מה יוצא לו מזה?

ההסבר הפשוט הוא שפוטין רצה בטראמפ. הוא לא חשב שטראמפ ינצח - מי חשב? - אבל לא הזיק לנסות. הסבר קצת פחות פשוט הוא שהתוצאה כשלעצמה לא עניינה אותו. נשיא רוסיה רצה לזרוע מבוכה, לפלג, להקים איש נגד אחיו או לפחות נגד בן דודו. הסבר קצת יותר מפליג הוא שפוטין נמנה וגמר לעקר את המערב באמצעות הריסה של מוסדותיו הפוליטיים.

לך תדע. ג'ורג' דאבליו בוש, ברגע נלעג במיוחד של נשיאותו, הודיע שהוא התבונן בעיניו של פוטין, ו"מצאתי שם את אלוהים". אלוהים היה שם, אולי, אבל רק בניסיון נואש לשמור אותנו מפתאים. בוש עצמו עמד על קנקנו של פוטין זמן קצר אחרי כן, כאשר נשיא רוסיה הסביר לו באריכות מיוחדת ומעצבנת מדוע לרוסים אין צורך בדמוקרטיה.

אם בוש חיפש את אלוהים בפוטין, הנה רבים מאיתנו מחפשים את השטן בנשיא רוסיה. דובר רשמי במוסקבה התלונן אתמול על ה"דמוניזציה" של רוסיה במערב, שעניינה כמובן הוא "דמון", זאת אומרת בכור שטן. כל דמוניזציה כרוכה בסכנה, מפני שגלומות בה הפרזה ורגשנות. אבל אין זאת אומרת שאין שטן במוסקבה.

טראמפ הוא יעדם

מי היה מעלה בדעתו את חזרתה הדרמטית של רוסיה אל מרכז הפוליטיקה האמריקאית. שמה לא הוזכר בתכיפות כזאת ובחרדה כזאת אולי מאז אמצע המאה שעברה. אז זה הוליך לציד המכשפות של מקארתי. לרוסים נדמה שהם שומעים צלילי מקארתי חדשים. יושב ראש ועדת החוץ בפרלמנט הצייתן במוסקבה גינה אתמול את התפטרות גנרל מייק פלין, יועץ הנשיא לביטחון לאומי. "הם נפטרו מפלין, טראמפ הוא יעדם הבא".

הם". מי הם "הם"? זה מכלל הדברים שאין צורך להסביר בתיאוריית קונספירציה. ברור מי הם הם, ואם לא ברור אז לא ברור, כל זמן שאנחנו מבינים כי שום דבר אינו כפשוטו.

אם נאמץ את ההסבר הפשוט על יעדי התערבותו של הביון הרוסי בתהליך הפוליטי, התפטרות פלין היא הפסד גדול לקרמלין. הגנרל היה קרוב אל לבה של רוסיה ואל כיסה. היא שילמה לו בנדיבות, כאשר נאם בסעודה חגיגית במוסקבה לכבוד RT, רשת השידור הבינלאומית של הקרמלין, בסוף 2015.

ההפרעה והשיבוש

אם ניטה אל ההסבר המפולפל קצת יותר, הקרמלין אינו זקוק לבעלי ברית בוושינגטון, או למה שקראו בימים הקודרים של המלחמה הקרה "סוכני השפעה" (agents of influence). לשיטתו - אם אמנם זו שיטתו - הקרמלין אינו חותר להשגים מדיניים בוושינגטון; הוא מעוניין יותר בהפרעה, בשיבוש, בהסחת דעת.

בין שזו הייתה כוונתו ובין שלא, ההפרעה והשיבוש אמנם מתרחשים, והם מתפתחים לממדים חסרי תקדים: דמוקרטים נגד רפובליקאים, רפובליקאים נגד רפובליקאים, נשיא נגד שירותי הביון שלו, שירותי הביון שלו נגד יועצו לביטחון לאומי, סגנו נגד יועצו, יועציו נגד יועציו, יועציו נגד התקשורת, התקשורת נגד יועציו, ארה"ב נגד מערב אירופה, מערב אירופה נגד ארה"ב, הנשיא נגד נאט"ו, האיחוד האירופי נגד הנשיא

לבלבל ולהביך באה הידיעה, אתמול בערב, שרוסיה התחילה להציב טילי שיוט, האסורים על פי האמנה לצמצום הנשק הגרעיני מ-1987 (START מס" 1). נוסף על זה, ספינת ריגול רוסית עם ציוד אלקטרוני מתקדם התמקמה על סף גבול המים הטריטוריאליים של ארה"ב, מול חופי מדינת דלאוור, קצת צפונה מעיר הבירה וושינגטון. ומטוסים רוסיים ערכו גיחות מאיימות עד סמוך לסיפונה של אניית מלחמה אמריקאית בים השחור.

מתחיל לעשות לו

מה הוא רוצה, האיש הכול יכול בקרמלין? אילו רצה בידידות טראמפ מותר לשער שהוא היה נמנע מפרובוקציות. נשיא ארה"ב מצטיין בעור דק להפליא ובנטייה לעשות פרסונליזציה של הפוליטיקה. הוא חוזר ואומר זה חודשים, כי ייתכן שיהיו לו "יחסים נפלאים" עם פוטין, וייתכן שיהיו לו "יחסים איומים ונוראים" אתו. לשון אחר, הוא אינו מביא אתו שום מטען של ידיעה היסטורית או של שיפוט ערכי. הוא יבחן את פוטין על יסוד מה שפוטין יעשה לו. לא יצאו אלא שלושה שבועות מיום השבעתו, ופוטין אמנם מתחיל לעשות לו.

הוא אינו עושה לו בלבד. אם נאמין לידיעות הבאות מגרמניה, מצרפת ומצ'כיה, הביון הרוסי עושה שם מה שהוא עשה בארה"ב: מנסה להשפיע על מהלך הבחירות בכל השלוש. דוברים רשמיים בגרמניה ובצ'כיה מזהירים זה חודשים מפני תעשייה רוסית של חדשות-דמה, המיועדת לפגוע בממשלות פרו-מערביות.

המועמד המפתיע לנשיאת צרפת, אמנואל מאקרון, הוא אולי הקורבן התורן של חתרנות רוסית. השבוע הוא האשים, שרוסיה משסה בו האקרים ומייצרת חדשות-דמה כדי לפגוע במועמדותו.

השדולה ההומוסקסואלית

מייצרת או לא מייצרת, אחד מכלי התעמולה הקולניים ביותר של רוסיה, אתר הרשת "ספוטניק", פרסם בתחילת החודש את הטענה שמאקרון הוא "סוכן אמריקאי", ואת מסע הבחירות שלו מארגנת ומממנת "השדולה ההומוסקסואלית העשירה". הטענות האלה יוחסו לחבר פרלמנט צרפתי מן הימין. מה מעניין שהטוען העדיף אתר רוסי על פני תקשורת צרפתית. הרוסים מעדיפים את מועמדת הימין הקיצוני מארין לה פן, או לפחות את מועמד הימין השמרני פרנסואה פיון. שניהם רוצים יחסים הדוקים עם רוסיה. לה פן כמובן עדיפה, מפני שהיא רוצה גם לפרק את אחדות אירופה.

הביון הגרמני טוען זה זמן מה, שהרוסים הגבירו מאוד את חתרנותם המקוונת לקראת הבחירות הגורליות בגרמניה בחודש ספטמבר. הם היו רוצים להיפטר מן הקנצלרית אנגלה מרקל, שנקטה עמדה תקיפה כלפי רוסיה בשנים האחרונות. הסוציאל-דמוקרטים, לעומת זאת, רוצים פיוס.

שר ההגנה של בריטניה, מייקל פאלון, הזהיר בתחילת החודש בנאום פומבי, כי רוסיה מנסה "לשבש תשתית חיונית ולשתק את הכלים הדמוקרטיים" בדמוקרטיות המערביות. "לפנינו ארץ ההופכת מיסאינפורמציה לכלי נשק" ברור שרוסיה מעמידה את נאט"ו ואת המערב במבחן. היא חותרת להרחיב את תחום השפעתה, לערער את היציבות בארצות ולהחליש את הברית".

הבית הלבן אינו הקרמלין

כמובן, המשחק הרוסי אינו חופשי מסיכונים. אפשר להעלות על הדעת התייצבות משותפת של רפובליקאים ושל דמוקרטים בקונגרס נגד רוסיה. ב-48 השעות האחרונות קראו מנהיגים רפובליקאיים לחקור את התנהלות הבית הלבן בפרשת היועץ המתפטר פלין. לחקירה כזאת יש פוטנציאל ניכר של התרחבות.

המטרה הרוסית העיקרית היא לתקוע טריז בין אירופה לאמריקה. נשיאות טראמפ מקילה על טריז כזה להיתקע בגלל אדישותו המופגנת של נשיא ארה"ב למורשת רבת השנים של סולידריות מערבית. למרבה המזל הוא אינו כול יכול. רוב השחקנים הפוליטיים בוושינגטון, כולל לפחות חלק מן הקבינט של טראמפ, מוסיפים להאמין באחדות המערב. הבית הלבן אינו הקרמלין.

■ רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny