הבנדל ההפוך: בזק ממשיכה להתנגד לשווק אינטרנט עבור מתחרותיה

למרות הוראת משרד התקשורת בעניין שיווק חבילות האינטרנט של בזק, המחייבת את בזק למכור באופן שווה את כל ספקיות האינטרנט, טוענות היום (ד') הספקיות כי בזק ממשיכה לא לכבד את ההחלטה, והיא ממשיכה לשווק רק את הספקיות שעימן היא חפצה לעבוד, כמו בזק בינלאומי, אקספון וטריפל סי.

ל"גלובס" נודע כי בזק מנהלת משא-ומתן מול המשרד תוך שהיא מוכנה להסיר את העמלה שדרשה מהספקיות בסך 250 שקל עבור כל לקוח שהיא מגייסת עבורן, אך בתמורה היא דורשת שספקיות האינטרנט יתחייבו לא לעשות שימוש בנתונים של הלקוחות ולפנות אליהם כדי להעבירו אליהן. בכך בזק בעצם מחזירה את הכדור לנקודת ההתחלה שאותה שלל המשרד כאשר קבע לאחרונה שאסור לבזק להפלות בין ספקיות האינטרנט והיא חייבת לשווק באופן שווה את כולן. 

החבילות עליהן מדובר נקראות בנדל הפוך, קרי בזק היא זו שמוכרת ללקוחותיה את התשתית שלה פלוס קישוריות לאינטרנט, שאת זה מספקת ספקית האינטרנט. במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי, ועוד קודם, ספקיות האינטרנט הן אלה שמשווקות בדרך-כלל את חברות התשתית ויוצרות חבילה ללקוח.

אלא שבעקבות הרפורמה, מה שקרה שהספקיות פנו ישירות ללקוחות שבזק גייסה באמצעות הבנדל ההפוך ומיד לאחר הגיוס הציעו ללקוח לעבור אליהן במחירים זולים יותר לאותה חבילה. בזק חשה נפגעת מהמהלך, ובשנה האחרונה היא הפסיקה לשווק את פרטנר וסלקום, בטענה כי הן גונבות לה לקוחות. את טענותיה של בזק משרד התקשורת לא קיבל וקבע שהאישור שניתן לבזק לגייס לקוחות בבנדל הפוך, אינו מאפשר לבזק להחליט על דעת עצמה את מי היא מספקת ואת מי לא. 

הסיפור הופך מורכב יותר לאחר שבזק כאמור דרשה עמלה של 250 שקל עבור כל גיוס של לקוח בבנדל ההפוך, כלומר שהספקיות ישלמו לה פר לקוח. אלא שהספקיות הביעו התנגדות עזה בפנייה למשרד התקשורת בבקשה לשים סוף לסאגה. הן מבחינתן נדפקות כיוון שבזק ממשיכה לשווק את בזק בינלאומי שהפכה להיות תחרותית מאד בהצעות הבנדל של בזק. בנוסף, בזק משווקת חבילות אינטרנט עם ספקיות שהוקמו כפטריות אחר הגשם לאחר הרפורמה ומשרתות את בזק בלבד, בעוד הן נשארות מאחור.

מבחינת בזק, המאבק לא תם והיא מנהלת שיחות מול משרד התקשורת, תוך שהיא טוענת כי היא מוכנה לוותר על העמלה, אבל דורשת התחייבות שהלקוח יישאר במסגרת הבנדל ההפוך, והספקיות לא יעבירו אותו למסלול שוק סיטונאי שבו הוא הופך להיות לקוח שלהן ולמעשה מתנתק מבזק. 

צריך להבין שלסיפור יש כמה היבטים וההיבט התחרותי אמנם משחק כאן את התפקיד המרכזי אבל יש עוד אלמנטים חשובים בסיפור שקשורים להתנגדות של בזק. בזק למעשה מרוויחה בכל סיטואציה - גם כאשר הלקוח נמצא בבנדל הפוך וגם כאשר הלקוח נמצא במסגרת שוק סיטונאי. אלא שכאשר הוא במסגרת של שוק סיטונאי, התמורה שהיא מקבלת נמוכה יותר. עבור לקוח סיטונאי בזק מקבלת מספקית האינטרנט תשלום של כ-50 שקל בחודש, בעוד שבבנדל ההפוך התמורה כפולה. לטענת בזק לקוחות שוק סיטונאי אינם רווחיים לה, ולכן המאבק שלה למנוע זאת. 

בשורה התחתונה, הכדור עכשיו חזר למשרד התקשורת כאילו כלום לא קרה. בזק מבחינתה מתכוונת להמשיך במאבק, ולמעשה כלום לא השתנה. בזק ממשיכה לשווק את בזק בינלאומי וסלקום ופרטנר בחוץ.
ברור שאם הוט הייתה בתמונה והייתה מתחרה בבזק, כל הסיטואציה הייתה שונה ובזק הייתה מתחרה על ליבן של פרטנר וסלקום שיפנו אליה לקוחות. אבל כאשר היא לבד בשוק, המצב שונה. ספקיות האינטרנט אינן יכולות לתחר בין התשתית שלה לתשתית של הוט, וכך הן סובלות מכל הכיוונים. השאלה מתי הוט תיכנס לשוק הסיטונאי ותייצר את התחרות המיוחלת מול בזק, כבר אמורה הייתה להיות מאחורינו. למרבה הצער הוט עדיין לא במשחק ואת השאלות מדוע צריך להפנות למשרד התקשורת.