גיוון הרכב העליון יביא לחיזוקו

1. הניסיונות של שרת המשפטים איילת שקד, ושל פוליטיקאים נוספים מהימין, לקצץ בכוחו של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ באמצעות מינוי שופטים "שמרנים" לעליון, הם מסוכנים לדמוקרטיה. את הסיבה לכך ניתן לסכם בכמה משפטים בודדים שאמורים היו להיות כמעט מובנים מאליהם, אך דומה שבזמן האחרון הם הפכו לשנויים במחלוקת.

ראשית, החלשת כוחו של בג"ץ עלולה להביא ליישום של חוקים, כמו חוק ההסדרה למשל, המנוגדים לעקרונות היסוד של מדינת ישראל הדמוקרטית, כפי שהם מעוגנים בחוקה הלא-פורמלית שהתגבשה משך שנים על-ידי פרלמנטים וממשלות מהשמאל וגם מהימין.

שנית, ובהמשך לכך, החלשת כוחו של בג"ץ עלולה ואף צפויה להביא לפגיעה בזכויות אדם ואזרח ולפגיעה בעיקרון השוויון. החלשת כוחו של בג"ץ עלולה גם להביא לעריצות הרוב, על חשבון המיעוט.

אבל חשוב להבדיל בין הרצון להחליש את כוחו של בג"ץ - לבין הרצון לגוון את הרכב השופטים בערכאה העליונה מבחינת הרקע שממנו הם באים. זה לא אותו הדבר. גיוון הרכב השופטים בעליון לא צריך לבוא על חשבון כוחו של בג"ץ או לצמצם את היקף הסמכויות שלו.

ההפך הוא הנכון: אם בבית המשפט העליון יישבו יותר ערבים, יותר נשים, יותר מזרחים, יותר מתנחלים, אולי אפילו קיבוצניקית או מושבניקית, רחמנא ליצלן - אמון הציבור בו רק יגבר - ואז גם כוחו של בית המשפט יגבר.

בנקודה זאת שופטי העליון לוקים בצביעות מסוימת - מצד אחד, הם טוענים כי מינוי שופטים צריך להיעשות על סמך שיקולים מקצועיים בלבד. מצד שני, הם תומכים ב"נוהג" של מינוי שופט ערבי אחד ושופט מזרחי אחד לעליון.

על הרקע הזה נשאלת השאלה - מדוע רק שופט ערבי אחד ראוי לשפוט בערכאה העליונה? מדוע השופט הערבי-מוסלמי חאלד כבוב והשופט הערבי-נוצרי ג'ורג' קרא צריכים להתמודד על מקום פנוי אחד בלבד בעליון? אם שניהם שופטים מקצועיים, חכמים, בעלי מזג שיפוטי - מדוע שלא יקודמו שניהם לעליון בסבב הנוכחי?

2. המועמד הבולט לבית המשפט העליון הזוכה לתמיכה גורפת של הפוליטיקאים ושל נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים - אולם שלושת שופטי העליון בוועדה, בהם הנשיאה מרים נאור, מתנגדים למינויו נחרצות - הוא נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, יוסף אלרון.

אלרון "תקוע" לשופטים העליונים כ"עצם גרון", משום שהתומך הנלהב ביותר שלו הוא שר האוצר (וחבר הוועדה), משה כחלון. לשופטים קל לצאת נגד שרת המשפטים, איילת שקד, שתפיסת עולמה רחוקה משלהם, אבל קשה להם מאוד לצאת נגד כחלון, שכן כחלון נחשב לבלם ששומר על בית המשפט מפני השינויים שמבקשים שקד, השר יריב לוין ופוליטיקאים נוספים לבצע בו.

או כפי שהגדיר זאת כחלון בעבר: "אני הודף את ההתקפות על העליון כל שבוע, כמו שוער כדורגל". כחלון הוא גם הגורם בממשלה ששופטי העליון סומכים עליו שהוא ימנע את האפשרות ששקד תצליח לבטל את הרוב המיוחס של לפחות 7 חברי ועדה מתוך תשעה, הנדרש כיום לבחירת שופט לעליון.

3. אלא שאיילת שקד היא פוליטיקאית מיומנת. שרת המשפטים כבר הכינה תוכנית מגירה שעשויה לשמש אותה בקרוב במאבק על מינוי השופטים. דפ"א ב' (דפ"א - דרך פעולה אפשרית) של שקד למקרה שלא תצליח לקדם את הצעת החוק לביטול הרוב המיוחס בוועדה לבחירת שופטים, היא להציע להגדיל את מספר השופטים בבית המשפט העליון מ-15 ל-17.

שופטי העליון מתנגדים להגדלת "המועדון הסגור" של 15 שופטים, אבל יהיה להם קשה לשכנע בעמדתם, בשל עומס העבודה המוטל על בית המשפט העליון. ביטוי לנזק שגורם עומס העבודה אפשר למצוא בהחלטתו של השופט צבי זילברטל שהודיע על פרישה מוקדמת, בין היתר משום שנמאס לו לעבוד מ"הנץ החמה ועד צאת הנשמה".

הגדלת מספר השופטים בעליון יכולה להביא לשיפור המצב ב-3 היבטים שונים: היא תקל על הוועדה לבחירת שופטים להגיע להסכמות בנוגע למינויים החדשים, היא תאפשר את גיוון הרכב השופטים בעליון, והיא תסייע בהפחתת עומס העבודה על השופטים.