טראמפ מסכן את היציבות העולמית

בעניין אחד בלבד היה אפשר להיות בטוח עם בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב - לא יהיה משעמם, ואכן לפחות בעניין זה טראמפ מספק את הסחורה ומהר. טוב או לא טוב? תלוי באיזה תחום ותלוי באיזה צד אתה נמצא. בשבוע שעבר החלו בגופים הפיננסיים לחכך ידיים בהנאה ולהתמוגג מנחת. זה החל מהכרזתו של הנשיא הנכנס לבטל את חוק דוד-פרנק והמשיך בסוף השבוע עם התפטרותו של דניאל טרולו, חבר מועצת הפד שנחשב לסדין האדום של השוורים הפיננסיים והמוציא לפועל של החוק החשוב.

תזכורת קטנה למי שכבר הספיק לשכוח. חוק דוד-פרנק נועד להגן על העולם החופשי מפני חזירותם חסרת הגבולות של הגופים הפיננסיים, חזירות שהובילה למשבר הפיננסי הגדול בעשור הקודם. נגיד הבנק המרכזי דאז אלן גריספן הודה בווידוי יוצא דופן כי לא הבין את המורכבות של הנגזרים הפיננסיים והוא לא היחיד.

החופש המוחלט ממנו נהנתה המערכת הפיננסית ויכולות המינוף האדירות שלא הוגבלו, העלו את רמת התעוזה והתחכום של המכשירים לדרגה שטובי הכלכלנים התקשו להבין.

גם בישראל התפתחה מאד מאז ראשית שנות ה-2000 תעשיית המוצרים המובנים - מוצרים פיננסיים המבוססים על נגזרות שונות ומופצים לכל דיכפין על ידי המערכת הבנקאית. כחבר ועדה שקבעה בבנק שבו עבדתי אילו מוצרים יופצו מדי שבוע לקהל הרחב, אני יכול בלב שלם להעיד שסינון המוצרים היה קפדני ביותר ורמות הסיכון הוגבלו למינימום.

לצערי רק הבנק שלנו נהג כך בעוד בנקים אחרים מכרו לכל דיכפין מוצרים בסיכון גבוה, לעתים אף לא הגיוני. על חלק מהמקרים שמעתם בתקשורת, אחרים נסגרו בשקט. חברי הצוות שלנו נהגו כאתגר אינטלקטואלי "לפרק" את המוצרים שהוצעו לנו על ידי הבנקים הזרים ולבחון כיצד הגיעו לתמחור שלהם. זכור לי היטב כיצד בשנת 2006 ניסינו לפרק מוצר כזה ואף אחד לא הצליח לזהות את מרכיביו. בו ברגע אמרתי לחברי כי "סוף העולם מתקרב".

בעקבות המשבר הוצף העולם בטריליוני דולרים על מנת לאושש את הכלכלה מהמשבר והיא אכן התאוששה. במקביל התהדקה הרגולציה שחוק דוד-פרנק היה חלק ממנה על מנת להבטיח עד כמה שאפשר שמשבר כזה לא יחזור על עצמו.

אין ספק כי רגולציה, או ליתר דיוק עודף רגולציה, היא דבר מכביד. התעשייה הישראלית יכולה להעיד על כך בכאב רב. רגולציה על המערכת הפיננסית היא משהו שונה בתכלית והיא אף יותר נחוצה היום כשטריליונים כה רבים נשפכו לשווקים, טריליונים שהגבירו עוד יותר את יכולות המינוף האדירות של הגופים הפיננסיים.

חוק דוד-פרנק הוא חוק חיוני מאין כמוהו. אולי ניתן היה לערוך בו תיקונים כאלו ואחרים, היות וכמו כול חוק שנחקק בעקבות משבר, מטרתו הייתה לעצור הכול ולחשוב, אולם ביטולו מאותת על קו מחשבה מסוכן מאוד לכלכלה העולמית.

עודף הרגולציה במערכת הפיננסית לא יוצר מגבלה על הכלכלה העולמית, נהפוך הוא. ביטולו לעומת זאת, במיוחד בעולם של ריבית נמוכה, יחזיר את הווירטואוזיות הפיננסית לקדמת הבמה. הבנקים והגופים המוסדיים לא יעניקו מעתה אשראי לעסקים בקלות יתרה. הרבה יותר קל להמשיך למנף את ההשקעה בשקל או במטבעות אחרים או בסחורות ולייצר מכשירים פיננסיים עתירי סיכון שאף אחד לא מבין.

מכאן ועד משברים פיננסיים נוספים, מקומיים או עולמיים, המרחק קצר. גם באיחוד האירופי שחלק ממדינותיו סבלו קשות מהמניפולציות הבינו זאת וכבר יצאו באזהרה חמורה לטראמפ.

לטראמפ תהיה עכשיו אפשרות לאייש את מועצת הפד באנשים שייקלו עליו ליישם את מדיניותו. האם הוא יקשיב לקולות העולים מהאיחוד האירופי? אני בספק, במיוחד לאחר שריפד את כוורתו ביועצים מכרישי המגזר הפיננסי. שר האוצר סטיבן מנוחין, מבכירי גולדמן זאקס, יעשה כפי הנראה מה שטוב לגולדמן וחבריהם ולאו דווקא מה שטוב לאיחוד האירופי בפרט ולכלכלה העולמית בכלל.

אולם שאלת השאלות היא האם לטראמפ יש בכלל מדיניות? שיחת הטלפון בשלוש בבוקר בה שאל את יועצו המדיני מה טוב לנו - דולר חזק או דולר חלש - מספקת את התשובה הנחרצת. מה זה אומר לגבינו ולגבי השקל? אלוהים ישמור.

יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים
yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.