השבוע ציין משרד החינוך את "השבוע הלאומי לגלישה בטוחה", העוסק בחינוך בני-הנוער לסכנות הגלומות בשימוש ברשת באמצעות מחשבים וטלפונים סלולריים. אחת הבעיות הנפוצות ביותר בנושא זה היא שיתוף סרטונים מיניים באמצעות הרשתות החברתיות, לא רק בשל הפגיעה בנער או בנערה הצופים בסרטון ונחשפים כתוצאה מכך לתכנים בלתי הולמים, אלא בעיקר בגלל הפגיעה הקשה במצולמים.
החל משנת 2014 ניתן להאשים בפלילים אדם שפרסם סרטון או צילום בעל תוכן מיני לא רק על בסיס עבירת הפגיעה בפרטיות, אלא גם על הטרדה מינית. בדרך-כלל הנאשם הוא מי שצילם את הסרט או התמונה והביא להפצתם.
כך למשל, בשנת 2013 הורשע בחור בן 22 על עבירה שביצע 6 שנים קודם לכן, בהיותו נער בן 16. בהיותו תלמיד תיכון הוא צילם באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שלו את חברתו דאז בת ה-15 במצב אינטימי ופרסם את הסרטון ברבים ללא הסכמתה.
באותו מקרה השופט התחשב בזמן הרב שחלף מביצוע העבירה עד לגזר הדין בשל מחדלי הרשויות, ולכן הסתפק במאסר על-תנאי ופיצוי בסך 25,000 שקל לקורבן, אך לא נמנע מהרשעה פלילית של הבחור לצורך העברת מסר של הרתעה.
השבוע בית המשפט המחוזי בתל-אביב הלך צעד אחד רחוק יותר והרשיע בפלילים נער קטין, על אף שלא היה שותף כלל לצילום הסרטון, אלא רק שיתף אותו עם חבריו. למעשה, כל שנדרש ממנו כדי להפוך לעבריין הוא לחיצה, שלוקחת עשירית השנייה, על האופציה "share" בוואטסאפ, כמו שילדכם עושים עשרות פעמים ביום.
במקרה זה לנער יש ידידה, קטינה אף היא, אשר ניהלה מערכת יחסים אינטימית עם בן זוגה. בן הזוג הסריט את הנערה בסתר בעת קיום יחסי מין ושלח את הסרטון לחברו. החבר ידע שידידתו אינה מודעת לעצם ההסרטה וההפצה, ואף על-פי כן שלח את הסרטון ל-7 חברים נוספים, כולם קטינים.
כחלק ממלחמתה בתופעה פסולה זאת של שיתוף והפצת תכנים מיניים תוך פגיעה בפרטיות, המדינה החליטה הפעם להעמיד לדין לא רק את יוצר הסרטון, אלא גם את חברו ש"בסך-הכול" עשה "שיתוף" לסרטון. המדינה הדגישה בפני בית המשפט כי העבירה הפכה למכת מדינה: קל מאד לבצעה בלחיצת כפתור, אך קשה מאד לחשוף אותה, ולכן יש להילחם בה תוך נקיטת מדיניות של אפס סובלנות לתופעות מסוג זה.
בית משפט השלום הבין את עמדת המדינה, אך קיבל דווקא את עמדת הצעיר, לפיה הרשעה פלילית תהווה כתם חמור בעברו ותקשה עליו בגיוסו לצה"ל ובהמשך דרכו. לכן בית המשפט החליט להותיר את גיליון ההרשעות של הנער נקי ולהסתפק בהטלת עונש חינוכי.
החלטה זאת נהפכה בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי, אשר קבע כי הרשעה פלילית חשובה לצורך העברת מסר מרתיע לכלל הצעירים, שידם קלה על הדק הטלפון.
ההרשעה היא הכתם המוסרי המוטל על העבריין, פסק בית המשפט המחוזי, ובמקרה זה כל שנוכל לומר לא ייתן ביטוי מלא למשמעותה ולעוצמת הפגיעה הגלומה בעבירה מכוערת ופולשנית זאת, שעלולה להטביע את חותמה ההרסני בקורבן לאורך שנים ארוכות וקשות.
"איננו סבורים כי יש להשלים עם נורמה שבה כדי להשיג הון חברתי ותשומת-לב יירמס כבודה של המתלוננת, והיא תושפל ותבוזה בצורה שבה גרם לה המשיב", הוסיף בית המשפט, "שלא לדבר על ההיבט האנושי של פגיעה בערכי חברות וידידות".
בית המשפט כתב כי הוא מודע להיותו של הנאשם קטין, ויש בכך גורם המרכך את חומרת העבירה, אך מנגד הוא אינו שוכח לרגע שגם הקורבן היא קטינה, ובעובדה זו יש כדי להגביר את חומרת העבירה. לפיכך, לעובדת היות הנאשם קטין תהיה השלכה על העונש - אך לא על עצם ההרשעה הפלילית.
אם כן, מעתה על כל הורה לשנן לילדיו יומם ולילה את המסר הברור שהכתיב בית המשפט בלשונו: "יידע כל בן-נוער כי הקשה על מקש עלולה לגרור לגביו תוצאות קשות, וזאת לצד הכיעור והפגיעה שבמעשה".
ואם הנער אינו מבין בצורה ברורה מספיק מה יכולה להיות המשמעות של הרשעה פלילית עבור עתידו בצבא ובשוק העבודה - תסבירו לו כמה קשה יהיה לו לקבל ויזה לארה"ב במקרה כזה. זה בדרך-כלל עוזר.
■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", מומחית לדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
