מבחן דרכים טיפוסי במדור הרכב שלנו אורך בין 500 ל-800 מילים. אבל לעתים יש מקרים שבהם ניתן למצות את סיפורו של הרכב החדש בשני משפטים ולחסוך נייר יקר. המקרה של טויוטה C-HR הוא אחד מהם. מדובר ברכב פנאי אופנתי, עם שם המותג של טויוטה, שמעוצב כמו לקסוס אבל עולה פחות מחצי המחיר. זהו זה.
די והותר כדי שבשנתיים הקרובות (לפחות) יתמלאו ספרי ההזמנות שלה בישראל חודשים קדימה. כל השאר לא באמת ממש משנה עבור הלקוח הישראלי, אבל מכיוון שלא משלמים לנו משכורת כדי לחסוך בנייר, נרד לעומק.
נתחיל בעיצוב. כבר מזמן לא נתקלנו בגודש של אלמנטים כה מאצ'ואיסטיים בתוך אריזה כה קומפקטית: קשתות גלגלים שריריות, כונסי אוויר בפגושים מלפנים ומאחור, פנסי היי-טק צרים בחזית, יציבה רחבה, ידיות דלתות אחוריות לטובת עיצוב דמוי "קופה", ספוילר אחורי מעולם הראלי ותפיחה על מכסה המנוע, שנראית כאילו היא מסתירה מתחתיה סופרצ'רג'ר רעב ולא מנוע היברידי צמחוני. אפילו החישוקים הענקיים בגודל 18 אינץ' של רכב המבחן לא נראו מחוץ למקום בתוך העיצוב הכולל.
האימפקט של העיצוב הזה ברחוב הישראלי הוא חוצה גבולות. צעירים עם תספורת "מוהוק" הצטלמו ב"סלפי" עם המכונית ושלחו את התמונה לאבא/אמא בליווי שלושה סימני קריאה. פנסיונרים במכוניות "יאריס" לבנות לטשו בה מבטי ערגה. והיי-טקיסטים ירדו לכבודנו ממכוניות הסטיישן הלבנות שלהם והתעניינו "איפה ניתן להתקין כאן מנשא לאופניים?".
תא הנוסעים מחזיר אותנו לערכים הפונקציונליים המוכרים של טויוטה. מרחב הפנים מתוכנן היטב עם ספסל אחורי שטוח ומרחב סביר לכתפיים ולברכיים של שני מבוגרים פלוס. סף הכניסה ממוקם בגובה נוח מאוד ומייתר את "מדרגות הצד" הדקורטיביות שבהן צויד רכב המבחן.
לוח המחוונים האנלוגי די תקני ואינו שונה מהותי מזה של אוריס הייבריד, ומוט ההילוכים ממוקם ומתופעל כמקובל, להבדיל מהפריוס. מערך מתגי ומנופי התפעול מוכר וטבעי לכל בוגר קורולה ולא ירתיע גם "פנסיונרים משדרגים".
עמדת הפיקוד נשלטת על ידי מסך מגע מאסיבי, שמותקן במסגרת די מגושמת וממוקם גבוה במרכז שדה הראייה של הנהג. מערכת המולטימדיה מצוידת במערכת ההפעלה המקושרת המקומית והידידותית מאוד של טויוטה-ישראל עם אייקונים גדולים, מערכת ניווט, זמן תגובה סביר ושלל "אפליקציות מרגיעות" לשעת חירום.
הגוונים הכלליים קודרים למדי, אם כי פה ושם ניסו מעצבי הפנים "להצעיר" את האווירה בסיוע פס קישוט פלסטי כחול ומשטחי דיפון עם טקסטורה דמוית אביזרי ספורט בדלתות. אלה מכוונים בעליל לקהל צעיר, אם כי גם קהל בוגר יידע להעריך את האיכות הגבוהה של החומרים והייצור.
המחיר שמשלמים על העיצוב החיצוני-קיצוני נמצא בעיקר בחלק האחורי של תא הנוסעים. תא המטען מציע מינימום הכרחי אלא אם כן מוותרים על הגלגל הרזרבי או מקפלים את גב המושב. השמשות בדלתות הצד האחוריות צרות וגבוהות - מה שטוב לשמירה על פרטיות אבל פחות לצפייה בנעשה בחוץ. השמשה האחורית צרה למדי ועמודי הגג האחוריים מנטרלים בצורה אפקטיבית את שדה הראייה לאחור-הצידה.
למרבה המזל המכונית מצוידת במערך יעיל של מצלמה וחיישני קרבה, שמכסה במידה ניכרת את השטחים המתים הנרחבים. ואם כבר בציוד בטיחות עסקינן, הרכב מגיע כסטנדרט עם חבילת הבטיחות המתקדמת של טויוטה, שכולל זיהוי תמרורים, התרעת שטח מת, בלימה אוטומטית, תיקון הגה בסטייה ובקרת שיוט אקטיבית. העסק פועל היטב למעט מערכת תיקון ההגה הטורדנית, שמיהרנו לוותר על שירותיה. ה-
C-HR הוא הדגם הסדרתי הראשון של טיוטה, שמגיע לישראל עם מנוע טורבו-בנזין מדור חדש בנפח 1.2 ליטר. אנחנו לקחנו למבחן דווקא את האופציה ההיברידית, שצפויה להיות רבת המכר. זוהי מערכת מהדור האחרון הכוללת מנוע 1.8 בנזין משודרג, מנוע חשמלי, גיר רציף, סוללה ומחשב, שמנהל את כל העסק בצורה חכמה. היא קלה ויעילה יותר מבעבר, אם כי ההספק הכולל עומד על 122 כ"ס בלבד.
לרוב התנאים הביצועיים בהחלט מספקים. השיוט בעיר מתבצע בצורה חלקה וחרישית, כפי שהתרגלנו לצפות מההיברידיות של טויוטה, ויש אופציה לנהיגה מוגבלת על חשמל בלבד. היציאות מהרמזור נמרצות וחלקות, ושיוט על הכביש המהיר ב-130 קמ"ש הוא עסק רגוע ונטול מאמץ. מנגד, שמירה על מומנטום ראוי תחת עומס של עליות פלוס נוסעים מאחור כבר גורמת למנוע הבנזין להרים קול, ובהעדר אפשרות להורדת הילוכים ידנית יש צורך לרמוס את הדוושה הימנית עד הרצפה. בתנאים האלה בולט במיוחד יתרון הכוח והמומנט של מערכות ההנעה ההיברידיות של המתחרות הקוריאניות ("נירו", "איוניק"). כצפוי, צריכת הדלק של הטויוטה מרשימה בכל תנאי הנהיגה ולא התקשינו להשיג 18-20 קילומטרים לליטר בתנאי אמת.
מתחת לכסות הספורטיבית מסתתרת פלטפורמה גלובלית חדשה של טויוטה, שמציעה כמקובל כיום רמה גבוהה של קשיחות מבנית לצד הפחתת משקל. השלדה החדשה מרגישה הדוקה, זורמת ונטועה בפניות כמו המיטב של אירופה, ההיגוי מייצר היזון חוזר נאות - ללא הניתוק שאופייני לכלים היברידיים דוגמת פריוס - וספיגת הזעזועים מצוינת אפילו על רמפות הרעדה עירוניות קשוחות, למרות השימוש בחישוקי 18 אינץ' עם צמיגים ספורטיביים. הבלמים מרגישים מעט מלאכותיים, כמקובל ברכב היברידי, אבל בשורה התחתונה זו בהחלט מכונית שנעים גם לנהוג בה ולא רק להתנייד עמה ממקום למקום.
הטויוטה C-HR יוצאת לפלח שוק היפר-תחרותי, ותג המחיר שלה, שנע בין כ-144 אלף לכ-150 אלף שקל לדגם ההיברידי, ממקם אותה בקצה העליון של טווח המחירים בפלח. יש בשוק מתחרות זולות יותר, מרווחות לא פחות וזריזות הרבה יותר.
אבל כפי שאמרנו בפתיחה, זה לא ממש משנה. ה-C-HR נהנית מ"השילוש הישראלי הקדוש": הלוגו של טויוטה, שהיא כיום "מותג הקונצנזוס" של הלקוח הישראלי ומושג נרדף נרדפת לסחירות ואמינות; חיסכון משמעותי בהוצאות השוטפות ללקוח הפרטי ולמעביד לצד הטבת מס בשווי השימוש למקבלי רכב הצמוד; ולראשונה במכונית עממית של טויוטה - גם עיצוב משדרג סטטוס, שקולע לטעמן של כל קבוצות הגיל ונראה הרבה יותר יקר מכפי שהוא באמת. כל זה מבטיח שכבישי הארץ ושדותיה יתמלאו בקרוב במכונית הזו מהר יותר מפריחת הכלניות בדרום.
טויוטה C-HR
מתחרות
ניסאן "רוג" הייבריד
לניסאן קשקאי הפופולרי אין גרסה היברידית, אולם תאומו האמריקאי, "ניסאן רוג", יקבל בקרוב בארצות הברית עם מנוע שני ליטר פוטנציאל לתמחור אגרסיבי בישראל בזכות הטבת המס. יבואו נבחן כיום במסלול היבוא המקביל ואם זה יצלח הוא עשוי להגיע גם ביבוא סדיר
וולבו XC40 פלאג-אין
הקומפקט SUV של וולבו, שנמצא מעבר לפינה, מיועד להתחרות בפלח הפרימיום מול כלים כמו אאודי Q3. אבל גרסת הפלאג-אין הייבריד שלו, שתציע שילוב של מנוע שלושה צילינדרים ומנוע חשמלי, עשויה להציג מחיר מפתיע מאוד בזכות הטבת המס הנדיבה של המדינה, לצד נתוני צריכת דלק מרשימים
קיה נירו
במחיר שמתחיל ב-137 אלף שקל מציע רכב הפנאי ההיברידי של קיה עיצוב פחות מרשים אך אופנתי וממדים חיצוניים דומים לאלה של הטויוטה אך עם בסיס גלגלים ארוך יותר ב-6 סנטימטרים ותא נוסעים מרווח מאוד. המנוע הוא 1.6 ליטר משולב מנוע חשמלי וסוללת ליתיום, הביצועים זריזים במצב "ספורט" וצריכת הדלק מרשימה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.