מי שקורא את הטור הזה בקביעות כבר מכיר את הטענה שמנהל זה לא מקצוע, וכי מנהלים ראוי שיצמחו בתחום העיסוק אותו הם מנהלים, אחרת סיכויי ההצלחה שלהם בתפקיד הם נמוכים. זו הסיבה שמנהל שיווק לא יכול לנהל בהצלחה תפעול, כנ"ל לא מנהל שירות שיונחת לעמוד בראש מערך מיחשוב, ולהיפך. המתנגדים לטיעון מעלים מיד את השאלה "ומה עם מנכ"ל, למה הוא כן יכול לנהל בהצלחה חברה תעשייתית ואחר כך חברת תקשורת?".
התשובה היא שברוב המקרים זה לא נכון, ופיטוריו של ארז ויגודמן מטבע זו דוגמה מצוינת להוכחת הטענה שגם מנכ"ל זה לא מקצוע (בבחינת 'אם בארזים נפלה שלהבת וגו' '). הרי מדובר במנכ"ל מהמוערכים במשק, אדם משכמו ומעלה שבתפקידיו הקודמים כמנכ"ל החברות שטראוס-עלית ומכתשים-אגן הצליח מאד ויצר ערך רב לבעלי המניות, אבל בטבע כשל כישלון צורב. והוא לא היחיד, קדם לו שלמה ינאי, מנכ"ל מהולל שהגיע גם הוא ממכתשים-אגן, ולא הצליח בטבע למרות שב-2010 דורג בין 20 המנכ"לים הטובים בעולם.
כישורי ניהול לא מחליפים ניסיון
אם תשאלו איך קרה ששני מנהלים מהשורה הראשונה לא הצליחו בטבע, להערכתי העובדה שלא צמחו בתעשיית התרופות היא לבדה מסבירה חלק נכבד מהכישלון (ועוד בחברה שהדירקטוריון שלה איננו משופע במנהלים עתירי ניסיון בפארמה). למרות הציפיות הגבוהות מהשניים, כישורי הניהול יוצאי הדופן שלהם לא הספיקו לחפות על העדר הניסיון הנדרש לנהל בהצלחה חברה הפועלת בשוק המורכב הזה, כאשר במקרה של ויגודמן העובדה שכיהן כחבר דירקטוריון טבע משנת 2009 לא עזרה יותר מידי גם היא, ובמבחן התוצאה מניית טבע נחתכה ב-50% בשנה.
האם המסקנה היא שניסיון קודם בתעשייה בה פועלת החברה הוא תנאי הכרחי להצלחה של כל מנהל? התשובה לשאלה הזו תלויה בשני משתנים עיקרים: א. מורכבות התעשייה ב. מצב החברה בנקודת זמן ספציפית.
כאשר מנהל עובר לתעשייה פחות מורכבת - למשל מחברת תוכנה לחברת שירותי IT, או מחברת תקשורת לחברה להשכרת רכב- אין הכרח בניסיון קודם. מנהל מוכשר יצליח ברוב המקרים לסגור את הפער די במהירות, מבלי שיפגעו סיכויי ההצלחה שלו בתפקיד. לעומת זאת, כשמדובר במעבר לתעשייה יותר מתוחכמת הסיפור שונה לגמרי, במיוחד במקרה של חברת תרופות. זאת מכיוון שהתעשייה הזו היא יותר מורכבת ממרבית התעשיות האחרות, לרבות חלק נכבד מתעשיות ההייטק, ועל כן סיכויי ההצלחה של מנכ"לים ללא רקע בתחום הם נמוכים משמעותית, אלא אם החברה נמצאת בנקודה שהיא כמעט בלתי פגיעה.
קפיצה משולשת
מדוע? כי חברה מצליחה בעלת יתרון תחרותי מובהק היא סוג של חיסון מפני העדר ניסיון מספק בתחום פעילותה, רשת בטחון המבטיחה למנכ"ל סיכויי הצלחה גבוהים מאד גם אם עבר לחברה מורכבת יותר הפועלת בשוק יותר מתוחכם (לדוגמה: עמוס שפירא שטיפס מאל-על סלקום, סטלה הנדלר שעלתה מהוט לבזק, אריק שור מחוגלה לתנובה, שלמה ינאי מצה"ל למכתשים-אגן וכדומה).
אבל אם ננתח את המהלך שעשו ויגודמן וינאי נגלה שבמעבר ממכתשים-אגן לטבע הם קפצו קפיצה משולשת - גם חברה פי כמה וכמה יותר גדולה, גם תעשייה מתוחכמת ומורכבת יותר, גם חברה במצב מאתגר במיוחד (שלא לומר מהבעייתיים בתולדות טבע) - 3 מדרגות שכל אחת מהן לכשעצמה מספיק גבוהה כדי לפגוע בסיכויי ההצלחה בתפקיד, כל שכן שלש המדרגות יחד. אז פלא שלא הצליחו בתפקיד?
לסיכום, יש לקוות שחברי דירקטוריון טבע למדו שמנכ"ל זה לא מקצוע, שהם סוף סוף מתחילים להפנים שהצלחתו בתפקיד לא יכולה להיבנות רק על כישורי הניהול שלו, משובחים ומוכחים ככל שיהיו, וכי רצוי לעשות כל מאמץ לגייס מנכ"ל מתעשיית התרופות. אחרת למה ללכת רחוק, שימנו את הדירקטורית שלהם גליה מאור לתפקיד המנכ"לית הבאה, יש אומרים שהצלחתה בלאומי פנומנאלית.
■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
