מנכ"ל חברת דויטשה בנק ישראל, בועז אהרון שוורץ, נעצר היום (ג') על-ידי רשות המסים בחשד לביצוע עבירות מע"מ, בהן דיווח על עסקאות שלא כדין בהיקף של יותר מ-550 מיליון שקל, משנת 2011 ועד היום.
השופטת קרן מילר מבית משפט השלום בירושלים הורתה על שחרורו ממעצר בהסכמת הצדדים, בתנאים מגבילים, בהם הפקדת ערבות בסך 450 אלף שקל במזומן בקופת בית המשפט, ערבות עצמית בגובה מיליון שקל והגבלת יציאות לחו"ל בהודעה מראש לפני כל יציאה.
החקירה נגד שוורץ וחברת דויטשה בנק ישראל (המדווחת באיחוד העוסקים על דויטשה ניירות ערך ישראל בע"מ ודויטשה גלובל מרקטס) מנוהלת על-ידי חוקרי יחידת חקירות מכס ומע"מ ירושלים, בשיתוף יחידת מס קנייה תל-אביב, בחשד לביצוע שורה של עבירות על חוק מע"מ.
כמצוין בבקשה לשחרורו של שוורץ ממעצר בהסכמה, החברות בקבוצת דויטשה בנק דיווחו למע"מ על עסקאות בשיעור אפס, בגין שירות שניתן לכאורה לתושבי חוץ בלבד - בעוד שבפועל הן נתנו שירות גם לתושבי ישראל בישראל. לעמדת הרשות, בנסיבות אלה, מדובר בעסקאות החייבות במע"מ בשיעור מלא. מדובר בעסקאות בהיקף של יותר מ-550 מיליון שקל ב-6 השנים האחרונות.
אתמול (ב') נערך חיפוש במשרדי החברה, ונתפסו חומרים רבים, מחשבים וטלפונים ניידים של מנהלי החברות ובכירים בהן. לטענת הרשות, מנהלי מחלקות בחברות והמנכ"ל שנחקרו, חיזקו את החשדות נגד החברות.
החשדות נגד החברה והמנכ"ל כוללים דיווח על עסקאות שלא כדין, ניהול ספרים בסטייה מהותית שאינה משקפת את פעילותן האמיתית של החברות בקבוצה, מסירת דוחות ופנקסי חשבונות כוזבים למע"מ, שימוש במירמה ובתחבולה במטרה להשתמט מתשלום מס אמת.
מטעם דויטשה בנק ישראל נמסר: "דויטשה בנק פועל בארץ ובעולם על-פי דין ובהתאם לייעוץ משפטי מחמיר. אנו משתפים פעולה עם שלטונות המס בנוגע לחקירה הנוכחית, ונמשיך לעשות כן ככל שיידרש".
ל"גלובס" נודע כי הדיונים בתיק החלו במחלקה האזרחית ברשות המסים וסבבו סביב מחלוקת אזרחית בין פקיד השומה לדויטשה בנק, שהתעוררה במסגרת ביקורת שומתית שנערכה בחברה לפני יותר משנה,, לבחינת דיווחי המע"מ שלה 55 שנים לאחור.
לדברי גורם משפטי המעורב בפרטי התיק, "בשנה החולפת, במסגרת ההליכים הללו, התבקשה החברה להמציא מסמכים לרשות המסים, והיא שיתפה פעולה עם הרשות באופן מלא, ולא הייתה כל אינדיקציה לכך שההליך עובר למסלול הפלילי. אף שלא יצאה שומה עדיין והדיונים היו בעיצומם, פתאום שוורץ נעצר, וחוקרי מחלקת החקירות פושטים על הבנק".
עוד מוסיף אותו גורם כי "מהר מאוד התברר לנו כי הסוגיה הנבדקת היא אותה סוגיה אזרחית שנדונה. ב-24 השעות האחרונות התברר כי מה שנחקר הן בדיוק אותן עובדות מושא הביקורת האזרחית".
עוד נודע ל"גלובס" כי אותן עובדות בדיוק - אותם שירותים שסיפק דויטשה בנק ללקוחות בארץ ובחו"ל - נבדקו בעבר על-ידי רשות המסים, פעמיים, והוצאו לבנק שומות אזרחיות בגינן, ללא פנייה למסלול הפלילי.
לדברי הגורם המעורה בתיק, "מע"מ בודק 5 שנים אחורה את דיווחי החברות. ב-2011 נבדקו דיווחי הבנק 5 שנים אחורה בדיוק באותה סוגיה ובאותם שירותים שמוזכרים בחשדות הפליליים היום, ונציגיי הרשות הגיעו לשומה מוסכמת עם הבנק. וגם קודם לכן, ב-2005, הייתה ביקורת זהה, וניתנה שומה לאחר דיונים אזרחיים".
עוד חושף הגורם המעורה בתיק: "חוץ משינוי מדיניות, אני לא מבין מה עובר לרשות המסים בראש עכשיו. לקחת הליכים אזרחיים ולעשות להם פליליזציה? המהלך הזה מאוד לא ברור".
המחלוקת סביב מיסוי השירותים של דויטשה בנק עוסקת בשאלה משפטית-מיסויית מורכבת. חברת דויטשה בנק ישראל מוחזקת ב-100% על-ידי קבוצת דויטשה בנק העולמית. הכנסות הבנק בישראלל מיוחסות לבעל המניות העולמי הזר, ולכן ככלל אינן מחויבות במס בישראל.
המחלוקת בין דויטשה בנק לרשות המסים נסובה סביב השאלה - האם ההכנסות הללו של תושב חוץ חייבות במע"מ בשיעור אפס או במע"מ בשיעור מלא. לפי חוק, הטבת מע"מ אפס ניתנת לחברה כאשרר השירות ניתן לתושב חוץ; אולם כאשר מעורב בהליך גם מתן שירות לתושב ישראל - בין שהוא משלם עבור השירות ובין שלא - אז לגישת רשות המסים נשללת הטבת מע"מ אפס מהחברה.
בשומות הקודמות שניתנו לדויטשה בנק "פירקה" רשות המסים את סל השירותים שהבנק סיפק לתושבי החוץ ולתושבי ישראל, והודיעה לבנק כי כל השירותים שבהם מעורב תושב ישראל חייבים במע"מ מלא.. מנגד, השירותים שניתנו לתושבי חוץ בלבד חויבו במע"מ אפס.
לדברי הגורם הפנימי המעורב בתיק, "מאז ועד היום דויטשה בנק פעלה לפי ההנחיה הזאת של רשות המסים, ועשתה פיצול בין השירותים בהתאם לכך". לדבריו, "מדובר בסוגיה משפטית מורכבת שהגיעהה לבתי המשפט וסובבת סביב מחלוקת אזרחית שעוסקת בשאלה, האם הבנק נהנה מההטבה או לא נהנה מההטבה, ובאילו נסיבות. זו שאלה משפטית של ממש שאין לה עדיין תשובה ברורה. יש פסקי דין אזרחיים שמתלבטים בשאלה הזו".
מעבר לנסיבות הנ"ל, לטענת אותו גורם, מעצרו של שוורץ אינו במקומו, היות שלשוורץ אין שום תועלת או הטבה מבחירת מדיניות מע"מ כזו או אחרת עבור החברה. לדבריו, הרשות חיפשה לסמן מישהו, ו"נתפסה" עליו היות שהוא המנכ"ל, אבל אין לכך מקום.
"בגלל שדויטשה בנק ישראל היא חברה-בת בבעלות מלאה, המנכ"ל עובד כשכיר, והוא לא מחזיק במניות. אין לו טובות הנאה אישיות ממדיניות המע"מ ומחיסכון במס. כל המעשים שנעשו בחברה משויכים באופן בלעדי לחברה, כמדיניות שלה, אבל חיפשו להצביע על מישהו שהוא בשר ודם, ו'נתפסו' על בועז שוורץ. בפועל אין לו שום בנפיט (רווח) מהמעשים המיוחסים לו".
דויטשה בנק: התמקדות בשכבת הלקוחות האולטרה-עשירים
דויטשה בנק הגרמני הוא אחד הבנקים הזרים הוותיקים ביותר בישראל. לפני כ-20 שנה נמנה ד"ר בועז שוורץ עם הצוות שהקים את נציגות הבנק בארץ, ומאז הוא מנהל את הפעילות הזו. במקביל מכהן שוורץץ גם כיו"ר איגוד הבנקים הזרים בישראל.
לדויטשה בנק יש מספר פעילויות בשוק הישראלי. ראשית, לבנק יש פעילות בתחום הבנקאות הפרטית, והוא שחקן מרכזי בתחום זה המתאפיין בתחרות עזה הן מצד הבנקים הישראליים והן מצד הזרים. הבנק מתמקד בישראל בעיקר בעבודה מול שכבת הלקוחות האולטרה-עשירים.
בנוסף, לדויטשה בנק יש גם פעילות בתחום הבנקאות להשקעות. דויטשה פעיל בתחום המיזוגים והרכישות, ולקח חלק בלא מעט מהעסקאות הגדולות שהיו במשק לאורך השנים. לפני כ-13 שנה החליטוו ראשי דויטשה בנק להתרחב גם בתחום המסחר בישראל, הפכו לחברי בורסה בבורסה בתל-אביב והיוו למעשה הבנק השני הזר שהפך לחבר בורסה.
פעילות הבנק בתחום המסחר בקרב משקיעים זרים היה לא מבוטל. יחד עם זאת, אשתקד הוחלט בדויטשה בנק לצמצם את פעילות המסחר בכל העולם ולמקד אותה במספר מדינות. כתוצאה מכך סגרר הבנק את פעילות המסחר בישראל, והוא אינו חבר בורסה.
נזכיר כי לפני כחודשיים זוכו מחמת הספק שני עובדים לשעבר של דויטשה בנק, אהרון נבון וסער וינטראוב, בפרשת הרצת איגרות-החוב בבית ההשקעות פסגות. הפרקליטות טענה לשיתוף-פעולה ביניהם לבין שני הנאשמים המרכזיים בתיק שהורשעו, אנשי פסגות דוד אדרי ושי בן-דוד, בנוגע לתוכנית המירמה.
אנשי דויטשה בנק הכחישו, באמצעות עורכי הדין איתן מעוז (שייצג את וינטראוב) וירון ליפשס (שייצג את נבון), את קיומה של תוכנית תרמיתית בין פסגות לבין דויטשה בנק. לטענתם, מערכת היחסים בין הגופים הייתה מערכת יחסים שגרתית של ברוקר-לקוח. עוד נטען כי היו לשני הגופים אינטרסים שונים ומנוגדים, וכן כי בין הגופים היו פערי מידע משמעותיים.
השופט המחוזי חאלד כבוב זיכה את השניים, לאחר שקבע כי התביעה לא הוכיחה שותפות של נבון ו-וינטראוב בתרמית או כוונה פלילית שלהם. לדבריו, "לא התקיימה תוכנית מירמתית בין פסגות לבין דויטשה בנק".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
