ירושלים לא מחכה לטראמפ: ענף התיירות בבירה בפריחה

יחד עם הדיבורים על מעבר השגרירות האמריקאית לירושלים, שבינתיים הם רק דיבורים, בבירה חולמים גם על מהפכת מלונאות שכבר קורמת עור וגידים ותביא לעוד אלפי חדרים בעיר.

לפי נתוני הרשות לפיתוח ירושלים, בשנים 2015-2016 נוספו כ-1,700 חדרי מלון בעיר, ובחמש השנים הקרובות תהיה תוספת של עוד 5,000 חדרים - חדרים שכבר אושרו ומנותבים ליזמים ספציפיים.

את עיקר הכותרות תפסו המלונות היוקרתיים בבירה, חלקם של רשתות הבינלאומיות כמו ולדוף אסטוריה, אמריקן קולוני, נוסף למלון יהודה, מלון ממילא ובקרוב גם מלון אוריינט של רשת ישרוטל. אלה התחברו לנכסי הנדל"ן היוקרתיים שמחזיקים יהודים עשירים מהעולם בירושלים. עם זאת, לפי התוכניות יהיו מגוון של בתי מלון בעיר, שיאפשר לתיירים מקומיים וזרים עם קשת רחבה של תקציבים, ללון בעיר ירושלים.

תוספת חדרי המלון נועדה לענות על עלייה קבועה בכמות לינות של התיירים בעיר בשנים האחרונות. ב-2015 דווחו יותר מ-2.5 מיליון לינות של תיירים זרים, שהן כ-31% מסך הלינות של תיירים זרים בישראל במהלך אותה שנה.

במקביל לעלייה במספר התיירים, וכדי להתגבר ביעילות על המחסור בחדרי מלון בבירה, עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים שילבו כוחות. בשנת 2014 יזמו את "המסלול הירוק" לפתיחת מלון שתכליתו לעודד יזמים פרטיים להקים בתי מלון וחדרי לינה ולקצר באופן משמעותי את ההליכים הביורוקרטיים הכרוכים בכך.

התוכנית מאפשרת לכל אדם שברשותו קרקע למגורים, למסחר או למשרדים לשנות את ייעוד הקרקע בזמן קצר יותר ולהוציא היתרי בנייה לאכסון תיירותי. לאורך כל ההליך מלווה את היזם רפרנט מטעם הרשות לפיתוח ירושלים, ובנוסף בקשתו זוכה לעדיפות בקרב כל הגופים הרלוונטיים. בזכות כך התקצר ההליך הביורוקרטי משנתיים וחצי-שלוש לעד כשנה וחצי.

"העיר ירושלים היא מותג בינלאומי ש-4 מיליארד אנשים בעולם נושאים אליה את עיניהם וחולמים לבקר בה", מתגאה ראש העיר, ניר ברקת. לדבריו, "בשנים האחרונות הכפלנו את מספר התיירים המבקרים בעיר לכ-4 מיליון בשנה. יד ביד עם הממשלה אנו ממשיכים כל העת לפתח ולחזק את תעשיית התיירות בעיר, המחזקת את הכלכלה העירונית ואת ירושלים".

רוח טראמפ

אבל לא בטוח שברקת, שמחמם מנועים לפוליטיקה הארצית, יצליח בדברים שלא תמיד תלויים בו. למרות שנים של ניסיונות ותוכניות להביא תיירים, ולמרות התוכניות והמספרים המעודדים, ירושלים, עם כל ההיסטוריה והקדושה, היא עדיין פספוס מבחינת מספר התיירים, הסיבה, לא במפתיע, היא המתיחות הביטחונית שבכל פעם טרפה את הקלפים מחדש.

עם זאת, לירושלים לפחות יש כלים להתמודדות עם טרור. "לנו יש ארגז כלים להתמודד עם משבר. שעה אחרי פיגוע העיר חוזרת לשגרה", אומרת אילנית מלכיאור, הממונה על תיירות בחברה לפיתוח ירושלים. "אחרי הפיגוע בבלגיה, הם שלושה חודשים לא ידעו כיצד להתמודד עם הסגר ברחובות והתייעצו איתנו. אנחנו יצואנים של אינפורמציה בנושא התמודדות עם משברים, איך לחזור לשגרה אחרי פיגוע".

כעת עובר בירושלים זיק של תקווה. ראשית, ניצני המלונות החדשים כבר נראים בשטח. מתחמי הבילוי מציעים אפשרויות בילוי כמעט לכל גוני האוכלוסיה כולל בסופי שבוע וכולל מסעדות לא כשרות. "אני כדתייה צריכה כבר להתחיל לשאול אם כשר כאן במסעדות בירושלים. זה דבר חדש", אומרת מלכיאור.

"מבחינה ביטחונית יש פה הזדמנות. לפני חמש שנים יצאנו עם השר אלקין בתוכנית לפיתוח התיירות בירושלים. לאחר חמש שנים עם שלושה מגה אירועים ביטחוניים - עמוד ענן, צוק איתן ואינתיפאדת הסכינים - אנו עם עלייה של 23% בלינות ישראלים במלונות בעיר ו-20% בלינות של תיירים עצמאיים".

לכל אלה נוסף הניחוח האמריקאי, של נשיא שנראה הרבה יותר ידידותי לבירה - הן במובן של אישורי הבנייה והן במובן של כוונתו להעביר את השגרירות האמריקאית אליה. עם זאת, יש לקחת את הצהרותיו בערבון מוגבל לאור העובדה שאחד האנשים הקרובים לו - שר ההגנה ג'יימס מאטיס, סבור שתל-אביב היא בכלל בירתה של ישראל.

"עם היבחרו של דונלד טרמפ לנשיאות בארצות הברית, היתה תחושה מיוחדת באוויר. לא הפסיקו לדבר על השגרירות שעוברת לירושלים. זה היה נושא השיחה בכל מקום", מספר ישי ברנע, יו"ר התאחדות המלונות בירושלים ומנכ"ל מלון יהודה. לדבריו, בתי המלון בירושלים ישמחו עד מאוד ממעבר השגרירות לירושלים, משום שהדבר צפוי גם לספק להם עוד ביקושים מכיוונה של התיירות הקשורה לשגרירות. אך יש גם חששות, לדבריו. "קצת מפחיד אותנו המעבר של השגרירות לכאן. אנחנו לא יודעים מה זה עלול להביא. סבלנו מספיק מבעיות בטחוניות. אנחנו רוצים שקט ופשוט לעבוד בשקט", מודה ברנע.

לפי אתר אקספדיה, ברבעון האחרון יש קפיצה של פי שלושה בביצוע הזמנות במנוע החיפוש. "מצאנו את הדרך להראות נוכחות. יש אופציות ללינה במלונות יוקרה ויש אופציות ללינה זולה", מוסיפה מלכיאור. לדבריה, דווקא הצמיחה מגיעה דווקא מהמקומות הנמוכים.

בהתאם לתוכנית שיזם אלקין, עד כה סך התמיכות בחמש השנים האחרונות של משרד התיירות בבתי מלון בבירה עומד על 513 מיליון שקל."היום", אומרת מלכיאור, "אנחנו כבר לא במקום של להוכיח את עצמנו. אני יודעת שאנחנו מצליחים מכיוון שהביקוש למלונאות הוא כזה שמשרד התיירות שהעניק לפני כעשור 28% מההשקעה בהקמת מלונות בירושלים, במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, כבר צימצם את ההמענק ל 20% וזאת מכיוון שמבחינתו העיר כבר בתנופה".

מלונות למגורים

אבל לא הכל ורוד. התיירות בישראל, ובירושלים בפרט, רחוקה מלהיות עסק רווחי ומשולל סיכונים. אחד הקשיים בענף הוא חסם הכניסה שמצריך השקעה כספית גבוהה שחוזרת באופן מדורג לאורך שנים, וזאת בהנחה שמדובר במלון רווחי.

לשם כך העניק שר התיירות יריב לוין לפני כשנה סוכריה ליזמים. במסגרת הוראת שעה, אישרה הממשלה כי 20% מהבניה למלונאות והתוספות לה יהיו למגורים. בכך, המשקיעים יקבלו החזר חלקי ומהיר להשקעתם באמצעות דירות היוקרה שימכרו. בנוסף, הדבר אמור לפנות דירות יוקרה בעיר ומכוון שהצפי הוא כי בירושלים משקיעים אמידים, בעיקר תושבי חוץ, יעדיפו לרכוש דירות נוחות במלונות.

"אני מקווה שזה יצליח", מצנן ברנע את ההתלהבות. "מאחורי כל מלון עומד משקיע וחשוב להציג לו שהביורוקרטיה מתקצרת ושתוספות בנייה מאושרות תוך שנתיים-שלוש. אבל צריך לזכור שאנו בחשש שירושלים חס וחלילה תיכנס לתקופה של אינתיפאדה וזה יכול לשנות את התמונה. בין תוכניות לבין ביצוע יש פער גדול ולא בטוח שזה יקרה. לא בטוח שמשקיעים ישימו את הכסף לבנות את החדרים. רק אחרי שאני אראה בעיניים שלי את הבנייה, אני אהיה בטוח בדברים".

ברנע טוען שלמרות שהענף נשען על כרעי תרנגולת ומושפע מאוד מהמצב הביטחוני, לעת עתה המצב במלונות ירושלים בכלל לא רע. "בניגוד לתל-אביב, שבה המלונות מלאים באמצע השבוע ובסופי השבוע הרבה פחות. כאן המלונות מלאים בסופי השבוע. גם התיירות מחול מתרכזת בסופי השבוע לאחר שעברו בכמה מקומות בישראל. גם חרדים ודתיים מגיעים בהמוניהם לכאן עם משפחות וגם הציבור החילוני התחיל ליהנות מירושלים החילונית: הסוהו הקולינרי של חמישי בשוק מחנה יהודה, מתחמי יס פלנט והתחנה ובתי הקפה שפתוחים בשבתות. אין ספק שבשנתיים האחרונות יש תנועה של חילוניים מתל-אביב, מרעננה, מהרצליה ומכל מקום".

עופר ברקוביץ, סגן ראש עיריית ירושלים ויו"ר תנועת התעוררות בעיר, מחזיק בין היתר את תחום הפיתוח הכלכלי והתרבות. הוא מנכס את ההצלחות לכיוון שתנועתו הוליכה אליו, לפלורליזם וחילוניות. "כשמבינים שהאווירה משתנה - האקטרטיביות של העיר עולה. תיירות היא מנוע צמיחה מרכזי לעיר ואנו משקיעים בחוויית התייר בירושלים. אלה לא דברים של הזמן האחרון, אנו עובדים על זה שנים ועכשיו אפשר לראות חלק מהפירות". 

שר ירושלים ומורשת, זאב אלקין, מסר: "חש גאווה גדולה לראות פירות שמתחילים להיקטף לאחר עבודה קשה ומאומצת - מהרמה הממשלתית ועד לרמה המוניציפלית. העלייה הדרמטית במספר חדרי הלינה בעיר לא תיטיב רק עם מיליוני תיירים מהארץ ומחו"ל, אלא גם עם תושביה של ירושלים, שייהנו מהתרחבותו של שוק התעסוקה בעיר. משום כך, פיתוחה המואץ של התיירות לירושלים היא צעד חיוני ואסטרטגי לחיזוק חוסנה הכלכלי של עיר הבירה. בטוחני, שהתוצאות החיוביות שאנו עדים להן היום הן רק קצה הקרחון במימוש הפוטנציאל התיירותי והכלכלי העצום של ירושלים."

 התיירות בירושלים