המגעים התפוצצו: קבוצת אלון ומחזיקי האג"ח חוזרים לביהמ"ש

הבקשה של מחזיקי איגרות החוב המוסדיים של קבוצת אלון לכפות על החברה הסדר חוב צפויה לחזור בשבוע הבא לשולחנה של שופטת בית המשפט המחוזי מרכז עירית וינברג-נוטוביץ. זאת, לאחר שהמגעים להסדר בין הצדדים נקלעו למבוי סתום.

קבוצת אלון נשלטת בידי שרגא בירן וארגוני הקניות של הקיבוצים. לחברה חוב של כ-1.8 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח שלה (בעיקר גופים מוסדיים), וכן חוב של 155 מיליון שקל לבנק הפועלים בגין ערבות שהעניקה בעבר לחברה הבת אלון קמעונאות.

אמש נפגשו חברי נציגות המחזיקים עם בעל השליטה בקבוצת אלון, בירן, ועורך דינו עופר צור ממשרד גורניצקי ושות', במטרה לחתום על הסכם חוב שיוגש היום לבית המשפט. עם זאת, ההסדר לא נחתם לבסוף עקב אי הסכמות של הרגע האחרון סביב המועדים הקבועים בהסדר.

כעת מכריזים המחזיקים כי בכוונתם להעלות מחדש בפני בית המשפט את הדרישה להכריז כי קבוצת אלון היא חברה שנמצאת בחדלות פירעון תזרימית, ומשום כך יש להעביר את השליטה בנכסיה לידי הנושים. דיון בנושא יתקיים ביום חמישי בשבוע הבא, כשעד אז גם תוגש לבית המשפט חוות דעת של פרופ' אמיר ברנע בנוגע לשווי הכלכלי של קבוצת אלון ונכסיה המרכזיים.

כנגד ההתחייבויות של קבוצת אלון (כ-2 מיליארד שקל) מחזיקה החברה בנכסים בעלי שווי שוק דומה. נכסים אלה כוללים קופת מזומן של כ-530 מיליון שקל; 80% ממניות אלון חיפושי גז בשווי בורסאי של 760 מיליון שקל; 8% ממניות חברת תחנות הדלק דור אלון בשווי בורסאי של 70 מיליון שקל; מניות של חברת האנרגיה האמריקאית דלק US (כ-9.5% מההון) בעלות שווי שוק של כ-500 מיליון שקל; וכן 29% מחברת התפעול של כבישי האגרה (כביש 6 ומנהרות הכרמל).

הליך גישור אינטנסיבי

במהלך הקיץ האחרון פנו המחזיקים לבית המשפט בבקשה לקבל לידיהם את מלוא הבעלות על החברה בדרך של כפיית הסדר חוב (לפי סעיף 350 לחוק החברות), וזאת בטענה להיותה חדלת פירעון. לבקשתם צירפו מחזיקי האג"ח חוות דעת כלכלית מטעמם של פרופ' עודד שריג ורו"ח שלומי קלסי, שקבעה כי לקבוצת אלון שווי נכסי נקי (NAV) שלילי של 309-483 מיליון שקל.

ואולם בתגובתה לבית המשפט, טענה קבוצת אלון להיותה סולבנטית, וצירפה חוות דעת כלכליות של חברת הייעוץ MNS ושל פרופ' דן גלאי, שבהן נקבע כי לחברה עודף נכסים על התחייבויות של יותר מ-200 מיליון שקל. שתי חוות הדעת גם קבעו שהחברה היא סולבנטית בשל יכולתה התזרימית לפרוע את כל התחייבויותיה בהתאם ללוחות הסילוקין בשנתיים וחצי הקרובות.

בהמשך החל בין הצדדים הליך של גישור אצל עו"ד רובי בכר, כשבמקביל מינה בית המשפט את פרופ' ברנע כמומחה מטעמו לבחינת טענות הצדדים, למקרה שהגישור ייכשל.

הליך הגישור התנהל בחודשים האחרונים באינטנסיביות רבה, ובמסגרתו גובש מתווה להסדר חוב עם בירן ועם נציגי הקיבוצים. מתווה זה כלל עקרונות, שלפיהן בתמורה להזרמת בעלים של 40 מיליון שקל, תינתן לקבוצת אלון אורכה של שנה לצורך גיוס 120 מיליון שקל בהנפקה לציבור או בדרך של מציאת משקיע פרטי.

על פי המחזיקים, קבע ההסדר כי האורכה תסתיים באוגוסט 2017 - כלומר, שנה מתום תחילת המגעים בין הצדדים. ואולם בירן לא הסכים לכך, בטענה כי מדובר בתקופה קצרה מדי להיערכות, וכי את 12 החודשים יש לספור מהעת הנוכחית. מחלוקת נוספת בין הצדדים נסובה סביב דרישת חברי הנציגות לקבוע בהסכם כי אם מחירה של מניית דלק US יירד מתחת לרף מסוים במשך חמישה ימים רצופים, תעבור ההחזקה בה באופן מיידי לידיהם.

בירן מאמין כי המיזוג הצפוי בין דלק US לחברה הבת אלון USA יעלה בעתיד את שווייה של דלק US, ולכן מתנגד לאפשרות שקבוצת אלון תידרש לוותר על הנכס כבר בחודשים הקרובים.

גורמים המקורבים למגעים טענו, נוסף על כך, כי בירן העלה בפגישה הצעות ורעיונות להסדר במתווים שונים, שיכללו את הוצאת הקיבוצים מהחברה. זאת, למשל, בדרך של המרת חלק ניכר מהחוב למניות קבוצת אלון, על בסיס ההנחה כי לחברה יש שווי כלכלי חיובי.

"התנהגות בירן ראויה לגינוי"

עו"ד חגי אולמן, המייצג את נציגות בעלי האג"ח, מסר: "התנהלותו של בירן ראויה לגינוי. מדובר בטקטיקה של חוסר תום לב שנקט בירן לאורך כל הדרך במטרה למשוך זמן ולדחות את הדיון בבית המשפט, תוך שימוש בשלוחיו להטעיית שותפיו, המגשר והמוסדיים".

לדעת עו"ד אולמן, קבוצת אלון היא חדלת פירעון מאחר שלא פרעה במועד חלק מהחוב למחזיקים בסכום של 430 מיליון שקל. לפיכך, הוא מאמין כי השופטת תצדד בדרישות המחזיקים בדיון, שיתכנס ביום חמישי הבא.

מקבוצת אלון נמסר: "אלון קבוצת הדלק ובעלי מניותיה רצו ועדיין רוצים להגיע להסדר, שתנאיו יאפשרו לחברה לשוב לפעילות של פיתוח, השבחת נכסיה ומיצוי הפוטנציאל העסקי שלה, תוך השבת החוב במלואו ובמועדו ללא כל תספורת. לשם כך היא הסכימה לפשרות מרחיקות לכת, לרבות הזרמת בעלים משמעותית.

"לצערנו, המוסדיים בחרו שלא להשיב לחברה על הצעותיה, ומהתנהגותם מסתבר שהן בחרו להתעלם מכל ההצעות - הן במסגרת ההסדר המוצע והן ברעיונות יצירתיים אחרים - לפעול יחד כדי לשפר את מצב החברה ולהבטיח את תשלום החוב במלואו".