"יזם צריך לחיות בפרנויה מתמדת. רק הפרנואידים שורדים"

הדבר הראשון ששמים לב אליו אצל אלדד פרקש הוא החיוך הרחב. מייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיה של Sisense, אחת מחברות הטק המבטיחות בארץ, ממש לא מקמץ בחיוכים, לא בחוש הומור ולא בשנינות (כולל ירידות על כותבת שורות אלו, שהתקבלו בברכה). ויש לו לא מעט סיבות לחייך: Sisense מצטיירת כאחת מחברות הטק המצליחות שצמחו בישראל לאחר שגייסה 100 מיליון דולר מאז הקמתה (50 מיליון לפני שנה בסבב D), והיא שווה כמה מאות של מיליוני דולרים, "על הנייר" כמובן. הדבר השני ששמים לב אליו הוא התספורת של פרקש, שלנו קצת הזכירה פרופסור מפוזר. "אני מזהיר: אני לא כזה מסודר", אומר לנו פרקש בתחילת הריאיון (בחיוך, איך לא) בלי להיות מודע למה שעובר לנו בראש.

אבל פרקש לא פרופסור ("נטשתי את לימודי הדוקטורט כדי להקים את Sisense") ולא מפוזר. להיפך: הוא נראה די סגור על עצמו אפילו שזהו הריאיון הראשון שלו, והוא זוכר כל פרט ופרט מסיטואציות בעברו.

- נולדת ברעננה וגדלת בסביון. ילד שמנת?

"לא, לא נתנו לי הכול. אפילו לא נתנו לי כלום, חוץ מהדבר הכי חשוב: ההשקעה הראשונה ב-Sisense. אפילו רכב לא נתנו לי. בחופשת הקיץ, כשהייתי נער, צבעתי את בית הספר בסביון".

- סליחה? "אפילו רכב לא נתנו לי?"

(צוחק) "מה המבחן של ילד שמנת? שהוא מספר סיפורי גבורה על כך שצבע את בית הספר. וברצינות, אני הכי לא ילד שמנת בתוך השמנת שהייתי כבול אליה".

- כבול?!

"זו לא אשמתי שחזרנו לגור בסביון. רגע, אני מנפץ לך את כל הסטיגמות על הסטארטאפיסט המסכן?"

- זו שנת 2017. אין דבר כזה סטארטאפיסט מסכן.

"בדיוק! אני מאמין גדול במזל, ולי היה מזל גדול ולא לקחתי אותו כמובן מאליו ואפילו מינפתי אותו".

- ועדיין, אפילו למדת במרכז הבינתחומי בהרצליה, מעוז של ילדי שמנת.

"במקרה. הבינתחומי פתח אז תוכנית ללימודי מדעי המחשב באנגלית. הביקוש לא היה גדול, אז ראשי המרכז גייסו סטודנטים. ממש הרימו טלפון למועמדים ושכנעו אותם לבוא. אני הייתי אמור ללמוד בטכניון, כמו אבא ואח שלי, אבל גרתי בתל אביב ועבדתי בנתניה. יום אחד אני מקבל טלפון מהמזכירה של פרופסור אוריאל רייכמן, מייסד ונשיא הבינתחומי, שמזמינה אותי לראיון. הגעתי וזו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שדיברתי איתו. הוא סיפר לי על התוכנית המדהימה, הלכנו 200 מטר ברגל כדי לפגוש את דיקן-מייסד הפקולטה למדעי המחשב, פרופסור שמעון שוקן, וגם הוא 'מכר' לי את התוכנית. תוך עשר דקות השתכנעתי".

- מה זה עשה לך? שני פרופסורים שמנסים לשכנע בחור צעיר לבוא ללמוד אצלם?

"כלום. אמרתי לעצמי: 'יופי, אני לא צריך לעבור לחיפה'. לימודים לא היו בראש מעייניי. אין לי מושג איך הם איתרו אותי, ואף פעם לא בדקתי".

- ספר על הסטארט-אפ הראשון שלך.

"גיל 16, והדבר העיקרי שזכור לי מהחוויה הזו זה שתבעו אותי. אני וחבר ילדות שלי, עופר ישראלי, כתבנו קודים לפי דרישה. נתנו לחברה שלנו שם כלשהו, אבל לא ממש הקמנו חברה. יום אחד אימא שלי מעירה אותי בצרחות, מנופפת מולי בפקס שהגיע ממשרד עו"ד בבית אסיה בתל-אביב, ובו אני נתבע על כך שהשתמשתי בשם של חברה קיימת. אבא שלי היה בחו"ל אז הרמתי טלפון לעו"ד, ודי מהר הוא הבין שמדובר בשני ילדים. נסעתי לבית אסיה, וזו הייתה סיטואציה די מצחיקה כי הרי לא הקמנו חברה. חתמתי על מסמך שבו אני מתחייב להסיר את שם החברה מכל ה-IP, המסמכים, הברושורים וכדומה. ולא היה לנו כלום! לא ברושורים ולא גורנישט".

- לא נבהלת?

"לא ממש. הבנתי שאני קטין ולא משנה מה - מה כבר יכולים לעשות לי?"

- למה יש לי תחושה שאתה לא מתרגש משום דבר? לא התרגשת מרייכמן כשהיית אחרי צבא, ולא נבהלת מעו"ד כשהיית לפני צבא.

"בבית לימדו אותי להיות Down To Earth".

אחרי ניסיון זה, ולפני שהתגייס, עבד פרקש על פיתוח פרויקט אחסון נתונים ראשון של חברת "נטפים" בארץ. כשנסע עם הבוס שלו לבקר בחברה, אמר לו האחרון: 'אלדד, תשקר. אל תגיד שאתה לפני צבא'.

- נו, שיקרת?

"לא כי לא שאלו אותי, אבל אם היו שואלים הייתי משקר. וזה לא שקר, זה משחק עם ציר הזמן".

אחרי הצבא הקים פרקש את הסטארט-אפ הראשון שלו וגם בו השקיע אביו, אלי. סטארט-אפ זה, BusinessIntelligenceSense היה שמו או בקיצור BISense, זרע למעשה את הזרעים הראשונים של Sisense. "זו הייתה הפעם הראשונה שהתעמקתי בפתרונות בינה עסקית אמיתיים ולא רק בטכנולוגיה". BISense לא צלח, אבל הוא לא היה הכישלון הראשון של פרקש, לפחות לא בעיניו. "בגיל 15 אבא שלי אפשר לי לשחק בתיק המניות שלו ובגללי הוא הפסיד 200 אלף דולר".

- רגע, תן לי להבין: למה בגיל 15 הוא אפשר לך לסחור במניות?

"הוא רצה שאיחשף לעולם העסקי, שאלמד איך חברות עובדות, איך נראה מאזן של חברה וכדומה".

- למה הוא חשב שאתה צריך לסחור במניות כדי להיחשף לעולם העסקי? אפשר להבין עסק מבלי לסחור במניות שלו.

"הוא רצה שאלמד דרך מספרים, שאנתח דוחות ומאזנים ואקבל את הבחירה באיזו חברה להשקיע ואיזו מניה לקנות. המטרה לא הייתה להשקיע אלא ללמוד איך להסיק מסקנות ולקבל החלטות".

- הוא אכן בדק שכך עבדת?

"לצערי הרב לא, אחרת כנראה לא הייתי מפסיד 200 אלף דולר. אבא שלי עשה בחירות מדהימות של מניות, ואני פשוט הרסתי לו חלק. זו הייתה הנקודה בחיים שלי שבה החל הנטל הרגשי שלי כלפיי אבא שלי".

- קבץ' בלב כזה?

"כן, ממש".

- איך הוא הגיב?

"הוא לא ממש הגיב. אימא שלי צרחה (צוחק) אבל אבא לא ממש התרגש. יש לו אמרה: 'אני משקיע, ומיד אחרי אני מוחק את ההשקעה' והוא מתכוון שהוא משקיע, ומי שהוא מושקע אצלו - במקרה הזה אני - לא צריך לדאוג להחזיר לו את הכסף".

- זה משפט של אנשים עשירים.

"נכון. אבא שלי הוא בן אדם מאוד עשיר, ואני לא מתבייש בזה. אני לא רואה שקל מזה".

- סליחה? הוא השקיע בשני הסטארט-אפים שלך.

"נכון, אבל הוא לא חילק לי מתנות וכדומה. וכן, הוא לא חסך ממני משהו, לפחות לא דברים חשובים".

- ספר איך נולד הרעיון ל-Sisense.

"לאבא שלי ושותפיו היו אז כמה חברות מובייל במזרח אירופה. הוא השקיע הרבה כסף בניתוח דאטה וכדומה. יום אחד הוא קרא לי והראה לי חדר מפוצץ בשרתים. הוא ושותפיו שפכו הרבה כסף על היכולת לתשאל את הדאטה של הארגון, כלומר לייצר שאילתות. הוא התייעץ איתי וזה הצית לי את הדמיון. Sisense נולדה מתוך בעיה שהייתה לו. אני הבנתי שהפתרון צריך להתמקד במשתמשים, באנשים שהעבודה שלהם תלויה בהצלחה של הפרויקט. והצלחה של פרויקט תלויה במוצר שהם קונים. זו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי איך בכל מה שקשור לבינה עסקית, אנשים מהמרים על הקריירה שלהם במוצר שהם בוחרים. אם המוצר מדברר את מה שהם דמיינו, הם הופכים לגיבורים. אם לא, הם עשויים להיות מפוטרים".

- אפשר להגיד שאת השיעורים הראשונים ביזמות קיבלת מאביך?

"חד וחלק. להפסיד 200 אלף דולר זה וואחד שיעור".

- מסחר בני"ע זה לא שיעור ביזמות.

"זה שיעור בלהיכשל ברמה שאתה אפילו לא יכול לדמיין לעצמך עד כמה היא כואבת. זה היה כאב עז, טראומה".

- אני יכולה להבין, אך עדיין זו לא יזמות.

"נכון, האימפקט של הכישלון אינו אותו דבר אבל עבור יזם - הכישלון האישי הוא הכי כואב. וזה היה כישלון אישי. רוב היזמים, לפחות אלו שאני מכיר, הקימו סטארט-אפ שני ושלישי אחרי כישלון של הראשון או השני".

- אבל אתה לא ממש חווית כישלון כיזם.

"נכון, לא הייתי במצב שהייתי צריך לפטר עשרות איש וכדומה. כן עבדתי כשכיר בסטארט-אפ שנסגר, וחוויתי יותר את הסגירה שלו מהצד ולמדתי ממנה. אני מקווה שלעולם לא אכשל".

- הוא היסס כשביקשת ממנו להשקיע ב-Sisense? בכל זאת, הסטארט-אפ הראשון שלך לא הצליח.

"לא. הוא ידע שזה מה שהוא צריך לעשות, והוא השקיע בשלב ראשון 200 אלף דולר. באתי ואמרתי לו: 'אבא, אני והחבר שלי, אלעד ישראלי (כבר לא בחברה אך עדיין מחזיק במניות שלה, ט.צ.) ועוד שלושה חבר'ה צריכים שנה כדי לעבוד על המוצר. הוא הסכים בתנאי שהמשכורת של כל אחד מאתנו תהיה 5,000 שקל בחודש. עברה שנה ולא קרה כלום. לא התקדמנו, אז באתי אליו שוב והוא שוב נתן כסף".

- הפתיע אותך שהוא המשיך להאמין בך?

"לא, אבל כשהחברה התחילה להיות רצינית, זה כן התחיל להטריד אותי. זו לא הרגשה כיפית להחזיק בהשקעה של ההורים שלך".

- כי חובת ההוכחה כבדה יותר?

"לגמרי, וזה הנטל האמיתי. לאנג'ל זר אתה לא חייב גורנישט. אבא שלי ליווה את החברה במשך 5 השנים הראשונות שהיו כמו יציאת מצרים, ממש במדבר".

- הקשר הזה לא הכניס מתחים לבית?

"הכניס, והמון. ואז אבא שלי עשה את הדבר הכי חכם: אחרי 5 שנים הוא הפסיק להשקיע, ואמר לי: 'לך תגייס מקרנות הון סיכון. לא מחברים ולא ממשפחה".

- התייאש?

"כן, משהו כזה. הוא הבין שזה לא מתקדם".

- התאכזבת?

"לא כי הייתי מוכן נפשית ופרקטית. אחרי 3 חודשים שהוא סגר את הברז, סגרנו סבב גיוס A של 4 מיליון דולר, ולא מאנג'לים. אני לא אוהב אנג'לים. מעדיף קרנות הון סיכון".

אבל לפני שסגר לו את הברז, אביו של פרקש עשה משהו קצת יותר כואב: הוא פיטר אותו מתפקידו כמנכ"ל החברה. נסו לדמיין את הסיטואציה הזו: אבא שמפטר את הבן שלו. אאוץ' רציני, והעובדה שפרקש זוכר כל פרט מהסיטואציה כנראה ממחישה זאת יותר מהכול. "זה קרה 3 שנים אחרי ההקמה. הייתי בחופשה בספרד עם מי שהיום אשתי, ואבא התקשר. הוא נשמע כאילו אימא שלו מתה. מעולם לא שמעתי אותו ככה. אני שואל אותו מה קרה והוא לא עונה. אחרי רבע שעה של חפירות הוא אומר לי: 'כשתחזור, אני צריך לדבר אתך על Sisense'. חזרתי, והוא פיטר אותי מתפקיד המנכ"ל והציע לי להיות סמנכ"ל הטכנולוגיה".

- מה זה עשה לך?

"זה מאוד כאב לי, בעיקר בגלל שהבנתי שכולם ידעו על זה לפניי. אני האחרון שידע, אבל למחרת אמרתי לעצמי: 'סבבה, עכשיו אני סמנכ"ל הטכנולוגיה ולכן אשנה את כל הטכנולוגיה של החברה. וכך המצאתי את טכנולוגיית In Chip של Sisense, כלומר טכנולוגיה שהיא כל כך ממוזערת שהיא חיה בתוך המעבד (ועל כך בהמשך, ט.צ.)".

- שנייה, לפני המצאת הטכנולוגיה: אבא שלך מפטר אותך. מה הרגשת?

(מחייך) "עזבי, אני אלוף בהדחקות. לומדים להדחיק אחרי 12 שנה".

- מתי היה הרגע הראשון שבו הרגשת שהוכחת את עצמך לאבא שלך?

"לפני שנה, כשבמסגרת סבב הגיוס הוא מכר חלק מהמניות. ככה החזרתי לו את כל הכסף שהשקיע, 2.5 מיליון דולר, פלוס פלוס פלוס...זו הייתה הרגשה נהדרת! עשיתי וי גדול".

- אתה גם מכרת מניות?

"לא".

לפני קצת למעלה משלוש שנים גרם פרקש גאווה נוספת להוריו, לפחות לפי עדותו: מייסד Sisense זכה בקטגוריית ה-IT של התחרות World Technology Awards עבור המצאת טכנולוגיית In Chip. לטקס, שנערך בבניין של חברת טיים וורנר בניו-יורק, הגיע פרקר עם הוריו כשהוא לבוש בטוקסידו ועניבת פפיון (ראו תמונה). זוכים קודמים בפרס זה, אגב, הם מייסדי גוגל, כך שפרקש נמצא בחברה טובה. "זה היה מרגש, ונדמה לי שהעליתי ליוטיוב סרטון עם נאום הזכייה ההזוי שלי שבסופו אני אומר: 'תודה לשלוש הנשים הכי חשובות בחיי, אימא שלי, אשתי ובתי הבכורה' שאז הייתה בת כמה שבועות. ההורים שלי עפו עליי. אז הרגשתי בפעם הראשונה כמה הם גאים בי כי הם לא מהסוג שאומר ביומיום לילדים שלו 'אני גאה בכם'. וחסר להם שהם לא היו גאים בי! קיבינימט, 12 שנה! אני כמו המודל הקוריאני, כל חיי באותה חברה". (צוחק)

- רגע, נמאס לך?

"נראה לך?! אני חולה על Sisense! כיף לי פה".

באחרונה טען המגזין "פורבס" כי Sisense מתקרבת בצעדי ענק לשווי של מיליארד דולר, כלומר חד קרן.

"אנחנו בכיוון. Sisense בדרך להנפקה. אנחנו רוצים לבנות חברה גדולה. Sisense מוכרת עכשיו כמו משוגעת, בקצב של הרבה עשרות מיליוני דולרים בשנה. תוך שנתיים-שלוש שנים אני מקווה שננפיק. It Better Be Big! אני לא מכיר משהו טוב שקורה מהר".

- Sisense זו התחנה האחרונה שלך?

"אין תחנה אחרונה. המסלול של הרכבת תמיד חוזר על עצמו. כנראה שאקים עוד חברה. עדיין לא התעייפתי מהיי-טק".

- יש סיכוי שהיית עושה משהו אחר מהיי-טק בחיים?

"אין מצב".

- מה למדת ממערכת היחסים שבין יזם למשקיע הון סיכון?

"שצריך ללמוד לקרוא חוזים. הרבה יזמים לא מבינים למה הם נכנסים כשהם מגייסים מהון סיכון. יזם צריך להקפיד על שני דברים: הראשון, להיות בפרנויה מתמדת. השני, להבין בכל ממד של העסק במיוחד בהתחלה, ובמיוחד כשמתעסקים עם אנשים שאוכלים אותך בלי מלח. It's a Nasty Business. משחקי הכס, גרסת ההיי-טק".

- אתה פרנואיד?

"ברור. רק הפרנואידים שורדים".

אבל לך היה מורה פרטי, אבא שלך.

"נכון, אבל זה גם יצר לי בעיות עצומות. כאילו, משפחת פרקש... היו קרנות שחשבו בכיוון של נפוטיזם (מחייך). בינינו, בכל הסטארט-אפים המוצלחים יש את זה. תמצאי את האח של, האבא של, הסבא של. לא מדברים על זה אבל זה קיים המון".

אלדד פרקש

 אלדד פרקש (38) הוא המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של Sisense, אחת מחברות הטק המצליחות בישראל. Sisense פיתחה תוכנה שמאפשרת לארגונים לקחת הרבה מאוד פיסות מידע שמפוזרות בארגון ובעולם, מכל מיני סוגים, לחבר ולנתח אותן כדי להבין מה קורה בתוך העסק ולקבל החלטות עסקיות נבונות. שם החברה הוא צירוף של המילים Share Intelligence ו-Sense, כלומר שיתוף מידע והיגיון. "Sense זו סיומת אהובה בקרב חברות טק", אומר פרקש. "זה מוזר אבל יש הרבה חברות עם סיומת כזו. החברה הקודמת שלי נקראה BIsense, ורציתי שם חדש עם מינימום שינויי תווים", הוא מוסיף, ספק בצחוק ספק ברצינות. Sisense גייסה לפני שנה 50 מיליון דולר והשלימה מהקמתה גיוס של 100 מיליון דולר. לחברה יש כבר הכנסות של עשרות מיליוני דולרים בשנה, כך שקבלה אחת לפחות היא הפיקה, 12 שנה לאחר הקמתה (לא מעט זמן במונחי הטק, ופרקש מודע לזה). Sisense היא החברה השנייה של פרקש אך הרצינית ביותר.

איפה גדלתי: פרקש נולד ברעננה וגדל בסביון. כשהיה בן 10, עברה המשפחה לאוסטריה בעקבות הקריירה של אביו, אלי, יזם היי-טק בעצמו. אחרי 5 שנים חזרה לארץ. פרקש ג'וניור שירת במודיעין אוויר. "היופי בתפקיד הזה היה שהוא אפשר לי לתכנת הרבה, אבל אני לא מאלו שהצבא לימד אותם הכול. שירתי כמו כל אחד אחר, והשירות לא היה ממש רלוונטי למה שאני עושה היום". תואר ראשון ושני במדעי המחשב השלים במרכז הבינתחומי בהרצליה. את המחשב הראשון קיבל "רק" בגיל 12. "אני לייט בלומר".

המשפחה שלי: אביו, אלי פרקש, הוא יזם היי-טק בפנסיה ודמות משמעותית בקריירה שלו, בין היתר בגלל שהוא האנג'ל הראשון והיחיד שהשקיע ומושקע ב-Sisense. המעבר לאוסטריה התרחש לאחר שפרקש האב פרש מתפקידו כמנכ"ל חברת טק שהשליטה בה החליפה ידיים. "הוא ענה למודעת דרושים בעיתון על קבוצת החזקות אוסטרית שחיפשה מנהל, והתקבל. תפקידו היה לפתוח מפעל לכוננים קשיחים בסינגפור שימכור לחברות ממזרח אירופה". אמו פסיכולוגית קלינית ("יש לה 5 תארים, אבל היא ואבא לא דחפו אותנו ללמוד כדי ללמוד אלא ללמוד דברים שמעניינים אותנו") והוא האמצעי בין 3 בנים. אחיו הגדול עו"ד במקצועו ומנהל מכירות ב-SAP. אחיו הקטן הוא ראש חטיבת מוצר ב-Sisense אבל לא מוגדר כמייסד. "אימא אף פעם לא מרוצה, מלבד המקרים שבהם היא מדברת על הילדים שלה. פולנייה, את יודעת...". אביו ממוצא הונגרי.

המשפחה שלי: פרקש נשוי לשרון, רופאת ילדים שעובדת במרכז לבריאות הילד ברמלה וסיימה לאחרונה את ההתמחות שלה. "שרון מטפלת באוכלוסיות שלטעמה צריכות רפואה אמיתית, כלומר לפגוש רופא פנים מול פנים ולא דרך מחשב", הוא אומר. "היא גדלה ברמת אביב ג' אבל היא ההפך הגמור של ילדת שמנת. אני תמיד צוחק איתה ואומר לה שהתחתנתי עם אישה עניה". לזוג בת אחת, גלי, בת 3.5.

איפה אני גר:  פרקש מתגורר בתל-אביב.

שווי הון לפי רשם החברות, לפרקש נותרו 1.4% מהון החברה בעוד לאביו יש 7%, כלומר הוא בעל המניות הפרטי הגדול בה לאחר שהשקיע בה 2.5 מיליון דולר, וקיבל חזרה סכום זה על ידי מכירת חלק ממניותיו בסבב הגיוס של החברה.

"Sisense מאמינה שמי שאחראי על הדאטה זה לא אנשי IT אלא אנשים עם סט אחר של כישורים, כמו אנשי שיווק"

דוגמה נוספת להצלחה של Sisense היא הכרזתה מהבוקר על כך שדורגה במקום השמיני בדירוג 50 חברות הטכנולוגיה הישראליות בעלות שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר, נכון לשנת 2016, של פירמת רואי החשבון דלויט. בשלוש השנים האחרונות צמחה החברה בשיעור של 1,032% (גידול בהכנסות). החברה מעסיקה 350 איש, 200 מתוכם בארץ. כמנכ"ל החברה מכהן אמיר אורעד שנכנס לתפקידו לפני שנתיים. מלבד פרקש, יתר ארבעת מייסדיה הם: עדי עזריה (אוונגליסט ראשי); אביעד הראל (סמנכ"ל הנדסת פתרונות); גיא בויאנג'ו (ארכיטקט ראשי), וכאמור, אלעד ישראלי (פרש מהחברה).

בינה עסקית (Business Intelligence), נזכיר, פירושו היכולת לאסוף מידע, לנתח אותו ועל בסיס הניתוח לקבל החלטה עסקית. שוק הבינה העסקית הוא שוק ענק שרק הולך וגדל (נכון לרגע זה, מגלגל מחזור שנתי של 33 מיליארד דולר) ולא פלא. המידע קיים, והיקפו רק גדל (זה מה שנקרא Big Data) וכל ארגון שמכבד את עצמו, צריך לעשות בו שימוש כדי להתפתח.

כפי שפרקש מסביר לנו, "החזון של Sisense מרגע הקמתה היה שפתרון הבינה העסקית שלה צריך לפנות ל-Mass Market, כלומר לא לאנשי טכנולוגיה אלא לאנשים שצריכים טכנולוגיה כדי לעשות כמה שיותר טעויות, ואני אסביר: אני, לדוגמה, לא יודע לעבוד עם אקסל. ייקח לי שבוע ימים לעשות דו"ח כי אני אעשה את כל הטעויות האפשריות. וזה אקסל, תוכנה שמיועדת לאנשים בעלי מומחיות נמוכה להגיע להישג על ידי כך שהם מנסים ומנסים ושוב מנסים. וזה התהליך שהמצאנו ב-Sisense. ביג דאטה זה כמו לשגר טיל לחלל, זה מאוד יקר, ולכן זה מאוד מהותי מה, מתי, איך ואת מי שואלים.

"מי שמשתמש בפתרון של Sisense יכול לשחק עם הדאטה, ממש לשחק, לעבור תהליך אינטראקטיבי כדי לייצר את השאילתה המדויקת ביותר. Sisense מחברת בין צורך לטכנולוגיה, וזה למה היא נמצאת איפה שהיא נמצאת. Sisense היא הראשונה והמובילה בתפיסה של בינה עסקית שאומרת שמי שאחראי על הדאטה זה לא אנשי IT (טכנולוגיות מידע) אלא אנשים עם סט אחר של כישורים, כמו אנשי שיווק, אנשי כוח אדם וכדומה. אלו לא אנשים שחיים כדי לשרת את הבינה העסקית אלא הבינה העסקית קיימת כדי לשרת אותם".

אורעד הסביר לנו לפני שנה, במסגרת הגיוס האחרון והכי גדול שלה, כי "Sisense פיתחה תוכנה שמאפשרת לארגונים לקחת הרבה מאוד פיסות מידע שמפוזרות בארגון ובעולם, מכל מיני סוגים, לחבר ולנתח אותן כדי להבין מה קורה בתוך העסק ולקבל החלטות עסקיות נבונות". ניתוח המידע מוגש למשתמש בתוכנה מיד ("תוך פחות משנייה") בצורת לוחות תצוגה אינטראקטיביים (Dashboard בעגה המקצועית). התוכנה ניתנת לשימוש רק על גבי פי.סי, מכיוון שרוב לקוחות החברה מעדיף לא להנגיש את המידע - שהוא רגיש בעיקר כשאתה עסק בענף תחרותי - דרך ענן, אך לדברי אורעד כעשירית מלקוחות Sisense כן משתמשת בתוכנה בצורת SAAS (ר"ת של Software as a Service, שימוש בתוכנה כשירות).

"קחי לדוגמה את איקאה, שהיא לקוחה שלנו", הסביר לנו. "איקאה רוצה לדעת מה אנשים קונים בתקופת החגים, בכל מדינה ומדינה, ובכל חנות וחנות. מידע כזה יכול לסייע לה להבין איזה מוצרים לייצר בהיקף גדול או קטן יותר ומתי. או לדוגמה, מה הקשר בין המוצרים שאנשים בודקים באתר האינטרנט של איקאה לבין מה שהם קונים בסופו של דבר בחנות הפיסית.

"כך איקאה יכולה לדעת איך לקדם מוצרים חדשים דרך האתר. ועוד דוגמה: מנהל מכירות שרוצה להבין את הפרודוקטיביות של אנשי המכירות שמפוזרים בחנויות של הרשת על בסיס ההכשרה שקיבלו, השכר שלהם וכדומה, וזאת כדי להבין באילו מהם הוא צריך להשקיע יותר".

 אלדד פרקש