האמתי כנראה לא קיים, ואם הוא כן קיים, אולי הוא בכלל שמאלני.
גלי צה"ל והנייה
קודם הודיע ליברמן שיהרוג את הנייה; אחר-כך התכוון לנטרל את גלי צה"ל. לשניהם שלום.
כתבות
ני"ע
