2016 הייתה שנה סבירה למדי - לא טובה במיוחד אבל בטח שלא רעה - מבחינת החוסכים בקרנות הפנסיה החדשות, בכל הקשור לשורה התחתונה והחשובה ביותר: התשואה על ההשקעות שאותן קרנות מנהלות עבורם. ב-2016 רשמו קרנות הפנסיה החדשות המקיפות תשואה נומינלית ברוטו של כ-4.2% בממוצע, יותר משרשמו ב-2015, והרבה יותר משהציגו ב-2011 וב-2008, אבל פחות ממה שהושג ביתר השנים שבתווך.
ואולם, התשואה הנומינלית ברוטו - לפני ניכוי דמי הניהול ושקלול השינוי במדד המחירים, שגם ב-2016 היה לא משמעותי - אינה מספרת את כל הסיפור של הפנסיה מבחינת הציבור הרחב. חלק משמעותי נוסף עבור הציבור הנו פועל יוצא של היבטים נוספים, ובראשם עלות החיסכון: דמי הניהול.
בדיקת נתוני הפנסיה-נט לשנת 2016 מלמדת, כי בשנה שעברה נמשכה המגמה ארוכת-השנים של קיטון בעלות החיסכון בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות כשיעור מההפקדות ומהצבירה. מגמה חיובית זו עבור הצרכן החלה עוד ב-2005 והיא נמשכת מאז ועד היום. מדי שנה חלה ירידה בשיעור דמי הניהול הממוצעים שנגבים מהחוסכים (להוציא יציבות שהייתה רק ב-2011).
כך, דמי הניהול הממוצעים שנגבו מהחוסכים על-ידי חברות ניהול קרנות הפנסיה החדשות המקיפות עמדו ב-2005 על שיעור ממוצע של כ-4.53% מההפקדות השוטפות, בעוד שששיעור דמי הניהול הממוצע שנגבו מהצבירה בכל הענף עמד על 0.43%. זאת, לעומת שיעורים מקסימליים המותרים לגבייה של כ-6% מההפקדות השוטפות ושל 0.5% מהצבירה - בחישוב שנתי. ב-2016 כבר דובר על דמי ניהול ממוצעים של 2.85% מההפקדות השוטפות ו-0.26% מהצבירה - כמחצית, ואף פחות מזה, מהמקסימום המותר לגבייה.
זה אומר שיותר ויותר חוסכים זוכים להנחות, או שההנחות הופכות למשמעותיות יותר, אך ככל הנראה מדובר בשילוב של השניים. זאת, כפועל יוצא של מאבק ציבורי שהחל בהובלת "גלובס", נמשך בלחץ ציבורי שנולד בעקבות השיח העיתונאי בנושאים אלה, והתגבר בעקבות צעדים שנקטה הרגולציה. אגב, הצעד האחרון שנקט הרגולטור - יצירת שתי קרנות פנסיה ברירת מחדל, שיציעו הנחות גורפות לכלל הציבור - נכנס לתוקף לפני חודשים מעטים, והוא עשוי לשמר ואף לחזק את מגמת ההוזלה בענף הפנסיה.
ההיקף השקלי גדל, אך פחות
ואולם, האם יש להבין מהאמירה על הוזלה, שמיטיבה עם הציבור, שבהכרח יש צד שני שנפגע - זה של החברות המנהלות את החיסכון הפנסיוני? לא בהכרח. הקיטון בדמי הניהול הנו קיטון בשיעור דמי הניהול כאחוזים. ואולם, הבסיס שממנו נגזרים האחוזים הללו הולך וגדל.
כך, ההפקדות שזרמו לניהול קרנות הפנסיה הסתכמו ב-2016 בכ-31.6 מיליארד שקל - הרבה מעל לסך של פחות מ-9.3 מיליארד שקל שהופקדו לקרנות אלה בשנת 2008, או סך של כ-1.8 מיליארד שקל שהופקדו לקרנות אלה בשנת 1999 (קרנות הפנסיה החדשות החלו לפעול ולקבל חוסכים רק ב-1995).
כך, עיבוד נתוני הפנסיה-נט מלמד כי הכנסות חברות ניהול קרנות הפנסיה החדשות המקיפות מההפקדות הסתכמו ב-2016 בסדר גודל של כ-900 מיליון שקל. זאת, לעומת סך שנע סביב כ-880 מיליון שקל ב-2015 או סביב רמה של כ-700 מיליון שקל ב-2012, או 410 מיליון שקל ב-2008.
לכך יש להוסיף את דמי הניהול שנגבים מהצבירה של החוסכים באותן הקרנות. כך, ב-2016 דמי הניהול מהצבירה הסתכמו בסכום שנאמד ביותר מ-600 מיליון שקל, וזאת לעומת סך שנאמד בפחות מ-570 מיליון שקל ב-2015, או סך שנע סביב רמה של כ-320 מיליון שקל ב-2011 או סביב כ-190 מיליון שקל ב-2008.
משילוב המספרים הללו, שהנם חישוב על סמך דמי הניהול הממוצעים, ההפקדות והצבירות שמפורסמות באתר הפנסיה-נט, עולה כי ב-2016, דמי הניהול ששילמו החוסכים בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות לחברות המנהלות הסתכמו ביותר מ-1.5 מיליארד שקל, כ-4% יותר מאשר ב-2015.
כלומר, בעוד שחל קיטון בשיעור דמי הניהול שנגבים מהחוסכים, בממוצע, הרי שהודות לגידול האדיר, והעקבי, בסך ההפקדות ובסך הנכסים המנוהלים (שגם גדלים יחד עם התשואות החיוביות בשוקי ההון), יוצא שההכנסות מדמי הניהול גדלות. זה היה נכון גם ב-2016, בדומה לכל אחת מהשנים 2009 עד 2015.
ואולם, שיעור הגידול השנתי של הסכום השקלי של דמי הניהול מההפקדות ודמי הניהול מהצבירה הולך ויורד בשנים האחרונות. בדיקת נתוני הפנסיה-נט מצביעה על כך שלעומת שיעור גידול של כ-4% ב-2016, הרי שב-2015 גדל הסכום האמור בכ-6% ביחס ל-2014. ב-2014 נרשם שיעור גידול של כ-15%, לאחר שנתיים עם שיעור גידול שנתי של כ-11% ב-2013 וב- 2012, וגידול של כ-20% בכל אחת מהשנתיים שקדמו להן - 2011 ו-2010.
מכאן עולה שהעלות לחוסכים גדלה מבחינה שקלית, יד ביד עם הגידול בהיקפי הכספים המנוהלים בשוק הפנסיה החדשה ובמספר החוסכים, אך גם שמדובר עתה בשיעור גידול נמוך מבעבר, וזאת הודות לירידה הנמשכת והניכרת בשיעור דמי הניהול. האם השוק הגיע לרמת המחירים הזולה והיציבה לטווח ארוך? קרנות הפנסיה ברירת מחדל עשויות לבשר על פוטנציאל הפחתה נוסף לשיעור דמי הניהול, ואולי אלה אף יירדו מתישהו גם כסכום שקלי. אין מדובר ביעד רע, הרי מבחינות רבות עלות ניהול של 250 מיליארד שקל דומה מאוד לעלות ניהול של 200 מיליארד שקל או של 300 מיליארד שקל.
בכל מקרה, ימים יגידו אם הירידה בשיעור דמי הניהול תימשך, והאם היא תתבטא גם בהפחתה שקלית בדמי הניהול. נכון להיום זה עדיין לא קורה.
ישרא-קומרס
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
