דעה: האפליקציות דועכות ונמאס לכם לשפוך עליהן כסף?

אפליקציות במובייל הפכו כבר מזמן לחלק בלתי נפרד מחיינו. שוק האפליקציות בשנתיים האחרונות גדל והגיע לממדי ענק. דו"ח שפרסמה לאחרונה גוגל, מצא כי ההכנסות מייצור אפליקציות לסמארטפונים יהיו גדולות מ-51 מיליארד דולר עד 2025.

באותו דו"ח אף הובא בפניי הקוראים ניתוח מעניין של האנליסט הוראס דדיו, המתמחה באפל. הניתוח הראה כי בקרב מפתחי אפליקציות iOS בלבד, נרשמו הכנסות של יותר מ-10 מיליארד דולר, ויחד עם נתונים לא רשמיים של גוגל פליי (חנות האפליקציות של גוגל למערכת ההפעלה אנדרואיד) הענף כולו נחשב לגדול יותר מתעשיית הקולנוע ההוליוודית.

כך או כך, בשנים הראשונות מאז נכנסו חנויות האפליקציות לחייהם של בעלי הסמארטפונים, הענף היה רווחי ופתוח לכולם. אך בשנה האחרונה התהפכו היוצרות ועל פי סקרים שונים, משתמשי סמארטפונים מורידים פחות ופחות אפליקציות והשוק נשלט בעיקר על ידי חברות האינטרנט הגדולות דוגמת גוגל ופייסבוק.

הנתונים מראים על תחילתה של ירידה בכמות ההורדות של יישומים גם בישראל. על פי סקר שנתי של חברת בזק על מצב האינטרנט בישראל אשתקד, ניתן לראות כי המשתמשים בסמארטפונים בישראל בחרו להוריד פחות אפליקציות מאשר בשנים הקודמות. יודעי דבר מדרגים את ישראל במקום השלישי בעולם בשיעור חדירת הסמארטפונים. ב-2014 הורידו המשתמשים כ-32 אפליקציות בממוצע בשנה. המגמה ירדה ב-2015 ל-17 בשנה ואילו ב-2016 משתמש הוריד בממוצע 11 אפליקציות.

קיימות כמה סיבות לירידה. ראשית, אפליקציות מחזיקות מעמד אצל המשתמש רק אם הן מהוות כלי עזר שחוסך כסף או זמן. יותר ויותר עסקים יחפשו את הדרך לבנות אפליקציה, כיוון שזהו אחד הכלים השיווקיים החזקים ביותר להגדיל מכירות מהלקוחות הכי נאמנים שלהם.

שנית, החברות שמפתחות את האפליקציות, כמו גם לצדדים שלישיים, לעתים רבות משלבים קוד באפליקציה (SDK) וכך מקבלים גישה לכל אותו מידע שמפתח האפליקציה ביקש. כך יוצא שעוד ועוד גופים חולקים במידע שלנו, ללא יכולת שלנו לדעת או לשלוט על כך.

מעבר לכך, כאשר אנו מאשרים בתקנות האפליקציה הרשאות לאותם גופים, הרשאה כזו יכולה להוות פתח להאקרים, שמנסים להשתלט על המכשיר באמצעות אותה הרשאה ולבטל הפעלה של אפליקציות הגנה כמו אנטי וירוס שרצות על המכשיר, או לשנות או להסיר אירועים מלוח השנה של המשתמש.

לא רבים מודעים לכך שהפתרון לבעיה העולמית שהוצגה פה נמצאת בישראל. בהיעדר תקציבים או רצון של המותגים הגדולים להשקיע הון תועפות בפלטפורמות שיווקיות דיגיטליות, חברות ישראליות, בהן גם AppsVillage בראשה אני עומד, יזמו פתרון יעיל.

התפישה החדשה מדברת על השקעה מינימלית בתקציבים בתמורה למוצר דיגיטלי, שיענה על הצורך של הצרכנים. זאת הנקודה המרכזית: מכיוון שכיום יותר ויותר משתמשים מודעים לחסרונות שיש באפליקציות ולפולשנות של מפתחי האפליקציות, מותגים מבינים שאין טעם לשים כסף גדול על פיתוח אפליקציה ובנייה של פלטפורמה מסוימת; ושעדיף להשתמש בשירותים של המפתחים אפליקציות בתשלום המבוסס על תשלום חודשי על מנת להנגיש לצרכנים שירותים דיגיטליים מותאמים. במילים אחרות, דעיכה של שוק האפליקציות במתכונתו הישנה יצרה שוק חדש של אפליקציות, כאלה שנבנות על תבניות מוכנות.

■ הכותב הוא מייסד ושותף ב-AppsVillage, חברה המספקת תבניות מוכנות לבניית אפליקציות. הנאמר במאמר דעה הינו על דעת הכותב בלבד ולא מייצג כך או אחרת את דעת מערכת אתר "גלובס".