כישלון גורף להנפקת חברת תחנות הכוח איי.סי פאואר (IC POWER) בניו-יורק בסוף השבוע האחרון. החברה, שבשליטת עידן עופר, שביקשה לגייס 310-390 מיליון דולר לפי שווי חברה של 1.3-1.6 מיליארד דולר, נאלצה לגנוז ביום חמישי האחרון את רעיון ההנפקה, עקב ביקושים חלשים מצד משקיעים מוסדיים אמריקאים, והיא תידרש למצוא כעת מהלך אסטרטגי חלופי. מהלך כזה יוכל לכלול בעתיד הנפקה של החברות הבנות בישראל ובפרו בבורסות המקומיות, או השארת איי.סי פאואר כנכס היחיד של החברה האם הציבורית קנון, ומציאת פתרונות לשאר נכסי קנון (ההחזקות ב-50% ממניות קורוס, ב-32% ממניות צים וב-91% מפרימוס גרין אנרג'י).
כישלון ההנפקה הוא קודם כל כישלונם של החתמים שהובילו אותה. שבעה גופי חיתום, בראשות בנק אוף אמריקה מריל לינץ', גולדמן זאקס וקרדיט סוויס, הופקדו על המשימה, לאחר ששכנעו את הנהלת איי.סי פאואר ביכולתם לספק את הסחורה. הם שהעריכו את השווי שלפיו ניתן יהיה להנפיק את החברה, והם שקבעו את טווח מחירי המניה בהנפקה (12-15 דולר). אלא שבשורה התחתונה, ההזמנות שהתקבלו נקבו במחירים נמוכים בהרבה, ואת השווי ששיקפו מחירים אלו החליטו בכירי איי.סי פאואר לא לאמץ.
איי.סי פאואר היא חברה בעלת שתי זרועות עיקריות. הראשונה מחזיקה ב-OPC שמפעילה תחנת כוח במישור רותם בישראל, והשנייה מחזיקה בתחנות כוח במדינות אמריקה הלטינית, ובעיקר בפרו. כך, שההחלטה להנפיק את החברה דווקא בארה"ב אינה טריוויאלית, ובמיוחד כאשר שוק החשמל כפוף במדינות רבות בעולם (וגם בישראל) לרגולציה מחמירה בנוגע לרמות המחיר לצרכן, ולכן מהווה גורם סיכון עבור המשקיעים.
עבור מי שעוקב אחרי שוק המניות האמריקאי ומכיר את הראלי שרשמו המדדים שם מאז בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא, הרי שהסבר שלפיו תנאי השוק פגעו בהצלחת ההנפקה יכול להישמע מעט מוזר. אולם כאשר מדובר בחברה שאינה פעילה כלל בארה"ב, שכל עסקיה מרוכזים במדינות אמריקה הלטינית ובישראל, ושפעילותה כפופה לרגולציה מקומית, הרי שהיא אינה נמצאת כרגע במרכז תשומת הלב של המשקיעים המוסדיים בארה"ב, ואלו בוודאי ידרשו הנחה מהותית תמורת הסכמתם להשקיע בה.
ביום חמישי, לאחר תום המסחר בוול סטריט, דיווחה קנון כי איי.סי פאואר החליטה לסגת מכוונתה להנפיק את מניותיה לציבור לנוכח תנאי השוק. אלא שעוד קודם לכן צנחה המניה בבורסות של ת"א וניו יורק, עקב פנייה של החתמים למשקיעים מוסדיים בישראל בבקשה שיקנו מניות בהנפקה, ואף במחירים זולים מאלו שנרשמו בתשקיף. עבור הישראלים, שלרוב אינם נהנים מהקצאות מהותיות בהנפקות בארה"ב שבהן קיים ביקוש גבוה מצד משקיעים אמריקאים, היה בכך איתות ברור להיעדר ביקוש מספק בהנפקה, וחלקם החלו כנראה למכור מניות עוד בטרם פורסמה ההודעה הרשמית.
בסך הכול איבדה קנון 14.3% בשני ימי המסחר האחרונים בניו יורק, בעוד שבת"א נסחרה היום המניה בירידה דומה, והשלימה נפילה של 20% בשני ימי מסחר.
מי שיכול לסמן לעצמו הפסד מהיר מביטול ההנפקה הוא עידן עופר, בעל השליטה בקנון. עופר רכש לפני פחות משבועיים 4.6% מניות של קנון מידי בנק לאומי בתמורה ל-112.5 מיליון שקל, ולפי מחיר של 45 שקל למניה. היום נסחרה המניה ב-38 שקל, כך שעבור עופר מדובר בהפסד מהיר "על הנייר" של 17.5 מיליון שקל.
המספרים שהציגה איי.סי פאואר למשקיעים בארה"ב כללו הכנסות של 1.38 מיליארד דולר, אל מול רווח נקי נמוך יחסית של 21 מיליון דולר (1.5% מההכנסות) בתשעת החודשים הראשונים של 2016. עם זאת, החברה הציגה רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) מתואם של 312 מיליון דולר בתקופה זו.
בסוף ספטמבר הציגה החברה הון עצמי של 619 מיליון דולר, המהווה 13% מסך המאזן, שהסתכם ב-4.97 מיליארד דולר. משמעות המספרים היא כי מדובר בחברה ממונפת שסוחבת על גבה חוב פיננסי נטו של 2.9 מיליארד דולר. חוב זה כלל גם התחייבות של 229 מיליון דולר לבעלת השליטה קנון, שאמורה הייתה להיפרע מכספי ההנפקה.
יש לציין כי קנון ואיי.סי פאואר אינן המפגש הראשון של וול סטריט עם חברה שבשליטת עידן עופר. לפני כשש שנים הנפיק עופר את חברת הקידוחים התת-ימיים שבבעלותו, פסיפיק דרילינג, לפי שווי של 1.7 מיליארד דולר. אולם מאז קרסה המניה בכ-96% וכעת נסחרת החברה לפי שווי של 72 מיליון דולר בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
