אין סוסים שמדברים עברית: מי ייפגע מביטול הימורי המרוצים?

בקיץ 2013, אחרי מאבקים שנמשכו יותר מעשור, הצליח הטוטו, בחסות הקשרים ההדוקים בין היו"ר צחי פישביין לשרת התרבות וספורט לימור לבנת, להביא לטוטו ספורט בשורה גדולה: אישור להימורים על מרוצי סוסים.

הבשורה לטוטו הייתה עצומה לא בגלל שהמאבק צלח אחרי כל-כך הרבה כישלונות (ב-2008 עוד ישבתי עם יו"ר הטוטו אז, גדעון בריקמן, שסיפר על התוכנית העסקית והמאבקים להנחלת הימורים למרוצי סוסים בישראל), אלא כי התוספת הזאת הביאה לסוג של השלמה באוצר שמאחר שתקציב הספורט כל-כך קטן ואין למדינה יכולת לסייע מימונית לספורט, יש לאפשר לטוטו עוד פלטפורמה לייצור כסף.

הטוטו מיהר להתקשר עם החברה הבריטית GBI והציע לבעלי התחנות בישראל שמחזיקים במוצרי הפיס והווינר גם את המוצר Racer. העיתונים ואתרי האינטרנט זכו לעוד תקציבי פרסום, הרבה תוכן שיווקי זרם בצינורות. כך קנה לו הטוטו מעמד תקשורתי חף מכל פגע. במקביל נפתחו בטוטו תקנים לקליטת עובדים חדשים. וגם הספורט נהנה: בשנת 2016 כבר הצליח ה-Racer לייצר מחזור של 505 מיליון שקל ורווח נקי לחלוקה לספורט של 43 מיליון שקל.

עד כאן ההיסטוריה. ההווה לא פחות חשוב: את מה שהצליחו להעביר לבנת ושר האוצר אז יובל שטייניץ, ביטלו שר האוצר הנוכחי משה כחלון ומנכ"ל משרדו שי באב"ד במהלך שזכה לכינוי "הרפורמה בשוק ההימורים".

ביטול ה-Racer מגיע במקביל למהלך המשמעותי יותר של ביטול מכונות המזל של מפעל הפיס. האם הטוטו שילם מחיר פוליטי על ההחלטה המבורכת של כחלון לטפל בשוק ההימורים ובהתמכרויות? נראה שכן. הכללת ה-Racer תחת ההגדרה של משחק ממכר וכיוצר "כסף מזוהם" בדומה למכונות המזל, לא נשענת על שום מחקר שטח רציני, ולאור היחסים המתוחים בין הטוטו לפיס והרצון להראות מהלך רוחב שוויוני - הטוטו נאלץ גם הוא להקריב קורבן. ה-Racer מצא עצמו בחוץ.

מהן הגזירות העיקריות שספג הטוטו מהרפורמה? האם הספורט הישראלי באמת יפסיד? ומי יהיה הנפגע העיקרי?

כמה גזרות אמורות לחול על הטוטו במסגרת החקיקה החדשה שאושרה לקריאה שנייה ושלישית. הגזרה העיקרית היא, כאמור, ביטול ה-Racer. הכלי שהכניס לטוטו 505 מיליון שקל במהלך 2016, מתוך הכנסה כוללת של 3.24 מיליארד שקל. במקרה הזה, אפשר להגיד שללא ספק הימורים על מרוצי סוסים הם עסק שניתן לחיות בלעדיו - שיעור הרווח בו הוא נמוך משמעותית מזה של משחקי הטוטו והווינר, ואת הרווח השנתי של ה-Racer עושה הווינר (ההימורים "הרגילים" של כדורגל, כדורסל, טניס וכו') בחודש אחד.

כחלק מהרפורמה הוגבל הטוטו בכמה מדדים - מניעת פרסום על הימורי ספורט בין השעות 13:00 ל-19:00, מהלך שהטוטו חי איתו בשלום יחסית לאחר שהצליח למנוע את הרצון של האוצר לפגוע בפרסום בפריים-טיים (הכוונה המקורית הייתה הגבלת פרסום בין 15:00 ל-21:00).

האוצר גזר על הטוטו הגבלת היקף הפרסום בשני מישורים: 1. הגבלת היקפי הפרסום ל-1.75% או 52 מיליון שקל - הגבוה מביניהם; 2. הגבלת הסכמי השיווק לגופי הספורט למקסימום 46 מיליון שקל. שני המספרים הללו מצלמים את המצב הקיים, ולשניהם יש מטרה משותפת: לחנוק את הטוטו ולא לאפשר לו לגדול כפי שהיה רוצה. בין השניים, לסעיף השני דווקא משמעות טובה עבור הטוטו - הסכמי השיווק הפכו לכאב ראש גדול עבור הטוטו והפכו במובן מסוים לסעיף ש"הדליק" את האוצר על הטוטו והוביל אותו להתחיל במסע חיסול שנמשך כבר שנתיים. העיקרי ביניהם היה הסכם השיווק בין הטוטו להתאחדות לכדורגל שהגיע בשנים מסוימות ל-80 מיליון שקל, והסכמים שיצרו הרבה מאוד תלות של גופי הספורט בטוטו, ובאופן עקיף גרמו להם לא להתאמץ מספיק כדי לחפש מפרסמים בשוק הפרטי. ככה הפך הטוטו והעומדים בראשו, בחסות הסכמי השיווק הללו, לספונסר המרכזי ולגוף החזק והמשפיע ביותר בספורט הישראלי.

הרפורמה כללה תוכנית של האוצר להגבלת הצמיחה של הטוטו ל-2.7% בשנה בלבד (הטוטו צומח בשש השנים האחרונות, 2011-2016 בהיקף שנתי ממוצע של כמעט 17%). אבל המהלך הזה נפל. מה שלא נפל הוא הגזירה שלפיה הטוטו יחויב מהיום להציג שורת רווח גבוהה יותר, שתגיע לפי ראשי הטוטו עד ל-22%. שורת הרווח של הטוטו - כלומר הכסף לחלוקה לספורט - נשחקה לאורך השנים האחרונות, אם בגלל היקפי פרסום ואם בגלל הסכמי השיווק. והאוצר החליט לשים לזה סוף.

האם הספורט הישראלי ייפגע? כן. בהנחה שהטוטו יצליח להתגבר די מהר על אותם 43 מיליון שקל רווח שייצר ה-Racer, הרי שהספורט הישראלי יצטרך להתרגל למספרים של השנה האחרונה. תקציב הטוטו לחלוקה לספורט ב-2017 עומד על 580 מיליון שקל. לאור הקושי לצמוח בעקבות הגזירות החדשות, נראה שאזור ה-600 מיליון שקל הוא המספר שסביבו יחוג הספורט הישראלי בשנים הקרובות. מצד שני, המהלך הזה יצריך אולי חשיבה מחודשת על אופן חלוקת הכסף והמשקל בין העברת כספים למתקנים ותשתיות ספורט ובין חלוקה לגופי הספורט.

בעלי התחנות הם הנפגעים העיקריים. עם סגירת ה-Racer איבדו כ-480 בעלי תחנות מוצר שהכניס להם 3.5% מסך המכירות שמבטיח ה-Racer. אם נשים בצד את הכסף שנכנס ממכירות ה-Racer באינטרנט, אז המשמעות היא שבעלי התחנות איבדו כ-15 מיליון שקל בשנה. אבל זה לא רק זה. גם העמלות של בעלי התחנות על מוצרי הווינר והטוטו, שעומדות על 7% פלוס מע"מ, יירדו. ב-2018 תירשם ירידה מינורית, וב-2019 כבר תירשם ירידה בעמלות באופן הדרגתי (על כל שקל עד מחזור הימורים לתחנה של 1.68 מיליון שקל - 7%; על כל שקל שבין מחזור של 1.68-2.04 מיליון - 6.5% עמלה; וכך זה יורד עד עמלה של 4.5% לכל שקל מעל מחזור שנתי של יותר מ-3.42 מיליון שקל). אם ניקח ממוצע עמלות של 6%, הרי שבניכוי ההכנסה מהימורים באינטרנט, המשמעות היא שבעלי התחנות יספגו רק בשל ירידה של אחוז בעמלות אובדן הכנסה של עוד 30 מיליון שקל.

תוסיפו את המכה האנושה שספגו בעלי התחנות מהוצאת מכונות המזל - ובעלי התחנות הם המרוסקים הגדולים של המהלך הזה. בפועל כבר עכשיו אפשר לראות את ההשלכות: שביתות איטלקיות, חוסר מוטיבציה, אי-חידוש זיכיונות.

מפסידים נוספים שהם פחות רלוונטיים: חמשת בתי ההשקעות המנהלים את כספי הטוטו. בשל סרבול ביורוקרטי שיצרה הקמת "המועצה הלאומית ספורט" נוצר מצב שהטוטו מייצר כספים בהיקפים גדולים, אבל כל הוצאה כספית שלא לגופי ספורט (קבוצות, אגודות, איגודים) וקשורה בתשתיות ובהקמת מתקנים - דורשת אישורים של המועצה הלאומית. כך נוצרו אותם "כספים חונים" של כמעט מיליארד שקל בטוטו. אותם כספים חונים מנוהלים על-ידי בתי ההשקעות. כחלק מהגזירות של האוצר הוחלט להלאים 600 מיליון שקל מהטוטו מאותם כספים - 300 מיליון שקל השנה, 300 מיליון בשנה הבאה.

אם לדייק, אז הספורט גם הוא ייפגע מהמהלך, מאחר שרווחי המימון/הון, שהם רווחים לחלוקה לספורט, הסתכמו בארבע השנים האחרונות (2012-2015) ב-156 מיליון שקל.

איפה עומדים הדברים? קיימת החלטה מינהלית לסגור את ה-Racer. השאלה היא מתי זה יקרה. בטוטו דורשים מהאוצר לסיים את תקופת ההתקשרות עם המפעיל האנגלי GBI בסיום תקופת החוזה בין הצדדים - באוגוסט 2018. באוצר לא מוכנים לשמוע כרגע. המפעיל האנגלי מכין תביעה לפיצויים על התרת החוזה. גודל הפיצוי שידרוש המפעיל האנגלי והעוצמה המשפטית שבה יפעל יכריעו עוד כמה זמן יפעל ה-Racer. המפעיל האנגלי הוא אחד המפסידים הגדולים מהמהלך - על-פי ההסכם הוא מקבל מהטוטו 4.5% מסך המחזור של הימורי הסוסים, כלומר, כ-25 מיליון שקל בשנה.

כל עוד הפיצוי למפעיל האנגלי ייסגר במונחים סבירים (סבירים - "עשרות מיליוני שקלים נמוכים"), לאוצר לא תהיה בעיה להעביר את ההחלטה על סגירת הימורי הסוסים מיידית. אם התביעה תלך למספרים גדולים, לתביעה בינלאומית וכו', האוצר יתקשה למצוא הצדקה לתשלום קנס עצום שיוצא מכספי משלם המסים, ועשוי לאפשר ל-Racer לפעול עד תום תקופת ההתקשרות.

המהלך האחרון הופך את הטוטו לגוף חלש עוד יותר. תשכחו מהטוטו החזק שניהל כאן את הספורט בתקופת צחי פישביין. היום הוא שבוי בידיים של האוצר. כבר תקופה ארוכה שמעמדו של הטוטו הולך ונחלש. זה התחיל עם הקמתה של המועצה הלאומית העליונה לספורט שהפכה אותו לגוף שרק אמור לייצר כסף. כעת האוצר, עם המגבלות הללו, מונע מהטוטו אפילו גמישות יומיומית פשוטה שכרוכה בפרסום. אפילו גיוס עובדים או קבלת תקנים חדשים הוא מהלך חצי בלתי אפשרי. הכול מוכתב מלמעלה ונעול.

בטוטו היום גם אין אנשים שייאבקו לנסות ולשמר את מעמדו הקודם. לשרה מירי רגב יש כמובן אינטרס ברור שהטוטו יהיה חלש ויישלט על-ידי משרדה, עד שלא שמה לב שגם היא כבר מנוהלת מלמעלה על-ידי אנשי האוצר.

אגב, מירי רגב. שרת התרבות והספורט אמרה מראש שלא תתנגד לחיסול ה-Racer. למה שתתנגד? ככה יכלה לסייע למחוק עוד סימן מובהק עליו חתומה לימור לבנת. כמו שדאגה למחוק עוד כמה דברים שעליהם חתומה לבנת.

 הכנסות הטוטו 6 השנים האחרונות