תוכנית הסאטירה רבת-השנים של רשת הטלוויזיה NBC, "סאטרדיי ניייט לייב" (SNL), ממררת את חייו של דונלד טראמפ. הוא לא רק צופה בה שבוע אחר שבוע, הוא גם מתלונן עליה, ומעניק לה ציונים לגנאי בציוציו.
לנשיא ארה"ב יש עור דקיק, כידוע זה כבר לכל אלה הטורחים להתבונן. הוא שונא ביקורת, ואפילו בפסגתו הרמה הוא אינו מתעלה אל סלחנות מבטלת, הצריכה לנבוע מכוחו ומן הזוהר של כהונתו.
SNL הפכה במידה מסוימת למפלגת האופוזיציה העיקרית בארה"ב. היא ממטירה קיתונות של לעג על הנשיא, על עוזריו ועל חברי הקבינט שלו. לא תמיד הלעג מצחיק, ולא תמיד הביצוע מבריק. לפעמים נראה שקצת נס ליחה של התוכנית הזו, המרצדת על המרקעים זה 41 שנה. אבל בסוף השבוע שעבר, ליחה נטף מכל נקבובית. עוד שנים ידובר במערכון, שחיסל את סיכוייו של דובר הבית הלבן שון ספאייסר להילקח אי פעם ברצינות (https://youtu.be/UWuc18xISwI).
החלק הנצפה ביותר של SNL הוא מערכון הפתיחה. הפעם הוא הושיב את טראמפ בדסק ההיסטורי בלשכה הסגלגלה, תחת עיניו הבוחנות של יועצו הראשי סטיב באנון בחליפת מלאך המוות (לאלשון המעטה ועודף ניואנסים אינם פופולריים בין כותבי תוכניות סאטירה). הזמן הוא שבת בצהריים, הנשיא מוודא שבתו וחתנו שומרים את השבת. "כשהיהודים מתפללים, הגויים משחקים", הוא אומר (בתרגום קצת חופשי).
הנשיא טראמפ משעשע את עצמו בצלצולי טלפון אל מנהיגים זרים. הנה כאן הוא מנסה להערים על נשיא מקסיקו אנריקה פנייה נייטו, כדי שייתן לו את מספר כרטיס האשראי שלו. טראמפ יוכל אז לחייב את מקסיקו בהוצאות של בניית "החומה" המפורסמת לאורך הגבול המשותף. הוא מטלפן אל ראש ממשלת אוסטרליה, מאיים לאסור מלחמה על ארצו, וטורק את הטלפון. מטלפן אל קנצלרית גרמניה, ואומר לה כי שישה מיליון נכחו במעמד ההשבעה שלו לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה.
בחצרו של המלך הורדוס
המרחק בין פארודיה למציאות כנראה מעולם לא היה קטן יותר. ראשון קיסרי רומא אמר על המלך הורדוס, כי מוטב להיות חזיר בחצרו יותר מאשר בנו. בחצרו של הנשיא טראמפ מוטב להיות הכול חוץ מאשר בעל ברית של ארה"ב. הואיל והוא משוכנע שהכול מרמים את ארה"ב ומנצלים לרעה את נדיבותה, מנוי וגמור אתו להעמיד את אלה המכונים ידידים על מקומם.
בשבוע שעבר דיווחה סוכנות הידיעות AP כי טראמפ איים על נשיא מקסיקו בפלישה צבאית. הבית הלבן הכחיש, לשכתו של נשיא מקסיקו הכחישה - אבל AP עומדת על נכונות הדיווח. היא קיבלה תעתיק של השיחה, היא אומרת. על פי התעתיק, הנשיא השתמש בצירוף המלים החביב עליו, שעטנז של אנגלית ושל ספרדית, bad hombres, "גברים רעים". סמוך לגבול המשותף מתרכזים "גברים רעים", הוא אמר לנשיא פנייה נייטו. אם צבא מקסיקו יעמוד בפחדנותו, ולא יטפל ב"גברים הרעים", הנשיא טראמפ ישגר את צבא ארה"ב, החופשי מכל פחדן, לעשות סדר בצפון מקסיקו.
איום כזה, אם הושמע, הוא כה חמור עד שמוטב להאמין להכחשה. צבא אמריקאי לא חצה את גבול מקסיקו זה מאה שנה בדיוק, מאז ינואר 1917. במקסיקו ניטשה אז מלחמת אזרחים ממושכת, שהמקסיקאים מעדיפים לכנות "המהפכה המקסיקאית". המלחמה חזרה וגלשה אל מעבר לגבול.
בעקבות תקרית גבול חמורה ב-1914, הקונגרס בוושינגטון התיר לנשיא וודרו ווילסון לשלוח צבא למקסיקו. צי המלחמה של ארה"ב כבש את עיר הנמל וראקרוס, 1,500 ק"מ בעומק מקסיקו. ב-1918 ניסתה הקיסרות הגרמנית לסבך את ארה"ב במלחמה במקסיקו, כדי להסיח את דעתה מזירת מלחמת העולם הראשונה באירופה. וושינגטון שקלה פלישה רחבת ממדים, אבל היא לא יצאה אל הפועל.
צבא אמריקאי, או בעצם "צפון אמריקאי", והיה כי יחצה את הגבול המשותף דרומה, יעמיד את כל היבשת על רגליה. איבה לארה"ב היא חלק מן הצופן הגנטי של הפוליטיקה הלטינו-אמריקאית. קטלוג עבה של כל חטאי ארה"ב במאתיים השנה האחרונות משמש לא רק את השמאל הלטיני, אלא כל זרם פוליטי שאינו רוצה לוותר על מקור הלגיטימיות שלו.
הפופוליסט הימני והפופוליסט השמאלי
יהיו אשר יהיו תלונותיו של הנשיא טראמפ על מקסיקו, איום ישיר על ריבונותה הוא מעשה של הרפתקנות נפסדת. התנהגות הנשיא מועילה בעיקר לשמאל הרדיקלי במקסיקו, המקווה לנצח בבחירות לנשיאות בשנה הבאה. מועמד השמאל, אנדרס מנואל לופס אובראדור (הידוע בראשי התיבות של שמו, AMLO, מנסה את כוחו בפעם השלישית. מומחה אחד למקסיקו, המצוטט באתר הרשת של NBC, אומר: "הלאומיות התפרצה, הרגשות האנטי-אמריקאיים גוברים בקצב מסחרר והם מועילים למועמד הרוצה להפוך את המערכת על ראשה".
נקל לשער, או אולי לא כך כך נקל, תוצאות של מהפך במקסיקו. פופוליזם שמאלי בדרום, עם אינסטינקטים אנטי-אמריקאיים, יתייצב אז בקו החזית עם פופוליזם ימני בצפון, שהגדרה מחדש של היחסים עם מקסיקו חרותה על דגלו. עימות כזה לא ייטיב בטווח הארוך עם איש. הסחר בין ארה"ב למקסיקו עומד על חצי טריליון דולר בשנה. אמנם למקסיקו יש יתרון של 60 מיליארד דולר במאזן המסחרי, אבל גם כך מיליוני מקומות עבודה בתוך ארה"ב תלויים בהמשך הסחר.
יחסי ארה"ב עם אמריקה הלטינית היו חופשיים יחסית ממשברים ב-25 השנה האחרונות. אבל תזכורות על הפוטנציאל למשברים ניתנות מפעם לפעם, למשל בוונצואלה. היא בעלת עתודות הנפט והגז הטבעי הגדולות בעולם, אבל התמוטטות מחירי הנפט וניהול כושל בידי משטר סוציאליסטי סמכותני העמידו את ונצואלה על סף התמוטטות. היסטוריה אנטי-אמריקאית היא חלק מן הרפרטואר של המשטר הוונצואלי. השבוע נסעה שרת החוץ של ונצואלה למוסקבה, וקיבלה שם טפיחה פומבית על השכם. הרוסים נהנים להקניט את האמריקאים בחצרם האחורית.
יחסי ארה"ב עם מקסיקו היו מתוחים כמעט מאז ומעולם. מלחמה ביניהן לפני 170 שנה הסתיימה בקריעת חמישית משטח מקסיקו. קליפורניה, טקסס וכל מה שביניהן היו שייכות פעם למקסיקו. רק הסכם הסחר החופשי, אשר נכנס לתוקפו ב-1994, הצליח לפתוח עידן חדש. הן הפכו לשותפות פעילות, עם דרגה ניכרת של תלות הדדית.
מה יהיה על מקסיקו, מה יהיה על הרצועה הדרום מערבית של ארה"ב, מה יהיה על אמריקה הלטינית, מה יהיה על צפון אמריקה, מה יהיה בסופו של דבר על עצם הרעיון של שיתוף פעולה ושל רב-קיום במערכת הבינלאומית אם דונלד טראמפ לא יתמתן, ואם טראמפיזם לא יחדל להזין קיצוניות ימנית ושמאלית הרחק מגבולות אמריקה? איך שר פעם בוב דילן, "התשובה, ידידי, נישאת ברוח".
■ רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny