בדרך לחלל: שני ננו-לוויינים ישראליים ישוגרו מחרתיים

שני ננו-לוויינים ישראליים ישוגרו ביום רביעי באמצעות משגר של סוכנות החלל ההודית, ועליו לא פחות מ-102 לוויינים מכל העולם, מספר שנחשב לשיא. מדובר בלוויינים אזרחיים, המיועדים למטרות מחקר: אחד הלוויינים הישראליים ישוגר במסגרת משימה של אוניברסיטת בן-גוריון והשני הוא של החברה הישראלית SpacePharma, ובאמצעותו ייעשו ניסויים רפואיים. הם פותחו בסיוע סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע.

הננו-לוויין של אוניברסיטת בן-גוריון שוקל כ-5 קילו בלבד, הוא פותח במסגרת שיתוף-פעולה עם התעשייה האווירית וגודלו כגודל של קרטון חלב. הוא מיועד למשימות מחקר של תופעות אקלים ונקרא BGUSAT ((Ben-Gurion University of the Negev Satellite.

ה-BGUSAT מצויד במצלמות שמסוגלות לזהות תופעות אקלים שונות ובמערכת בקרה שתאפשר בחירה ומיקוד של אזורי הצילום.

למרות גודלו הזעיר, הלוויין יאפשר לחוקרים המעורבים במשימותיו בחלל לקבל תמונות באיכות גבוהה - תמונות שעד כה חוקרים נאלצו לרכוש מלוויינים זרים בעלות גבוהה: "ננו לוויינים מאפשרים פעילות בתחומי הנדסת חלל וחקר בעלויות קטנות מאוד ביחס למה שהיה מקובל בעבר", אמר היום (ב') הדיקן למחקר ופיתוח באוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' דן בלומברג: "מצב זה יאפשר לאקדמיה לקחת חלק הרבה יותר פעיל בתחום זה, ומעודד חדשנות ויזמות שמגיעות מחוקרים ומסטודנטים". באוניברסיטת בן-גוריון ציינו היום כי היא היחידה מבין המוסדות להשכלה גבוהה בישראל ואחת מתוך חמישה מוסדות מחוץ לארה"ב השותפה ברשת המעבדות הפלאנטריות של סוכנות החלל האמריקאית - NASA.

הלוויין של אוניברסיטת בן-גוריון ניתן להכוונה בחלל - כך שיוכל לחפש מידע חיוני. המשימה המחקרית המרכזית שלו תהיה לאסוף נתונים מחלקים באטמוספירה. בנוסף תיעשה השוואה בין סוגי המידע המתקבלים מננו-לוויינים לסוגי המידע שמתקבלים מלוויינים גדולים שמחירם גבוה משמעותית. התמונות שיצלם הלוויין - ייקלטו בתחנת קרקע שהוקמה בבאר שבע.

בסוכנות החלל הישראלית אמרו כי היא כבר פנתה למוסדות אקדמיים בישראל - וביקשה מהם הצעות למחקרים שייעשו על בסיס הנתונים שיקלוט הלוויין וישדר לתחנת הקרקע שלו.

הננו-לוויין של SpacePharma ישוגר לצד זה של אוניברסיטת בן-גוריון ובחברה אומרים כי לראשונה בעולם, מדובר בננו-לוויין שבו מעבדה המאפשרת 4 ניסויים הנשלטים בידי צוות החוקרים באמצעות אפליקציה ייעודית. הנתונים שיאספו במסגרת אותם ניסויים ישוגרו לכדור הארץ, והחוקרים יוכלו לצפות בהם בזמן אמת ולשלוט על אופן עשייתם באמצעות הטלפון החכם, כך שניתן יהיה לשנות את מהלך הניסוי בהתאם לתוצאות המתקבלות.

הננו-לוויין של SpacePharma קטן עוד יותר מזה של אוניברסיטת בן-גוריון והתע"א, ומשקלו כ-4.5 קילו. במסגרת משימות המחקר המתוכננות לו, הוא יבדוק את השפעת תנאי חוסר הכבידה על חומרים, אחד מהם קשור למחקר שמוביל החוקר הישראלי, פרופ' אהוד גזית מהקתדרה לננו-ביולוגיה באוניברסיטת תל אביב שבודק את בניית הפפטידים בתנאים של חוסר כבידה.

החברה מתכוונת לשגר במהלך השנה הקרובה לוויין מחקר נוסף, או "מעבדת חלל מוטסת" כפי שהמיזם מכונה בחברה - שיכיל ארבעה ניסויים נוספים - שניים אמריקאים ושניים ישראליים. בעתיד החברה מתכוונת להפעיל בחלל מעבדות שיקיימו בו זמנית לא פחות מ-160 ניסויים.