אני מאמין שמתישהו בביתו של ברק אובמה הוא פנה אל מישל בחיוך אירוני: "את זוכרת את ביבי נתניהו? כן, זה מישראל. את זוכרת איך הוא תקף אותי? אז תראי מה הוא אומר עכשיו לשרים שלו: "זו טעות לחשוב שאין הגבלות בעידן טראמפ". את אשה חכמה, מישל, תגידי לי מה ההבדל? את ההגבלות שלי הוא לא אהב, את אלה של טראמפ הוא מקבל, אם לא באהבה אז בהבנה. למרות שמדובר באותן הגבלות ממש"!
ה"מתנה" הגדולה מכולן
אני לא יודע מה מישל ענתה ועד כמה היא מעורה בנעשה באזורנו. אני הייתי משיב לאובמה שהבדל אחד שאני יכול לחשוב עליו הוא שלדון אדלסון, הפטרון של ביבי וגם קצת, אולי אפילו יותר מקצת של טראמפ. ביבי יכול להיות גיבור גדול נגד אובמה, אבל אדלסון? האיש שנימנה על חוג נותני טובות ההנאה לכאורה לביבי, כמו למשל העיתון ישראל היום שהקים במיוחד לצרכיו? אולי ה"מתנה" הכי גדולה שניתנה אי פעם לאיש ציבור, ולמרות זאת הדבר לא נחקר? אדם כמו אדלסון לא מרגיזים, עושים מה שהוא אומר ורוצה.
טראמפ מתאים יותר
אבל יש כמובן גם הבדלים נוספים. אובמה, למשל, היה אדם עדין באופיו, לא מתלהם, מאוד מנומס, מאוד תרבותי. טראמפ הוא ההיפך מכל אלה. ואם בוחנים את האנשים הסובבים את ביבי בלשכתו ובמפלגתו ברור שאדם כמו טראמפ יותר מתאים לו. הוא גם יודע למה אדם כזה מסוגל, ושגם אותו לא כדאי להרגיז.
לגופו של עניין, טראמפ כבר אמר שהבנייה בהתנחלויות אינה מסייעת להשגת שלום באזור. אמירה זו מזכירה את נאום מלניה בוועידה הרפובליקאית, שהיה כזכור העתק של נאום של מישל. גם כאן, הניסוח של טראמפ כמעט זהה לזה של הנשיא אובמה. וכל העניין יוצר לביבי בעיה של ממש.
רעידת ממשלה
מה עושים במצב כזה - כאשר מעברו השני של טראמפ אומר נביא הזעם בנט את דברו לאמור: אסור שהמלים מדינה פלשתינית יישמעו בפגישה בוושינגטון. ואם יישמעו, אומר הנביא, תהיה רעידת אדמה. ביבי מבין שאצל בנט זה אומר רעידת ממשלה. שהיא הדבר החשוב ביותר לביבי, חשוב יותר מהמדינה, אם לשפוט על פי התנהגותו ועמדותיו והתרפסויותיו.
נורא מעניין איך ביבי יתפקד כאשר הנשיא החדש מאמץ את עמדות קודמו והוא גם החבר של החבר של ביבי (אדלסון). ויש ל"חברות" זו משמעות גדולה משאנחנו מוכנים להבין.
כשליברמן מדבר
אתמול אמר ליברמן על הסחורות ("מתנות" בלשון העם) שנתניהו קיבל ש... אה, סליחה. כל עוד הנייה חי, אין ערך למה שליברמן אומר.