גזענות וסגמנטציה - יש הבדל?

הסיבוב הגזעני הראשון של דונלד טראמפ כשל: סגירת שערי ארצות-הברית למוסלמים. למרות זאת, יש המונים, כמו גם מנהיגים (לה פן, לדוגמה), שחושבים שטראמפ צודק. הרי לא רק שרוב הטרור מתבצע בידי מוסלמים, הוא נעשה בשמו של האיסלאם הקיצוני. אז מה הבעיה?

האם גזענות איננה אלא סגמנטציה או פילוח? הרי "טירגוט" קהלים, שמחליף את עידן הרגרסיה וה-data mining הנושנים, הוא המדע הכי צומח כיום ברשת. מצד שני, זכויות, קבלת השונה ופלורליזם - זו התרבות הכי מתפתחת בעולם כיום.

אם אנחנו יודעים שטרור נעשה בידי מוסלמים, למה בעצם לא לסמן מוסלמים ולהגביל אותם? סתם, כי גזענות זה לא יפה? לא, כי גזענות היא שימוש טיפש ומעוות במידע.

אנחנו מתבלבלים בין שני קצוות, מנותקים מהמציאות: התעלמות מהשונה ושנאת השונה. התעלמות מהשונה היא גישה יפת נפש תימהונית, שקשורה יותר לילדי הפרחים על סמי הזיה. אנחנו שונים זה מזה ביותר מדי משתנים. מי שמתעלם מזה - פוגע בנו.

מאידך, שנאת השונה מעוותת לא כי היא לא מוסרית, אלא כי בחיים לא נהיה זהים. אם נמחק קבוצה אתנית, נגלה כי בתוכנו יש קבוצות מגדר. העדפה מינית. מנת משכל. יכולות וכישורים. השקפות עולם. זה אינסופי. הגזענות מעוותת לוגית, גם אם נוותר על כל אמות המוסר.

ביטול קבוצה כלשהי לא יכול להפוך את העולם למקום טוב יותר, כי כדי לעקור אידאולוגיה אי-אפשר להשתמש באותה אידאולוגיה. לגרש מוסלמים פירושו לתת רשות ודוגמה אישית לטיפוח איסלאם קיצוני, שמדבר באותם מושגים של השמדה וטיהור. כי מהיום זה בסדר, כי זה של חזקים, וזה אמריקאי. 

רגע.

אז איך קורה שכל עולם הפילוח וסימון הקבוצות נוסק ומשגשג? איך זה שכל עולם התוכן והסחר ברשת מושתת על זיהוי קבוצות, מניעיהן של קהילות, תיוגן ו"טירגוטן"?

מדע הפילוח, שרואה תת-קבוצות או "קהילות" ברשת, הוא האופן הנכון ביותר להסתכל על שונותנו כבני אדם. זה נקרא קבלת השונה, וזה הכי נאמן למציאות, כי ההבדלים קיימים, אבל המשמעות היא המשמעות שאנשים יוצקים לתוכם.

כלומר: הבדלים מתחילים להיות לגיטימיים כשהם משקפים בחירה ולא גורל. אם נולדתי שחור או אישה או מוסלמי או בשנה מסוימת, לא בחרתי בזה, ולכן אין להדביק לי סטראוטיפ כלשהו. אבל, אבל אם בחרתי להצטרף לתנועת טרור או לתנועה להצלת בעלי חיים, רצוי שיהיו הכלים לזהות את זה ולהתייחס לזה בהתאם. כלים שרואים שאני משייך עצמי לקהילת תרמילאים יציעו לי טיולים ייעודיים למזרח, לא סתם כי הקלקתי פעם אחת על טראק לנפאל, אלא כי אני באמת כזה.

"הענן של אדובי" העלה קליפ משעשע על דיסאינפורמציה שאסור שתקרה:

פילוח צריך להישען על צרכים והשקפות עולם. נשים מוכות שמתקשות לצאת מתפקיד הקרבן או גברים מכים שלא מצליחים להכיל כעסים - כל אלה הינם קבוצות בציבור שנוצרו בעקבות בחירות שגויות שזקוקות לפיענוח ופתרון שהשעה דורשת, ומה אם לא זה הוא תפקידה של מנהיגות? מנהיגות לא צריכה להתעסק בחלוקות גסות ושטחיות, אלא במהות.

"כשכל מה שיש לך זה פטיש, כל בעיה נראית כמו מסמר". טראמפ מכיר רק את הפטיש. סדר אתני טהור. לכן הבעיה, כרגע, נראית כמו מוסלמים. מה שטראמפ רואה כסדר, אני מפרשת כבלגן. מה שטראמפ מפרש כפילוח, אני רואה כשגיאת פילוח שהייתה מביאה כל עסק לקריסה תלולה. 

תיאודור לוויט, אחד מאבות השיווק המודרני אמר, בזמנו, בספרו The Marketing imagination:  "אם אתה לא חושב סגמנטים, סימן שאתה לא חושב". אבל סגמנטציה איננה דמוגרפיה. היא נזילה וזמנית ונתמכת מצב-רוח והשקפה.

אותו אדם משתייך בו-זמנית לקהילות או "שבטים" שונים, ועולם ה-Big Data אמור להתמודד עם זה. זהו בסיס המסחר המודרני, וטראמפ אמור להבין במסחר דבר וחצי, אלא שהוא מעדיף להשתמש בגרזן וחומה, מה שמשייך אותו, על-פי הניתוח שלי, לקבוצת אנשי תקופת האבן. 

קליפ ויראלי מבית הטלוויזיה הדנית מדגים את ההבדל בין פילוח מפלה לבין פילוח לגיטימי; סטראוטיפים מול בחירות. "קל להכניס אנשים לקופסאות", הוא אומר לנו, אבל הפילוח האמתי אינו נראה לעין, כפי שמהות אינה הרושם הראשוני. האתגר הגדול הוא לזהות את הקבוצה בהמון, לסמן אותה וכמובן לפגוש אותה עם פתרונות נאותים. 

עם הזמן היכולת שלנו להפריד את המוץ מהתבן ולהבין שמה שנדמה לנו שאנחנו רואים כחלוקה הגיונית, איננו כך - גוברת. כפי שמדע הפיזיקה קעקע דעות קדומות לגבי צורתו של כדור הארץ, כך מדע "השבטים והקהילות" יערער על הסטטוס-קוו ויספק סרגל חדש לראות ולנהל באמצעותו את העולם.

האם הנשיא וחבר ליצניו מודעים לכך? האם אנחנו מוכנים?