למי קראת פסיבי? זה הזמן לנתח מדדים

מה שיעור ההשקעה הפסיבית של הגופים המוסדיים בישראל בתיק המניות שלהם בחו"ל? לא פחות מ-60.7%. כך עולה מניתוח שביצענו ל-1.3 טריליון שקל נכסים שנוהלו על-ידי מנהלי הפנסיה, הגמל וביטוחי החיים בארץ בסוף הרבעון השלישי של 2016. אחוז משמעותי זה מעיד על הדומיננטיות הרבה של מוצרי המדד בחיסכון לטווח ארוך בישראל בפרט, ולמעשה במרבית תיקי ההשקעות המנוהלים פה.

במונחים כספיים, ההשקעה במוצרי מדד בקרב מנהלי ההשקעות המוסדיים וקרנות הנאמנות המקומיים עומדת כיום על יותר מ-120 מיליארד שקל. אדגיש שחלק ניכר מהכספים - כ-93 מיליארד - מוקצה להשקעה במוצרים על מדדים בחו"ל. אם מוסיפים להם את החשיפה העקיפה למדדים שמבצעים המוסדיים דרך נגזרים כדוגמת אופציות, חוזים עתידיים וחוזי החלף (SWAP), חוצים בקלות את רף ה-100 מיליארד שקלים החשופים באופן פסיבי לשווקים בחו"ל.

למעשה, אם היינו מוסיפים את החשיפה למדדים דרך נגזרים ובנוסף, מנטרלים מתיק המניות בחו"ל חברות "ישראליות", שחלקן נסחרות פה במסגרת רישום כפול ואחרות כמו צ'ק-פוינט ומלאנוקס שבחרו להיסחר מעבר לים, שיעור ההשקעה הפסיבית באפיק זה היה קופץ לאזור של 80%.

תופעה גורפת בקרב המוסדיים בארץ

חשוב להדגיש שניהול החשיפה המנייתית בחו"ל באמצעות מדדים, היא תופעה גורפת בקרב הרוב המוחלט של המוסדיים. להוציא שני גופים שמתמקדים בניהול אקטיבי של רכיב המניות בחו"ל (ועוד שניים שלא משקיעים בכלל במניות בחו"ל), כל יתר 57 גופי הפנסיה, הגמל וביטוחי החיים בישראל מאופיינים בחשיפה של 40%-100% למדדים ברכיב המנייתי שלהם בחו"ל.

כפי שניתן לראות בטבלה, גופים בולטים, דוגמת עמיתים ומגדל, מחזיקים במוצרי מדד בשיעור של כמחצית מתיק המניות שלהם בחו"ל. גופים כמו כלל ופסגות נמצאים בחשיפה מוגברת למדדים בחו"ל של 70% ו-80% בהתאמה. מנגד, הפניקס ואלטשולר דווקא חשופים בשיעור נמוך למוצרי מדד בכלל, ובפרט בחו"ל.

מעבר לשימוש המוגבר במדדים ברכיב המניות בחו"ל, גם בבחינת החשיפה הפסיבית בתיק המניות הכללי (כולל השוק בארץ), מוצרי מדד דומיננטיים מאוד. אמנם במניות המקומיות יש בהחלט יותר בחירה סלקטיבית ביחס לחו"ל, אולם ברמת התיק המוסדי הממוצע קרוב ל-40% ממנו מבוסס על מוצרי מדד מנייתיים.

מה לגבי השקעה פסיבית באגרות חוב? כאן המספרים שונים לחלוטין. רק 2% מסך החשיפה לאג"ח סחירות (כלומר בנטרול אג"ח מיועדות המהוות חלק ניכר מקרנות הפנסיה ואג"ח פרטיות) מתבצעת דרך מוצרי מדד.

מדוע השונות בגישה הפסיבית של המוסדיים בין שני הרכיבים המרכזיים הללו? יש לכך שתי סיבות עיקריות: האחת, סדרות אג"ח מדינה אשר מהוות נתח נכבד מרכיב האג"ח בתיק ההשקעות של כל משקיע מוסדי ועיקר החשיפה אליהן היא באמצעות השקעה ישירה וסיבה שנייה מקורה בהיצע דל יחסית של מדדי אג"ח המתאימים לצרכים של המוסדיים.

דרך ארוכה לפסיביות ברכיב האג"ח

לצורך המחשת ההשפעה המהותית של אג"ח מדינה על משקלם הנמוך של מוצרי מדד ברכיב האג"ח, הפרדנו מהנתונים את סך הנכסים המושקעים באג"ח של ממשלת ישראל בארץ ובחו"ל (כ-8 מיליארד שקל מושקעים באג"ח הללו בחו"ל) וקיבלנו סך חשיפה של 184.4 מיליארד שקל לאג"ח סחירות לא-ממשלתיות בתיק המוסדי לעומת 451.5 מיליארד יחד עם האג"ח הממשלתיות הסחירות.

במונחי חשיפה למוצרי מדד על אג"ח, קפצנו משיעור של 2% בלבד ל-5%. מן הסתם, אחוז זה רחוק משמעותית משיעורי החשיפה הפסיבית ברכיב המניות, אולם הוא נמצא במגמת עלייה. לאור הסכומים האסטרונומיים המושקעים ברכיב האג"ח, ייקח עוד הרבה זמן עד שנראה שינוי מהותי בשיעורי החשיפה הפסיבית ברכיב זה. יחד עם זאת, במונחים כספיים יש גידול מתמיד בחשיפה דרך מדדי אג"ח, בעיקר על-ידי השקעה במדדים זרים.

עד כאן התמקדנו בשיעורי ההשקעה במוצרי המדד ברכיבים השונים בתיקים. כעת אציג את התפלגות המכשירים שבאמצעותם משיגים המוסדיים את חשיפתם הפסיבית.

בראש ובראשונה, קרנות הסל (ETF) הנסחרות בחו"ל נהנות מהשקעה מצטברת של יותר מ-70 מיליארד שקל מכספי המוסדיים. בנוסף, בקרנות אינדקס זרות, המקבילות לקרנות המחקות בישראל, מושקעים עוד כ-2.5 מיליארד שקלים.

שני המוצרים הללו זוכים לנתח של שני שליש מסך ההשקעה של מוסדיים במוצרי מדד. השליש הנוסף שייך למוצרי המדד המקומיים, שבהם מוחזקים נכסי גמל, פנסיה וביטוחי חיים בסך של 38.1 מיליארד, כאשר בסגמנט זה תעודות הסל שולטות בצורה ברורה.

זה הזמן לנתח מדדים

אין ספק שכל הנתונים הסובבים את תחום ההשקעה הפסיבית בישראל, מעידים עד כמה נפוצה גישה זו בקרב המוסדיים בארץ. זהו תהליך הבשלה ארוך טווח, שנבע ממספר וקטורים שפעלו במקביל, בראשם הצורך של הגופים "לצאת" להשקעות בחו"ל לאור הגידול בכמות הכסף המנוהל מצד אחד והקיטון בהיצע האפשרויות הזמינות בבורסה מצד שני.

בנוסף, מגבלות החזקה בנכס בודד והחלת דרישות רגולטוריות על השקעה ישירה במניה או באגרת חוב, הביאו למעבר של כספים למוצרי השקעה, אקטיביים ופסיביים כאחד, בהם אין חובה מובנית לשימוש במחקר ייעודי טרם ההשקעה.

לאור העובדה שההשקעה הנוכחית במוצרי מדד בקרב מוסדיים (110 מיליארד שקל) גבוהה ביחס לסך ההשקעות של כל אחד מבין ארבעת אפיקי השקעה מרכזיים שבהם קיימת חובה רגולטורית להכנת אנליזה כתובה: אג"ח קונצרני בארץ (105 מיליארד שקל), מניות בארץ (104 מיליארד שקל), אג"ח בחו"ל (48 מיליארד שקל) ומניות בחו"ל (31 מיליארד שקל), הגיע הזמן שהחלטות השקעה בתחום המדדים, לכל הפחות בחו"ל, ילוו גם הם במחקר מקדים.

*** הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה. לכותב יש אינטרס אישי באמור לעיל וכן, יובהר כי חלק מהגופים המצוינים לעיל נמנים על לקוחות החברה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו

 שיעורי השקעה פסיבית בחיסכון לטווח ארוך בישראל