שנת 2016 הייתה שנה מורכבת עבור חברת גיליאד סיינס (Gilead) האמריקאית, אשר מנוהלת על ידי ג'ון מיליגן. אולם כאשר בוחנים את המסע שעברה גילאד במשך מספר עשורים - מבינים שמדובר בסיפור הצלחה כמעט בלתי אפשרית. גילאד הפכה לאחת מעשר חברות התרופות הבינלאומיות הגדולות בעולם בעזרת מספר מצומצם יחסית של תרופות שכל אחת מהן ביצעה מהפכה בתחומה. גם לאחר שנה של ירידה חדה במניה שנבעה בעיקר מסוגיות שקשורות לתמחור המוצרים, גילאד נסחרת לפי שווי של קרוב ל-100 מיליארד דולר.
פרופ' נוברט בישופברגר השתלב בחברה זמן קצר אחרי שיצאה לדרך והוא נמחשב לממציא של טמיפלו - תרופה מצליחה לטיפול בשפעת שנחשבת למוצר המוביל בטיפול בשפעת העופות ושפעת החזירים. בישופברגר היה מעורב בפיתוח תרופות נוספות וכיום הוא מכהן כסגן נשיא למו"פ והמדען הראשי של החברה. בראיון מיוחד ל"גלובס" הוא מסביר איך קבוצה קטנה של מדענים הופכת לענקית פארמה שמתחרה ראש בראש בתאגידים בני מאות שנים.
גילאד הוקמה בשנת 1987 על ידי מייקל ריאורדן, רופא ובעל תואר במנהל עסקים מאוניברסיטת הרווארד, שהיה בן 29 בלבד בעת הקמת החברה. ריאורדן החליט לרפא מחלות ויראליות, בין היתר לאחר שהוא עצמו לקה במחלה טרופית כשהתנדב בקליניקה לאנשים שסבלו מתת תזונה פיליפינים. ריאורדן נרפא אך המחלה שלו והמגע עם האוכלוסייה הרעבה והרגישה למחלות, שינה את מסלול חייו. רודיאן, יזם מבריק וכוכב עולה הצליח למשוך לחברה יועצים חתני פרס נובל והשקעה של קרן הון סיכון בהיקף משמעותי יחסית לאותם ימים - 2 מיליון דולר.
"התנהלנו בתחילת הדרך כחברת ביוטק טיפוסית מהסיליקון ואלי", מספר בישופברגר, "הייתה לנו פלטפורמה טכנולוגית בשלב מאוד ראשוני, שהייתה אמורה להניב מגוון של תרופות. הטכנולוגיה הייתה מסוג Antisense (השתקת ביטוי גנים מסוימים) אך לא הצלחנו עד היום לגרום לאנטיסנס לעבוד, וכך גם אף חברה אחרת שאנחנו מכירים. הבעיה היא שתרופות האנטיסנס גדולות מדי ובעלות מטען חשמלי חזק מידי ולכן הן לא נכנסות לתוך התאים בגוף.
"כולנו הרגשנו שזה אתגר גדול לטווח הארוך, אך משקיעים לא מעוניינים בטווח הארוך. הם רוצים תוצאה מיד", אומר בישופברגר. למרות הקשיים החברה הצליחה לגייס עשרות מיליוני דולרים מקרנות הון סיכון ובהמשך בבורסה, כאשר במקביל מנהלי גילאד הבינו שעליהם לשנות כיוון.
בישופברגר: "באותה תקופה יצרתי קשר עם מדען צ'כי שעד היום הוא האדם היחיד שאני מכיר שכיכב על בול דואר בעודו בחיים". אנטונין הולי הצ'כי מופיע על בול בזכות הטכנולוגיה שגילאד רכשה ממנו באותו זמן, שפותחה תחילה כתרופה למחלות CMV ורטיניטיס, סוג של דלקת עיניים שהייתה נפוצה אצל חולי איידס והובילה לעיוורונם. התרופה, Vistide, הגיעה לשוק באמצע שנות ה-90 והטכנולוגיה שבבסיסה שולבה בהמשך בתרופות אחרות.
תופעת לוואי של איידס
המטרה העיקרית של Vistide הייתה כאמור לטפל באחת מתופעות הלוואי של האיידס - העיוורון. באותו הזמן חלה התפתחות בטיפול באיידס, והומצא קוקטייל של שלוש תרופות שמדכא את המחלה. "ב-1996-1998, שוק הרטינטיס נעלם לנו, כי התרופה לאיידס הייתה מספיק טובה", אומר בישופברגר. המוצר של החברה עזר גם לדלקות אחרות המאפיינות חולי איידס, אולם גם השווקים הללו התכווצו עקב הטיפול המוצלח במחלה עצמה. "כשהתחלנו לשווק את וויסטיד, השוק הפוטנציאלי היה 300 מיליון דולר. היום אנחנו מוכרים אותה במיליון דולר בלבד".
מבט על מצבה הפיננסי של החברה באותה העת מעיד כי המשקיעים בחברה לא לגמרי הבינו מה קורה. המניה נפגעה אך לא בצורה דרמטית, וגילאד גייסה עוד למעלה ממאה מיליון דולר, בעודה מחפשת שוב מוצר חדש שיפצה אותה על השוק ההולך ונעלם. החיפוש הזה הביא להמצאת הטמיפלו, על ידי צוות בתוך גילאד שבישופברגר עמד בראשו. "הטמיפלו פותח על ידינו מההתחלה עד הסוף, והייתה לו פעילות אדירה. עם זאת, מדובר במוצר עונתי וככזה הוא לא מתאים כמוצר מוביל עבור חברה צעירה. לכן ביצענו רישוי שלו לחברת רוש". באותה התקופה, לגילאד בקושי היה מערך שיווק. התרופות שווקו לקהילה הקטנה יחסית של רופאי האיידס בארה"ב על ידי החברה עצמה, אך מחוץ לארה"ב שווקו על ידי חברת פרמסייה, היום חלק מפייזר. "טמיפלו אושרה ב-1998, ובשנים שאחרי כן כל עונות השפעת היו קלות, ובקושי קיבלנו תמלוגים", נזכר בישופברגר, "עד שפרצה שפעת העופות ב-2004".
2,000 מוצרים מוגני פטנט
בינתיים שקדה גילאד על הדבר הבא, התרופה Viread (שילוב של וירוס וגילאד). "זו הייתה ההתחלה של גילאד האמיתית", אומר בישופברגר.
החוקר הצ'כי שעזר לגילאד לפתח את התרופה האנטי ויראלית הראשונה, מכר לה בנוסף 2,000 מוצרים מוגני פטנט. המוצר לרטיניטיס נבחר תחילה לפיתוח, משום שניסוי בעיניים היה יחסית נוח לביצוע. המוצר השני שפותח היה תרופה לאיידס. "באותה התקופה החולים נאלצו לבלוע כ-30 גלולות ביום. זהו משטר תרופות שאיש אינו יכול לעמוד בו. החולים השתדלו ככל האפשר כי הקוקטייל הציל את חייהם, אבל זה לא באמת היה טיפול טוב ואנחנו אמרנו 'הבה ננסה לפשט אותו'".
בישופברגר מציין כי עד אז הפסידה גילאד כ-1.2 מיליארד דולר, שרובם גויסו בבורסה. "זה טיעון הנגד שלי לכל מי שאומר שהתמחור של התרופות שלנו מוגזם", הוא מציין, "הפסדנו במשך 14 שנה ורק עכשיו אנחנו מתחילים להחזיר את הכסף למשקיעים שהיו מוכנים לקחת את הסיכון. זה מגיע להם".
גילאד פנתה לחברות מרק ו-BMS והשלוש יצרו שיתוף פעולה יוצא דופן בין חברות תרופות באותה התקופה, והביאו לשוק טיפול באיידס שהוא גלולה אחת, פתרון שהתאפשר בזכות הטיפול האנטי-ויראלי של גילאד. "היום הטיפול באיידס הוא פשוט למדי, גלולה אחת ביום", אומר בישופברגר.
- חייהם של חולי האיידס זהים לאלה של אדם בריא?
"כמעט. נראה כי חולי האיידס מזדקנים מהר יותר, בערך עשר שנים מהר יותר. יש כמה תיאוריות שמסבירות זאת אך לדעתי מדובר בדלקות כרוניות, שגורמות לגוף להזדקן. זה קצת דומה להשמנה כרונית, שהפגיעה שלה בבריאות עוברת כנראה דרך יצירת דלקת 'על אש קטנה', אבל כרונית, במקומות שונים בגוף. מלבד זאת, חיי החולים הם רגילים. העומס הוויראלי נמוך ובזכות זאת כמעט לא נדבקים באיידס היום בעולם המערבי. אני מכיר אישית אישה שטופלה במוצר שלנו החל משנות ה-90', הרתה וילדה וחיה בבריאות יחסית עד היום".
בהמשך הדרך רכשה גילאד את החברה האירופאית Nexstar. נקסטר שמכרה פי 2 מגילאד של אותו הזמן, רצתה להתרכז במדע ואילו גילאד הייתה מוכנה לקחת על עצמה את השיווק והמכירות בכל העולם, הימור שמאוד השתלם לה בהמשך.
בישופברגר: "הייתה לנקסטאר גם תרופה נגד זיהום פטרייתי חמור. לא תרופה ענקית, אבל אנחנו עדיין משווקים אותה. איש לא הצליח להעתיק אותה או לייצר לה גרסה גנרית. זו מולקולה מאוד מכוונת על ידי תהליך הייצור, אפילו יותר מורכבת מביוסימילר".
הימור של 11 מיליארד ד'
זו הייתה תקופה יפה לגילאד. התרופות נגד זיהום פטרייתי ואיידס הצליחו מאוד ומגפת שפעת העופות יצרה ביקוש חריג לטמיפלו. החברה חיפשה את הצעד הבא. ב-2011 ביצעה החברה הימור ענק וקנתה את חברת Phamasset ב-11 מיליארד דולר. בישופברגר היה חבר אישי של המדען שעבד בחברה הנרכשת והוביל את העסקה, למרות שאנליסטים שעקבו אחרי גילאד חששו שהמהלך יוביל לקריסה.
החברה הנרכשת פיתחה תרופה לצהבת נגיפית C. מדובר בווירוס דומה לאיידס במובנים מסוימים, אך עמיד ממנו מחוץ לגוף האדם ולכן קשה יותר להימנע מלהידבק בו. הוא קטלני במידה דומה - הכבד של החולים הופך דלקתי, בהדרגה גם צלקתי והמצב מתדרדר לסרטן כבד או לכשל של הכבד.
התרופה של גילאד היא הראשונה שמביאה שיפור מהותי למחלה, ולא סתם שיפור: 97% מהחולים נהנים מריפוי מלא אחרי טיפול קצר, נתון חסר תקדים בתחום. התרופה של גילאד הייתה כה פורצת דרך בשעתו, עד שהובילה את שוק הפארמה כולו לדבר על החזרה לעידן של ריפוי מחלות, במקום רק לנהל אותן - כפי שלחברות התרופות נוח לפעמים לעשות. בינתיים קמה לתרופה מתחרה, אך לדברי בישופברגר, הטיפול של גילאד הוא הפשוט ביותר ליישום ובעל הסיכונים ותופעות הלוואי המועטים ביותר.
מאידך, התמחור של המוצר בכ-1,000 דולר לגלולה, טלטל את השווקים. גילאד הואשמה בחמדנות, למרות ששילמה סכום אדיר כדי להשיג ולפתח את התרופה וגם חסכה סכומים גבוהים למערכת הבריאות כשריפאה את המחלה. מספר חברות ביטוח נקטו בגישה דווקאית כאשר חתמו הסכמי בלעדיות עם המתחרה, אבוט. הרמת הגבה לגבי מחיר מוצרי גילאד פגעה בשוק כולו. היא הגיעה אחרי שנים שבהן אם כבר אושרה תרופה חדשנית ויעילה מאוד לשיווק - יכלו המשווקים לגבות עבורה כמעט כל מחיר. למרות הסערה, המוצר מניב לחברה הכנסות של מיליארדי דולרים כל שנה, אך נדמה שהקצב יורד.
בישופברגר לא נלחץ. "בינתיים התפתחנו לחברה ענקית למרות שיש לנו היום רק 3,000 עובדים, לעומת עשרות אלפים אצל חברות אחרות בעלות שווי דומה לשלנו".
- הייתה לך תחושה שזה יכול לקרות?
"לא. חשבתי שנהיה גדולים - אבל לא עד כדי כך גדולים כל-כך מהר".
מחפשים השקעות בישראל
- לאן פניכם מועדות כעת?
בישופברגר: "לתחום הסרטן. לעומת התחומים האנטי ויראליים, זהו תחום שבו מורכב יותר לעשות את הקסם של גילאד ולהעלים או להפחית משמעותית את השפעת המחלה. אולם, מדובר בתחום חם ורווחי ביותר. את הרעיון שהיה לנו בתחום האנטי ויראלי אנחנו מביאים גם לאונקולוגיה. בתחום הוויראלי, וירוס מתחבר ל-DNA של התא ומתרבה בתוכו. בתחום הסרטן, לא וירוס מתרבה אלא תא שיש בו פגם גנטי מתרבה כולו. יש דמיון בין הדברים". נציין כי לפני כעשור, מכרה גילאד פעילות בתחום הסרטן כדי להתרכז בעסקי הליבה שלה, המחלות הזיהומיות. אולם כיום תחום הסרטן כה חם, הן מבחינה מדעית, הן מבחינת קיצורי הדרך הרגולטוריים לרישום תרופות בתחום והן מבחינת הצורך בשוק, שהגיוני לשוב אליו בחזרה. למרות האמור לעיל, גילאד ספגה לפני מספר חודשים אכזבה בתחום האונקולוגיה, אך היא ממשיכה לפעול בו.
"היום אנחנו חברה עם הכנסות של 29 מיליארד דולר ואנחנו מאוד רווחיים. אחת הסיבות שאנחנו כאן בישראל כעת היא לחפש השקעות חדשות. ביקרנו בבית החולים שיבא וזה היה ביקור מאוד מרשים. היום נבקר במכון ויצמן ונדבר עם קרן ההון סיכון אורבימד ועם המדען הראשי". גילאד לא השקיעה עד היום בחברה ישראלית, אולם רכשה ב-2011 טכנולוגיה מן הטכניון והעבירה את המדען לשורותיה.
- איזה חברות אתם מחפשים?
"אנחנו מחפשים פעילויות בתחומים אנטי ויראלי וסרטן. איננו מחפשים מוצרים בתחומים אחרים, אלא אם מדובר במדע אדיר, ואז אנחנו מוכנים לשקול להתרחב. אני מחפש בראש ובראשונה מדע טוב שעושה הבדל אמיתי. אני לא מחפש חברות שהן 'מי טו'. פורמולציות חדשות של תרופות קיימות הן 'לואו טק' מבחינתי".
- למרות שאתם פרצתם כשהפכתם משטר של שלושים גלולות ביום לגלולה אחת.
"אם מדובר בפתרון שמשנה את חיי החולים, זה מעניין אותנו. משטרי תרופות מורכבים מידי עובדים בניסויים קליניים אבל לא בעולם האמיתי".
- בשוק שואלים מה התוכניות שלכם לגבי המזומן שלכם, בהיקף של 32 מיליארד דולר. תשקלו לבצע רכישות גדולות?
"אפשר לעשות כמה דברים עם מזומן. להחזיר אותו למשקיעים, להשקיע בצנרת המוצרים שלנו או להשקיע בחברות אחרות. אנחנו נעשה את הכל".
"אנחנו חולמים על ריפוי לאיידס מעבר לדיכוי המחלה"
עפרה פיינמסר היא מנהלת גילאד ישראל, סניף עצמאי שהקימה החברה רק לאחרונה לצורך שיווק מוצריה בישראל. פיינמסר ניהלה את פייזר ישראל במשך שנים רבות. "גילאד משכה אותי בגלל הסיפור שלה", היא אומרת, "ובגלל צורת החשיבה שמעודדת מציאת פתרון אמיתי למחלות ללא פתרון".
פיינמסר טוענת כי התרבות הארגונית של גילאד הפוכה לזו שהצטיירה כשהחברה הואשמה בחמדנות סביב מוצר ההפטיטיס C. "יש משהו בחברה שהוא כמעט נאיבי, בגלל המיקוד שלה במדע הבסיסי וגילה הצעיר. החברה האמינה שאם היא מביאה לשוק מוצרים טובים, לא צריכים לעשות יותר מזה. היו תקופות בשנות ה-2000 שבהן מנהלי החברה לא ידעו מאיפה להביא את הדולר הבא למחקר ואפילו אז המשיכו במחקר. החוקרים שהקימו את החברה עדיין מנהלים אותה. התפיסה של החברה בחוץ היא אחרת, לא צנועה, אבל זה רק משום שיש איזו נאיביות לגבי השאלה איך לספר את הסיפור". פיינמסר מציינת כי "רק בשנות ה-2000 הבינו שהם בעצם חברת ביג פארמה, שיכולה להתפרש בעולם ולא רק עיר ליד סן פרנסיסקו שהיא היום 'עיר גילאד'. כיום חשוב לחברה להיות רלוונטית לא רק לעולם המערבי, ובימים אלה ממקדת מאמציה באסיה.
פיינמסר: "החברה הייתה חלוצה במודל המאפשר ליצרנים מקומיים במדינות עולם שלישי לייצר גנריקה על תרופותיה עוד בתקופת הפטנט שלהן. גילאד מסתכלת בכל מדינה על התמ"ג, השכיחות של המחלה ותשתית מערכת הבריאות, ומתמחרת את מוצריה בהתאם. לכן המחירים כה גבוהים בארה"ב, לא רק של מוצרי גילאד אלא של כל התרופות. סתם נוח להתנפל על גילאד. מניסיוני, חברה כמו פייזר הרבה יותר משופשפת ביחסי ציבור".
שוק צהבת C, מספרת פיינמסר, התפתח משום שעד תחילת שנות ה-90, המודעות לסכנות שבשימוש במזרק רב פעמי או בעירוי שמועבר מחולה לחולה, או במתן מנת דם ללא בדיקה - לא היו ברורות כמו היום. "במדינה כמו גיאורגיה, שהיא מדינה קטנה ושכיחות המחלה בה גדולה, יש תוכנית לאיתור החולים בבדיקות סקר וטיפול רוחבי בכולם, כדי לחסל את המגיפה. כך גם במדינות אחרות בהן המחלה שכיחה, או שהמדינה עשירה או שזו תפיסת עולמה, כמו אוסטרליה, פורטוגל, ספרד או הולנד, שהחליטו שהתחלואה בהפטיטיס C עולה להן יותר מדי ובחרו פשוט לרפא את האוכלוסייה".
בישראל אין כיום בדיקות סקר למחלה. יש בארץ כ-100 אלף נשאים של המחלה אך רק רבע מהם ידועים. אלה שאינם מודעים יכולים להפיץ את המחלה בקלות יחסית. "זה לא סוד שאוכלוסיית הפליטים סובלת מהמחלות הזיהומיות מן הסוג הזה בשיעורים גבוהים יותר. אולם חברות התרופות תורמות כדי לטפל בהם".
עלות הטיפול היא כ-200 אלף שקל, והוא נמצא בסל הבריאות אך רק לחולים בשלבים מתקדמים. "ביטוחים פרטיים ושל קופות החולים מממנים זאת עבור רוב האוכלוסייה וגם האחרים מתגייסים ומשיגים איך שהוא את הסכום. זה אפשרי כי מדובר בטיפול חד פעמי, לא כמו תרופה אונקולוגית שעולה 100 אלף שקל בחודש למשך שנים".
- העובדה שמדובר במוצר מרפא ולא כרוני, גומרת לכם את השוק.
"אנחנו לא מוטרדים מזה, וחולמים על עולם שייכחד ממנו הווירוס. בינתיים אנחנו חולמים על היעד הבא: תרופה לצהבת למי שהטיפול הקיים לא מתאים לו, ריפוי לאיידס מעבר לדיכוי המחלה, תרופות למחלות דלקתיות כקוליטיס, קרוהן וכבד שומני ותחום האונקולוגיה".
גם בתחום האיידס החברה עדיין מפתחת תרופות. "אין לנו סיפוק מלא מכך שחולי האיידס 'רק' חיים. עדיין לא הגשמנו את התכלית שהיא להיפטר מהווירוס".
כתבות
ני"ע
