מהלקחים של צוק איתן: הצופר שיזהיר לוחמים בשטח

מאות צופרים מתניידים שמתאימים לפריסה מהירה בכל תא שטח ותפקידם לספק בזמן אמת התרעה על ירי - זאת התשובה שצה"ל יעמיד, לפחות בינתיים, למטחים הכבדים של הפצמ"רים שישוגרו לעבר כוחותיו בעימות עתידי בין ישראל לבין ארגוני הטרור בעזה.

הצופרים פותחו בצה"ל, והם מיוצרים בחברת מוטורולה: ההצטיידות הנרחבת בהם החלה חודשים אחדים אחרי מבצע צוק איתן בקיץ 2014 וכחלק מהפקת הלקחים ממנו.

בזמן שמערכות ההגנה כיפת ברזל יירטו בהצלחה, ב-50 ימי לחימה, מאות רקטות וטילים ששוגרו מהרצועה לעומק שטח ישראל, חיילים ששהו בשטחי כינוס צבאיים בסמוך לגבול עם עזה ותושבי עוטף עזה, נותרו בלי הגנה מפני איום הפצמ"רים.

"2-3 שניות להתרעה הן המון"

הצופרים המתניידים פותחו על ידי צוותים של פיקוד העורף וחיל התקשוב. הם עמידים לפגעי מזג-האוויר, מסוגלים לפעול בכל שעות היממה, בחמסין ובסופה, ומסוגלים להשמיע אזעקה מצילת חיים - גם בתוך ענן של אבק סמיך שהותיר אחריו טנק מרכבה. הם נישאים על גבי פלטפורמות זמינות שבכוחן להגיע לכל תא שטח שבו הצבא ירצה לספק לכוחותיו התרעה על ירי אפשרי: נגמ"שים, ג'יפים, טנקים ועוד.

הם מתחברים למגוון של מקורות כוח ולאחר שמערכות המכ"ם שמפעיל חיל האוויר מזהות שיגור לעבר תא שטח מוגדר, הצופרים יספקו את ההתרעה לשוהים בו, באופן שיעמדו לרשותם עד 25 שניות שבהן יוכלו לתפוס מחסה.

25 שניות זה המון זמן כשיודעים כיצד להתגונן וגם יש לאן להיכנס: במהלך השנה האחרונה זמן ההתרעה מירי על ירי פצמ"רים מהרצועה הוארך בעוד כמה שניות, הרבה בזכות הרחבת הפריסה של מערכות מכ"ם ייעודיות מתוצרת ראדא לאורך הרצועה. המכ"מים מגלים שיגורים של טילים, רקטות או פצמ"רים מתחומי הרצועה, מעבירים התרעה לחיל האוויר - ואז מופעל מערך הצופרים.

גם הצופרים הניידים שילוו את כוחות צה"ל בשטחי הכינוס במהלך העימות הבא, או ייכנסו עם הכוחות לתוך אזור הלחימה - יופעלו בזמן אמת ויקראו לשוהים בשטח המאוים להתגונן: "בשנה האחרונה, לכל הנפילות שהיו באזור עוטף עזה קדמה התרעה בין 15 ל-25 שניות", אומר קצין בכיר בפיקוד העורף: "מאז צוק איתן עשינו שינוי בכל סוגיית הגילוי של האיום והפצת ההתרעה, וכל 2 או 3 שניות יקרות להתרעה - הן המון".

ריכוזי הכוחות בסמוך לאזורי לחימה הם בטן רגישה בכל סבב לחימה בעזה, והיה כזה גם במלחמת לבנון השנייה: תזכורת כואבת לכך היא האסון מה-6 לאוגוסט 2006 ליד בית העלמין בכפר גלעדי, כשקטיושה פגעה בריכוז של כוחות מילואים מחטיבת הצנחנים. 12 חיילים נהרגו.

בהיעדר פתרון טכנולוגי יעיל לאיום הפצמ"רים - במהלך צוק איתן צה"ל וחברת הבת של התעשייה האווירית, אלתא מערכות, ניסו לאלתר פתרון ביניים, וזירזו השקה של מערכת מכ"ם ניידת חדשה שנקראת "מגן רוח": מערכות כאלה נפרסו בסמוך לשטחי הכינוס בעוטף עזה ולאחר שזיהו ירי, חישבו את מסלול מעופו של האיום, שיערו את מקום נפילתו וסיפקו התרעה של כמה שניות לשוהים בו. כעת, צה"ל משוכנע שיש לו ביד מארז שלם ומגובש יותר של אמצעי הגנה לכוחותיו החשופים למטחי מרגמות, ובוחנים אפשרות לייצר את הצופרים החדשים גם בגרסה אזרחית, כך שניתן יהיה להציב אותם ביישובים סמוכי גבול ובאזורים הומים.

חוששים מסבב לחימה נוסף

הפתרון האידיאלי לאיום הפצמ"רים הוא ליירט אותם, כפי שכיפת ברזל מיירטת רקטות וטילים, וכזה - עדיין לא נראה באופק. אבל זה לא אומר שאין עבודה והרבה מאוד מחשבה בכיוון הזה: בתעשיות הביטחוניות שוקדים כבר שנים על פיתוח של מענה טכנולוגי לאיום הפצמ"רים, כך שניתן יהיה ליירט אותן במעופן למרות משך המעוף הקצר שלהן לעומת רקטות וטילים.

בעבר דווח כי רפאל מערכות לחימה, שהובילה את פיתוח מערכות ההגנה כיפת ברזל ושרביט קסמים, משקיעה בפיתוח מערכת חדישה שתיירט פצמ"רים באמצעות קרני לייזר.

בד בבד גם חברות זרות בעולם שוקדות על פיתוחים בנושא, ומערכת הביטחון עוקבת אחר התקדמותן כל הזמן. סביר מאוד להניח שגם לאיום הזה יימצא מתישהו פתרון טכנולוגי יעיל: עד לפני עשור לא עמדה לאף מדינה בעולם היכולת לפוצץ במעופן רקטות, גם לא היה צבא אחד שהיתה לו היכולת להגן על הטנקים ועל הנגמ"שים שלו מאיום של רקטות אר.פי.ג'י וטילים נגד טנקים. צה"ל הוא הראשון שהטמיע מערכות כאלה, שתיהן פרי פיתוח של התעשיות הביטחוניות.

כשנתיים וחצי אחרי המבצע צוק איתן בעזה, המערכת הפוליטית דרוכה ולחוצה לקראת הפרסום הצפוי של דוח מבקר המדינה שעוסק בתפקוד הקבינט ועל ההיערכות של צה"ל לאיום המנהרות; גורמים ביטחוניים מזהירים שחמאס כבר שיקם את כל היכולות שאבדו לו במהלך 50 ימי לחימה ובעוטף עזה וביישובי הדרום יודעים שסבב לחימה נוסף שיכניס אותם למקלטים - הוא רק שאלה של זמן.