התקבלה עתירת ראשל"צ: דיון נוסף בכתבי השיפוי לעיריות

בית המשפט העליון קיבל אתמול (א') את עתירת עיריית ראשון-לציון לקיים דיון נוסף בעניין כתבי השיפוי שיכולות הרשויות המקומיות לדרוש מיזמים. מדובר בפסק דין משמעותי לענף הנדל"ן שניתן לפני חודשים אחדים, שבו קבעו שופטי בית המשפט העליון כי הדרישה של הרשויות המקומיות לקבל כתבי שיפוי מיזמים וקבלנים - איננה חוקית.

מפאת חשיבות הנושא הצטרפו לבקשה של עיריית ראשון-לציון לדיון נוסף, גורמים כמו מרכז השלטון המקומי, פורום 15 הערים הגדולות, מרכז המועצות האזוריות וגם היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט. הבקשה לדיון נוסף בעליון הוגשה באמצעות משרד עורכי הדין פריש, שפרבר, ריינהרץ ושות' המייצג את העירייה.

אין היתרי בנייה

בינתיים, עד שבית המשפט העליון יקבע מתי יתקיים הדיון הנוסף ותחת איזה הרכב שופטים, ועד שיתקיים הדיון, מיזמי בנייה בערים תקועים: סעיף שנכנס לבקשה להיתר בנייה קובע כי כל עוד הרשות המקומית לא יכולה לדרוש כתב שיפוי מהיזם, הבקשה להיתר לא תאושר.

כך לדוגמה, בקשה להיתר בנייה בפרויקט תמ"א 38 ברחוב בורוכוב בגבעתיים, שהועברה לוועדה המקומית, הוחזרה ליזם עם שני סעיפים חדשים: "לא יינתן היתר אלא עד לאחר מתן פסק דין בית המשפט העליון בדיון הנוסף בפסק הדין בעניין כתב שיפוי לתביעת נזיקין לפני סעיף 197 לחוק".

סעיף נוסף מבהיר כי אם לא תתקבל הכרעה, ולא יינתן הכשר לדרוש כתבי שיפוי, דין הבקשה יהיה להידחות: "לעמדת הוועדה המקומית, בנסיבות העניין נדרש להפקיד כתב שיפוי. באם יחליט בית המשפט העליון שאין לוועדה המקומית סמכות לדרוש זאת, הבקשה תידחה".

עו"ד עפר טויסטר, העוסק בתכנון ובנייה, אמר בעניין: "איני סבור כי כוונת בית המשפט העליון הייתה להקפיא הוצאת היתרים ולהקפיא קידום תכנון. מדובר בתוצאה בלתי נסבלת. תושבים הפכו בני-ערובה לתוצאת הליך בבג"ץ אשר איננו יודעים מתי יתקיים ההליך ומה תהיה תוצאתו. לא זכורה לי תביעה אחת של ירידת ערך שאושרה כתוצאה מפרויקט תמ"א 38, ואם תימצא אחת כזו, הרי שזה יוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל, ואולי ראוי שהציבור, באמצעות הרשויות, ייקח את הסיכון לאור התועלת החשובה שיש לתמ"א 38".

כאמור, באופן חריג הצטרף גם היועץ המשפטי לממשלה לבקשה לדיון נוסף בבית המשפט העליון. בעמדתו שהועברה לבית המשפט נכתב כי "דומה כי ההלכה שנקבעה בענייננו אינה הלכה חדשה בשאלה משפטית שטרם הוכרעה על-ידי בית המשפט העליון, אלא מדובר בהלכה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, עובדה המצדיקה קיום דיון נוסף... נוסף להיותה של ההלכה סותרת הלכה קודמת, ולמצער - הלכה חדשה, מדובר בהלכה חשובה וקשה עבור כל מוסדות התכנון".

היועמ"ש: "הלכה חשובה וקשה"

עוד מציין היועץ המשפטי לממשלה כי אחד הקשיים בפסיקת בית המשפט העליון נוגע לעובדה כי בית המשפט לא קבע אם ההחלטה מתייחסת גם לכתבי שיפוי שהוגשו בעבר. במקביל, מבקש היועץ המשפטי לממשלה שיהוי לממשלה לקדם חקיקה בעניין.

היועמ"ש מפרט בעמדתו שהוגשה לבית המשפט, עמדה מפורטת בת 27 עמודים, מדוע הפסיקה שהתקבלה מקשה על הוועדות המקומיות ועל קידום פרויקטים שונים וקובע כי בניגוד לנטען בפסיקה, לא מדובר בתשלום חובה.

"היועץ המשפטי לממשלה סבור כי בחינת הסכמי השיפוי אינה צריכה להיעשות במסגרת שאת חוקיותה של דרישת השיפוי כתשלום חובה, שכן אין מדובר בתשלום חובה, בפרט באותם מקרים שבהם, ללא הפקדת כתב השיפוי, ניתן היה לדחות את התוכנית בשל החשש מתביעות לפי סעיף 197 בגינה... יש לבחון הסכמים אלה, ואת השאלה אם אכן מדובר בהסכם מרצון, בהתאם לדיני החוזים בכלל והחוזים השלטוניים בפרט, ולבחון טענות לכפייה, עושק או אילוץ, ככל שהן עולות ביחס להסכמים אלה, לגבי כל מקרה לגופו".