יוצרי אנגרי בירדס מפתחים משחק ללימוד פיזיקה

הבעיה עם מרבית משחקי הווידאו החינוכיים היא שהכיף נדחק למקום השני לטובת החינוך. משחקים כמו Math Blaster ו-Number Munchers אינם אלא בוחן במתכונת משודרגת, ואין פלא שהילדים מעדיפים לשחק בקנדי קראש או אנגרי בירדס, לדברי לורי ג'רווילטו. הוא טוען כי המרכיב החינוכי צריך להיות "בלתי נראה", והילדים אמורים ללמוד מבלי להבין שהם בעצם לומדים.

ג'רווילטו הוא מנכ"ל ואחד ממייסדי לייטניר (Lightneer), חברת סטארט-אפ שמפתחת משחקים ניידים שמאמינה כי הצליחה למצוא את המינון הנכון בין משחק ולימוד. בדומה למרבית אנשי צוותו, הגיע גם ג'רווילטו מ-Rovio, החברה הפינית שיצרה את אנגרי בירדס. לאחר ש-Rovio פירקה את חטיבת המשחקים החינוכיים ב-2015, עזבו אותה ג'רווילטו, שעבד אז כיועץ, ולורי קנוטורי, כדי להשיק את המיזם שלהם בתמיכת החממה הסטארט-אפים האנגלית Founders Factory.

לייטניר החליטה לוותר על קריאה, כתיבה ומתמטיקה. המשחק הראשון שלה, Big Bang Legends, מנסה להכיר לילדים צעירים, החל מגיל ארבע, את פיזיקת החלקיקים באמצעות שילוב המושגים במשחק. השחקנים יורים קרן חלקיקים רבת עוצמה כדי ללכוד קוורקים, ולאחר מכן מרכיבים את הקוורקים כדי ליצור פרוטונים, ולאחר מכן אטומים. כל אחד מ-10 היסודות הראשונים בטבלה המחזורית - מהמימן ועד הניאון, מיוצג בידי דמות מונפשת בעלת אישיות מבודלת, שבה יכולים השחקנים להשתמש כדי להילחם במפלצות שעשויות מאנטי חומר.

ההרים אינם צריכים לצפות שילדים בגיל הגן יסיימו את Big Bang Legends עם ידע מקביל לתואר בפיזיקה, אך המשחק יכיר לילדים מונחי מפתח, לדברי דבורה קאזו, אחת ממייסדות ומנכ"לית GSV Acceleration, קרן הון הסיכון שהובילה אשתקד סבב גיוס הון בסך 3 מיליון דולר עבור לייטניר. "משהו כזה יכול להיות שימושי בבניית ביטחון עצמי, וכשילדים מגיעים לבית הספר התיכון וצריכים ללמוד את יסודות הפיזיקה והכימיה, הם לא יפחדו", אומר קית' טייבר, פרופסור למדע החינוך באוניברסיטת קיימברידג'''.

ההתמקדות בתחום התת-אטומי נבע מהצעה של וסטרבקה, שבנוסף להשקעתו בלייטניר גם הצטרף אליה כיועץ שיווק. במהלך עבודתו ב-Rovio הוא ניהל מו"מ על עסקות רישוי אנגרי בירדס עם נאס"א ו-CERN, מעבדת המחקר הגרעינית בז'נבה, שמפעילה את מאיץ החלקיקים החזק בעולם.

לאחר בדיקה ראשונית של Big Bang Legends בכיתת ילדים בני עשר, נחרד ג'רווילטו כשאחת הילדות אמרה כי "לא למדה שום דבר" מהמשחק. אך כשג'רווילטו שאל את 25 התלמידים כמה קוורקים יש בפרוטון, הרימו כל הילדים את היד. "ברגע ההוא הבנתי שהרעיון של למידה בלתי נראית הולך לעבוד", מספר ג'רווילטו.

פרופסור אריק קלופפר, העומד בראש Education Arcade, המתמקדת בלימוד באמצעות משחק, במכון מסצ'וסטס לטכנולוגיה, אומר כי מרבית הילדים אינם יכולים ללמוד אפילו מושגים מדעים בסיסיים באמצעות אוסמוזה. "לימוד זה תהליך מודע, והמשחק או החוויה המקיפה אותו צריכים להפוך את הלימוד לחוויה מודעת", טוען קלופפר. עם זאת, יש מחקרים שתומכים בגישתו של ג'רווילטו. במחקר מ-2011 גילו חוקרים מאוניברסיטת שפילד הלאם בבריטניה כי בניית מושגים במתמטיקה ישירות לתוך משחק מלחמה בזומבים גרמה לכך שהילדים שיחקו זמן רב יותר, ורשמו ביצועים טובים יותר במבחן מתמטיקה שנערך לאחר המשחק - בהשוואה לילדים ששיחקו בגרסה של המשחק שבה הוצגו המושגים באמצעות בוחן שנערך מפעם בפעם.