רפורמת המדדים החלה - אך לא כולם מאמינים שתחולל מהפך

היום (ה') צפוי להיות אחד מימי המסחר הסוערים בתולדות הבורסה בתל-אביב, עם תנועות הון משמעותיות שיגיעו למאות מיליוני שקלים ואף מעבר לכך במניות בולטות ועם מחזור מסחר כולל הצפוי להגיע לכמה מיליארדי שקלים. זאת, בשל כניסתה לתוקף של רפורמת המדדים בסיום יום המסחר. בשל הצפי למסחר במחזורים גבוהים, שלב טרום הנעילה היום יימשך כ-45 דקות עד למסחר הנעילה שיתקיים כרגיל.

עיקרי הרפורמה, שאותה התחילה הבורסה לקדם כבר לפני כשנתיים, כוללים את הגדלת מספר המניות במדדים הקיימים, שיושקו תחת שם חדש (כך לדוגמה, מדד הדגל של הבורסה - ת"א 25 - יהפוך למדד ת"א 35), והשקת מדדים חדשים (לדוגמה, מדד בלוצ'יפ 15). כמו כן, כוללת הרפורמה הפחתת המשקל המקסימלי של מניות מסך חלקן במדד, הגדלת שיעור החזקות הציבור בחברות הנכללות במדדים, ושינוי תנאי הסף הנדרשים להיכלל במדדים השונים.

בשוק ההון ממתינים בציפייה דרוכה ליישום הרפורמה, מתוך תקווה שהיא תוכל להחזיר את העניין ולעורר את הבורסה המקומית הרדומה, שסובלת, בין השאר, ממחזורי מסחר נמוכים, מהיעדרן הכמעט מוחלט של הנפקות אקוויטי ראשוניות ומירידה מתמשכת של מספר החברות הרשומות בה למסחר.

בעוד שבבורסה עצמה משדרים אופטימיות ותקווה גדולה בנוגע לשינוי שהרפורמה במדדים תסייע להוביל במחזורי המסחר ובהחזרת העניין לשוק ההון המקומי, הן מצד גורמים מקומיים והן מצד גורמים זרים, בשוק ההון עצמו נשמעות הערכות מסויגות לגבי יכולתה לייצר מהפך במצב הלא-פשוט שבו היא נמצאת.

"אין זבנג וגמרנו"

לדברי רובי גולדנברג, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה, "לרפורמה הזו כמה מטרות מרכזיות, והשורה התחתונה שלהן היא טיוב המדדים. כשמוצרים הם טובים יותר, השוק משתמש בהם יותר, ובגלל שהמדדים החדשים יהיו טובים יותר, לגורמים השונים המעורבים עולה המוטיבציה לפעול בהם. לכן, סביר שנראה יותר משקיעים שישקיעו בתעודות העוקבות אחר המדדים, ונראה מחזורי מסחר גדולים יותר".

"אין זבנג וגמרנו", הוסיף גולדנברג. "אין מהלך אחד שיקפיץ את הבורסה מדרגה, והרפורמה היא רק מהלך אחד מתוך הרבה דברים שהבורסה עושה ותעשה כדי לשפר את המצב. אנחנו עובדים עכשיו על תוכנית אסטרטגית, שתכלול עוד צעדים רבים, שכולם יחד והסינרגיה ביניהם יובילו את הבורסה למקום הרבה יותר טוב מהמקום שבו היא נמצאת כיום".

גולדנברג ציין כמה נקודות מרכזיות שהרפורמה כוללת, ובהן הפחתת הריכוזיות במדדים, עידוד פעילות של משקיעים זרים והגדלת שיעור החזקות הציבור במניות, שלראיית הבורסה, צפויים לתמוך בשינוי החיובי במסחר ובהגדלת האטרקטיביות של הבורסה בעיני משקיעים קיימים ופוטנציאליים.

לגבי הפחתת הריכוזיות אמר גולדנברג: "כיום עשר המניות הגדולות במדדים המובילים מהוות כ-55% ממחזור המסחר, ואין ספק שזה שיעור גבוה מדי. באמצעות כמה צעדים במסגרת הרפורמה, ובהם, למשל, הפחתת תקרת משקלה המקסימלי של מניה מהמדד, המשמעות של מניות קטנות יותר במדדים תגדל ותגדיל את הפיזור".

גולדנברג התייחס לעידוד פעילות המשקיעים הזרים בתל-אביב, ואמר: "קודם כל התחלנו בצד הטכני, והחלטנו לא לבצע אף עדכון במדדים במועד שאין בו מסחר בבורסות חו"ל - בדגש על אלה האמריקאיות. נוסף על כך, כדי לקרוץ למשקיעים הזרים מיתגנו את המדדים החדשים במונחים שהם מכירים, ויש מדדים המכוונים לענות לצורכי המשקיעים הזרים. לדוגמה, מדד הבלוצ'יפ 15 שנשיק במהלך השנה, מלכתחילה מיועד למשקיעים הזרים, וייכללו בו רק חברות שהתאגדו בישראל. המדד יכלול את 15 החברות הישראליות הגדולות, עם לא יותר משתי מניות מאותו ענף וללא חברות החזקה, ובכך אנחנו מספקים למשקיעים זרים אפשרות להיחשף לדובדבן שבקצפת של חברות מהתעשייה המקומית".

בעניין החזקות הציבור ציין גולדנברג: "כללי הרפורמה הנוגעים לנושא זה יצרו כבר בשנה וחצי האחרונה פעילות אינטנסיבית בקרב לא מעט חברות שהנפיקו והפיצו מניות לציבור כדי להבטיח את מקומן במדדים, בהיקף כולל של כ-15 מיליארד שקל. מגמה זו היא כבר ביטוי חשוב של הרפורמה, עוד טרם כניסתה לתוקף, ובהמשך אותם כללים לגבי החזקות הציבור יסייעו להגדיל את הסחירות, את חשיפת החברות לציבור ואת אפשרויות הגיוס של החברות".

"כישלון הרפורמה עלול להזיק"

גם בשוק ההון מצפים לרפורמה ומקווים שתסייע לשיפור הסחירות והאטקרטיביות שלה גם בעיני המשקיעים וגם בעיני חברות. ואולם בשוק מעלים גם כמה הסתייגויות בנוגע ליכולתה של הרפורמה לייצר מהפך בפעילות השוטפת וגם בתפישת הבורסה בעיני הציבור.

ליאור כגן, מנכ"ל סמארט בטא מקבוצת אלטשולר שחם, אמר: "רפורמת המדדים יכולה להיות חלק קטן מפתרון, ויכולה לעזור לשיפור המצב אם תצליח, אבל אני לא חושב שזה הפתרון למצבה של הבורסה. יש סיבות נוספות, כמו רגולציה, העדפת שווקים בחו"ל מצד חברות בביצוע גיוסים ועוד, לכך שהבורסה נמצאת במקומה הנוכחי".

לדבריו, "בסך הכל מאפייני הרפורמה טובים. כך למשל, הפחתת התקרה של משקל המניות הגדולות במדדים - רק בשנה האחרונה הירידות החדות במניות הפארמה הדגימו לנו כמה הריכוזיות והדומיננטיות של המניות הגדולות במדדים המובילים לא טובה. גם הגדלת מספר המניות במדדים היא צעד נכון, כי מדד הדגל - ת"א 25 - הוא כיום אחד המדדים הקטנים לעומת מדדי הדגל בבורסות העולם, וגם הגדלת האוכלוסיות במדדים והגדלת חלק הציבור בחברות הם צעדים חיוביים".

"ואולם", הוסיף כגן, "יש גם סיכון מסוים בהחלת הרפורמה, כי אם היא לא תצליח, היא עלולה ליצור השפעה הפוכה ולהזיק. אם מספר המניות במדדים המובילים יגדל, והם יגדילו את מחזורי המסחר, מה טוב - אבל אם לא תיווצר סחירות במניות הקטנות יותר, נקבל מצב שבו אותם מדדים פחות נזילים מהיום, ומדדי דגל עם מניות לא סחירות זו בעיה. לכן, כישלון הרפורמה עלול לקחת אותנו אחורה".

לדברי כגן, "בסופו של דבר, המצב הנוכחי שאליו נקלעה הבורסה הוא מצב של ביצה ותרנגולת. רבים מהמשקיעים שנטשו את הבורסה ועברו להשקיע בחו"ל, עשו זאת גם משיקולי נזילות. הגופים הגדולים שלא יכולים לקנות ני"ע בגלל הנזילות הנמוכה שלהם, החליטו לצאת מהבורסה - ובכך תרמו לצמצום המחזורים. עכשיו השאלה היא אם אותם גופים יחזרו להשקיע פה".

"מפרסומי חברות תעודות הסל בימים האחרונים, עולה כי חלה ירידה חדה בהחזקת גופים מוסדיים בתעודות סל על מדדים מקומיים, בהיקף של כ-2 מיליארד שקל", אמר כגן. "אם המוסדיים היו מאמינים בהצלחת הרפורמה, כמובן שלא היינו רואים את המהלך הזה. אותם גופים עברו למניות ספציפיות ולניהול אקטיבי, וחלק מהכספים עברו למדדי הסמארט בטא, שמציעים מוצר פאסיבי עם מאפיינים אקטיביים. נוסף על כך, רק בשבועות האחרונים פורסם שעמיתים - קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר - פדו כספים בהיקפים משמעותיים שהיו להם במדדים, בגלל חוסר הוודאות בנוגע לרפורמה.

"לתחושתי, פרסומים אלה מייצגים מצב שבו הגופים הגדולים לא רוצים לקפוץ פנימה חזרה למדדים, ומסתכלים על הרפורמה במידה של סקפטיות. הרפורמה תצטרך להוכיח את עצמה, אבל בגלל שזה יהיה קשה ללא הגדלת הסחירות, צריך פתרונות ומהלכים נוספים לשיפור המצב. נראה שהמשקיעים סקפטיים - הם מביטים מהצד ומחכים שהבורסה תשכנע אותם".

 חמישה דברים שחשוב לדעת על מדדי הבורסה החדשים

 המצטרפות הבולטות למדדים החדשים