נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, יוצא למאבק נגד הנחיות בנק ישראל בנוגע לזיהוי לקוחות שעלולים להיות מעלימי מס. לין נמצא בקשר עם משרד המשפטים לגבי הנושא, ואם הדבר לא יניב תוצאות מבחינתו, הוא עשוי ליזום דיון בכנסת על מה שהוא מכנה "פגיעה באזרחים כתוצאה מההנחיות".
לפני 3 חודשים פרסם הפיקוח על הבנקים טיוטת הנחיות לזיהוי דפוסי פעולה בעייתיים של לקוחות, ובה גובשה רשימה של 18 סימנים הנחשבים "פעילות בלתי רגילה", ובגינם על הבנק לדווח לרשויות על אותם לקוחות. בין הפעולות שצוינו: הסתרת אזרחות כפולה, העברה מרובה של כספים למדינות המהוות מקלט מס והתעניינות חריגה של לקוחות בסוגיות הקשורות למס.
ההנחיות יצאו בעקבות תיקון לחוק איסור הלבנת הון, שהגדיר עבירות מס חמורות עבירות מקור. לפי החוק, הבנקים נדרשים לאתר פעילות חריגה של לקוחות, שעלולה להעיד על עבירות מס ולדווח עליה, ולפיכך פרסם הפיקוח על הבנקים הנחיות ברורות מה ייחשב פעולה חשודה.
לדעתו של לין, מדובר בהנחיות דרקוניות הפוגעות ביחסי בנק-לקוח ובזכויות יסוד, והוא שלח מכתב בנושא מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט.
"אין ספק כי כוונות בנק ישראל טובות, אך עדיין המטרה לא מקדשת את כל האמצעים, ואסור לפגוע בזכויות הפרט בישראל", כתב לין. "פקידי בנק מקבלים כוח שרירותי לדווח לפי שיקול-דעתם על דפוסי התנהגות קלוקלת של לקוחות לרשויות המס, והופכים בפועל להיות בלשים של בנק ישראל ורשות המסים. עלול להיווצר מצב שלפיו גם אם הלקוח של הבנק לא חטא, פקיד הבנק יחשוש שלא לדווח עליו לרשויות. עצם פתיחת החקירה היא עונש כבד וערעור מעמד הלקוח, וכך אנו הופכים למדינת משטרה".
לין מבקש ממנדלביט לבדוק אם ההנחיות תקינות ואינן פוגעות בזכויות יסוד, אלא שנראה כי במשרד המשפטים מגבים את בנק ישראל. "חוזר בנק ישראל הופץ בהמשך לתיקון החוק, ומטרתו לספק למערכת הבנקאית הנחיות וכללים, שבגדרם יוכלו הבנקים לפעול לאיתור פעילות בלתי רגילה", כותבת שרית פילבר ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. "מדובר בהנחיה מקצועית שנועדה לאפשר לבנקים להיערך לתיקון לחוק. לכן החוזר לא נועד לשנות מן המצב החוקי הקיים ומן האיזונים שנקבעו בחקיקה הרלוונטית".
באיגוד לשכות המסחר לא הסתפקו בתשובה ושלחו בתגובה מכתב נוסף: "משרד המשפטים נתפס לכלל טעות", כותב היועץ המשפטי של האיגוד, שלומי לויה. "אין ספק שאת החוק צריך לקיים, אולם ההנחיות אינן מאוזנות, הן חורגות ממתחם הסבירות שבאיזון בין שמירה על זכויות הפרט לבין פגיעה בהן לצורך מניעת הלבנת הון. על-מנת שייצא מידע כה רגיש וסודי, חייב שיהיה בסיס מוצק ומוצדק להעברתו".
באיגוד לשכות המסחר ממתינים כעת לתשובה נוספת ממשרד המשפטים, ואם ההתכתבות לא תניב תוצאות, לין עשוי לפנות לכנסת ולהציף שם את הנושא.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.