התרמית בני"ע באקסלנס נשואה: הסדר טיעון לאבי אשכנזי

אבי אשכנזי, הבעלים של חברת "מעשרות השקעות ופיננסים", הורשע הבוקר (ד'), על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון, במאות עבירות של גניבה, מאות עבירות של השפעה בדרכי תרמית ועבירה של מירמה והפרת אמונים בתאגיד, בפרשת העסקאות התרמיתיות באקסלנס נשואה. 

בהתאם להסדר הטיעון, גזר השופט חאלד כבוב 7 על אשכנזי חודשי מאסר בפועל, 15 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 200 אלף שקל.

השופט ציין כי הסדר הטיעון מקל עם אשכנזי. "אם בעבר נטו בתי המשפט להתייחס באופן מקל למבצעי עבירות כאלה, הרי בשנים האחרונות מגמת הפסיקה היא החמרה ועוד החמרה", כתב בגזר הדין, והוסיף כי "אין מדובר בעבירות בעלות אופי 'נקי' כפי שהיה נהוג לטעון בעבר, מדובר בעבירות חמורות יותר מעבירות רכוש רגילות, עבירות מתוחכמות וקשות לגילוי שמבוצעות לא אחת על-ידי נאשמים חסרי עבר פלילי, בעלי מעמד והשכלה, שעושים שימוש בכספם של אחרים כדי להעשיר את כיסם. זו הסיבה שבשנים האחרונות הוטלו עונשי מאסר לתקופות ארוכות על נאשמים כאלה".

עם זאת, כבוב קבע כי ההסדר שהוצג אינו חורג באופן בלתי סביר מרמת הענישה הראויה, בייחוד לאור העובדה שאשכנזי ישמש כעת כעד מדינה כנגד ויסמן. "מדובר בהסדר שהושג עם נאשם שאמור לשמש כעד מדינה בפרשה אחרת בעלת חשיבות ציבורית רבה יותר הקושרת מעורב בתפקיד בכיר יותר, כך לכאורה ועל פני הדברים, והדברים נאמרים בזהירות משום שטרם הוגש כתב אישום כנגד האחר, ואין לי כל כוונה לקבוע מסמרות בעניינו של האחר, שייתכן כי עניינו יובא בפניי בהמשך, עוד בטרם נשמעו דבריו וגרסתו".

הפרשה התפוצצה במארס 2015, אז נעצר מנהל דסק מניות בחדר המסחר של הלקוחות המוסדיים באקסלנס נשואה, עמרי ויסמן, בחשד כי ביצע עסקאות תרמיתיות ביותר מ-100 מיליון שקל. זאת, כדי להפיק עבור עצמו רווחים אסורים בסך 1.2 מיליון שקל על-חשבון המשקיעים.

ויסמן נחשד בביצוע עבירות תרמית בניירות ערך, קבלת דבר במירמה, מירמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות הלבנת הון. לצדו של ויסמן נעצר גם אבי אשכנזי בחשד כי פעל בצוותא עמו. 

ויסמן עובד באקסלנס מאז 2009, וקודם לכן עבד במחלקת הברוקראז' של כלל פיננסים. אשכנזי הוא בעלים של החברה העוסקת בייעוץ פיננסי, וגם הוא עבד בשנים 2008-2009 בכלל פיננסים יחד עם ויסמן.

מכתב האישום אשר בעובדותיו הודה אשכנזי עולה כי השניים הכירו במסגרת עבודתם המשותפת, ונקשרו ביניהם קשרי חברות. על רקע החברות הסכימו השניים לפעול יחד ולבצע מסחר בניירות ערך בחשבונותיו השונים של אשכנזי בבנקים - 4 חשבונות בנק שהחזיק באותה עת, מול חשבונות הלקוחות שבשליטת ויסמן. זאת, על-פי הודאתו של אשכנזי, במטרה להפיק לעצמם רווחים.

בהתאם לתוכנית נהג ויסמן להנחות את אשכנזי לגבי ניירות הערך בהם עליו לפעול, בהתאם למידע שהיה בידיו בדבר הפעולות הצפויות בחשבונות של לקוחותיו. "באופן זה יצרו ויסמן והנאשם (אשכנזי, א' ל"ו) עסקאות מתואמות בין חשבונות הלקוחות והחשבונות ששימשו לתרמית, שיצרו רווח מובטח לחשבונות ששימשו לתרמית. בין ויסמן והנאשם סוכם כי רווחי הפעילות התרמיתית יחולקו ביניהם שווה בשווה".

בכתב האישום מתוארת לפרטיה השיטה בה בוצעה התרמית, ונכתב כך: "על-פי מתווה הפעולה של ויסמן והנאשם, כאשר קיבל ויסמן הוראה מלקוח לרכישה של כמות מסוימת של נייר ערך מסוים, הוא הנחה את הנאשם לרכוש את אותו נייר ערך באמצעות החשבונות ששימשו לתרמית מגורמים אקראיים בשוק. לאחר ובמהלך ביצוע הפעילות בחשבון הלקוח על-ידי ויסמן, ועל-מנת לנצל את עליית השער כתוצאה מפעילות זו, הנחה ויסמן את הנאשם לרכוש את אותו נייר מהחשבונות ששימשו לתרמית, באופן שהביא למכירת ניירות הערך ללקוח, תוך ביצוע עסקאות מתואמות, ולצדדים שלישיים בשוק במחיר גבוה יותר, כאשר הרווח זרם לחשבונות ששימשו לתרמית.

"בדומה, כאשר קיבל ויסמן הורה למכירה של כמות מסוימת מנייר ערך מסויים, הוא הנחה את הנאשם למכור בחסר את אותו נייר ערך באמצעות החשבונות ששימשו לתרמית לגורמים אקראיים בשוק. לאחר ובמהלך ביצוע הפעילות בחשבון הלקוח, ועל-מנת לנצל את ירידת השער כתוצאה מפעילות זו, הנחה ויסמן את הנאשם להזרים הוראות קנייה של נייר הערך מהחשבונות ששימשו לתרמית, באופן שהביא לרכישת נייר הערך מהלקוח, תוך ביצוע עסקאות מתואמות, ומצדדים שלישיים במחיר נמוך יותר, כאשר הרווח מכיסוי פוזיציית השורט זרם לחשבונות ששימשו לתרמית". 

אשכנזי הודה כי ביצע - יחד עם ויסמן - לפחות 364 מהלכים תרמיתיים במתווה האמור, בעקבותיהם הפיקו רווח כולל בסך כ-1.2 מיליון שקל.

על-מנת לתאם את פעולתם התרמיתית באופן שלא יביא לגילוים, נהגו ויסמן ואשכנזי לרכוש כרטיסי סים משולמים מראש (pre-paid), שאינם מאפשרים את זיהוי בעליהם, ומכשירי טלפון נייד ייעודיים. השניים נהגו להחליף את כרטיסי הסים מדי מספר שבועות, ומעת לעת אף החליפו מכשירי טלפון.

בסך-הכול החליפו ויסמן והנאשם במהלך פעילותם התרמיתית כ-6 מכשירי טלפון ועשרות כרטיסי סים נטענים מראש. בתום השימוש נהגו ויסמן והנאשם להשמיד את מכשירי הטלפון וכרטיסי הסים.

ויסמן ואשכנזי ניהלו את התקשורת ביניהם הנוגעת למימוש התוכנית התרמיתית באמצעות מסרונים ששלחו באמצעות מכשירי הטלפון הייעודיים והכרטיסים המשולמים מראש. ויסמן נהג לשלוח לאשכנזי מסרונים ובהם הנחיות לרכישת ומכירת ניירות ערך, ובכלל זאת כמות הניירות והשער שבו על אשכנזי לפעול, והכול בהתאמה לפעילות המתוכננת והמבוצעת בפועל בחשבונות הלקוחות שבהם שלט ויסמן. ויסמן ואשכנזי הסכימו ביניהם על קודים שתיארו שמות של ניירות ערך שונים שבהם פעלו והוראות קנייה או מכירה.

בנוסף, על-מנת להסתיר את פעילותם התרמיתית, על-פי הנחייתו של ויסמן, נמנעו ויסמן ואשכנזי מלהעביר את חלקו של ויסמן ברווחים התרמיתיים מתוך החשבונות ששימשו לתרמית. חלף זאת, נפגשו ויסמן ואשכנזי מדי מספר שבועות בבתי קפה או בביתו של אחד מהם.

"במפגשים אלה נהג הנאשם להעביר לויסמן את חלקו ברווחים התרמיתיים במזומן, מתוך כספים שהוחזקו בדולרים על-ידי הנאשם והומרו לשקלים על-ידי הנאשם. בסך-הכול, מתוך הרווחים שנצברו בחשבונות ששימשו לתרמית, העביר הנאשם לויסמן סכום כולל של כ-250,000 שקל", נכתב באישום.