דרושים מנהלים שמעריכים מופנמים

העולם המודרני מקדם ומעריך אנשים בולטים, שיש להם מה להגיד קבל עם ועדה, ושמסוגלים לעשות זאת בקול רם. בעולם כזה צריכים עובדים מופנמים להצליח לשרוד מבלי להיבלע בשתיקתם בתוך הרעש, אך זה לא תמיד מתאפשר להם, מכיוון שהעולם מעוצב למוחצנים ולא מותאם להם.

מיהו העובד המופנם?

ראשית יש להבחין בין מופנמות לביישנות. מופנמים הם לא ביישנים. בביישנות נכנס מימד של חרדה חברתית, ולא כך קורה במופנמות.

מופנמים הם אנשים שקטים, מהורהרים ושקולים שמפנים את האנרגיות שלהם אל תוך עצמם, וחושבים לפני שהם פועלים. זאת להבדיל מאנשים מוחצנים, הפועלים כלפי חוץ, נשמעים ובולטים בשטח. בהתאם לכך, עובדים מופנמים יהיו טובים יותר בסביבה שקטה ומופחתת גירויים. הם חושבים, מתפקדים ומרגישים טוב יותר בסביבה כזאת.

סביבת עבודה פתוחה ("אופן-ספייס"), למשל, היא לא רעיון טוב בעבורם. סביר להניח שיהיו יעילים יותר בסביבה פרטית המוקפת קירות, ובמקום "סיעור מוחות" רב-משתתפים, קולני ופתוח, ודאי יעדיפו לפתור בעיה מאחורי הקלעים, לבדם (או לכל היותר עם עוד אדם אחד).

אין מדובר באנשים מעטים, כי אם בשליש עד כמחצית מהאוכלוסייה, ואם לא נדע לספק להם סביבה מתאימה הממצה את הפוטנציאל הטמון בהם, נחמיץ אותם ואת היתרונות שלהם.

מי אמר שעבודה קבוצתית עדיפה מעבודה יחידנית?

אחד מהיתרונות הללו הוא יצירתיות ברמה גבוהה במיוחד. הסופרת סוזן קיין, ממייסדי המכון למנהיגות השקט - חברת ייעוץ שמטרתה לסייע לחברות לרתום את כישרונם של עובדים מופנמים לטובתן העסקית וכן לעזור מופנמים להשתמש בעוצמתם הטבעית - מספרת ב הרצאתה ב"טד" כי מופנמים נמצאו כאנשים בעלי יצירתיות וכושר פריון גבוה משמעותית. היא מדגימה בעזרת שמות של אנשים יצירתיים ומניבים שנהגו להתבודד ארוכות והיו מופנמים ביותר, כדארווין, ד"ר סוס (תיאודור גייזל) וסטיב ווזניאק (ממציא מחשב אפל הראשון).

בפועל, כיום אין כמעט משרד שלא קיים בו חלל פתוח ומשותף כלשהו שאפשר לשבת בו בקבוצה ולעבוד יחד. כשדואגים לחלל כזה, בדרך כלל המניע הוא ערך היצירתיות. בעלי עסקים רבים יוצאים מנקודת הנחה שהדינאמיקה הקבוצתית היא מנוע ליצירת הישגים יצירתיים, ומקפידים להרבות בעבודה מהסוג הזה.

במפגשים כאלה המופנמים בדרך כלל לא מככבים, ובמובן מסוים מעסיקים רבים מחמיצים אותם כשאינם מעודדים עבודה פרטנית. הלא אם נחשוב על יצירתיות בבסיסה - בתחום האמנות - דווקא הבדידות, הלבד, הם שמולידים את מיטב היצירה ממוחו של האדם. זאת מבלי שהוא מושפע מדעותיהם של אחרים, ומבלי שעליו להתאמץ בשביל למצוא חן ברמה החברתית, כנהוג באופן טבעי בזמן מפגש.

אין זה אומר שסיעור מוחות לא יכול להיות יעיל, אך אולי אפשר לחשוב פעמיים לפני שמכתירים אותו כדרך האולטימטיבית לייצר ולחדש, ויתכן שיהיה יעיל פי כמה אם ייעשה רק לאחר שלב ראשוני שבו יחשוב כל אחד עם עצמו די זמן.

המתמידים מאחורי הקלעים

יתרון נוסף של המופנמים הוא כושר ההתמדה שלהם. בזמן ששיטתם היא פעילות פרטנית, אין זה מפתיע שסוג זה של אנשים נוטים להתמיד במשימותיהם יותר מאחרים, ולו בזכות רמת הריכוז וההעמקה שהם יכולים להגיע אליה בהיותם עוסקים בבעיה או במשימה מורכבת לבדם. בדרך כלל - עד שהבעיה נפתרת.

זה אולי לא מצטלם הכי טוב, ולא מתיישב עם הדינאמיות ועם הקצב המסחרר שבהם מתרחשים תהליכים בעולמנו, אך גם כאן - הדינאמיות לבדה לא תפתור בעיות ולא תקצור פרות, אלא אם תשולב במוח מרוכז וקפדן שלא מוותר עד לפיצוח המשימה.

יזמים באישיותם

יזמים ומנכ"לים מצליחים רבים הם אנשים מופנמים: ביל גייטס ממיקרוסופט, לארי פייג מגוגל, מארק צוקרברג מפייסבוק, מריסה מאייר מיאהו, ואיל ההון וורן באפט. ההשערה היא שאנשים מופנמים יכולים להיות יזמים טובים מכיוון שהם מתמקדים ביצירת רעיון ובמימושו, ולא בהאדרה העצמית שלהם, באגו או בפרסום עצמי שטחי.

למעשה, הם כמעט לא זקוקים כלל לאישור חיצוני. הם סומכים על עצמם, על האינסטינקטים שלהם, ועל פרי העמל וההתמדה שלהם, וכשהם עושים משהו נכון - הם פשוט יודעים זאת. כך, להבדיל מאנשים מוחצנים, אפשר לסמוך עליהם שלא יצאו לדרך לפני שהם באמת בטוחים בדרכם. ובמילים אחרות: אפשר לסמוך עליהם.

במובן זה נוכחותם של המופנמים כמעט קריטית, משום שבכוחה לאזן את התלהבותם של המוחצנים מרעיונות שלא תמיד ישימים, ריאליים או מבוססים; לאזן את אכזבתם האישית של המוחצנים מכישלונם של רעיונות ומשימות; למקד את הפעילות שצפויה לסטות מן העיקר כשמדובר באוכלוסיה מוחצנת בסביבת עבודה מודרנית הרוויה בגירויים.

נעים איתם

לבסוף, עוד נקודה לזכותם של המופנמים היא העובדה שנעים לשהות במחיצתם. הם ידועים כמעוררי שקט ושלווה בסביבתם הקרובה ואף כמעוררי השראה לאחרים.

שלא כמו אנשים מוחצנים - הם לא מתאמצים ללא הרף להשמיע את קולם; הם לא ממהרים לגבש דעה ולכן לא שופטים - לטוב או לרע - במהרה; הם חושבים לפני שהם אומרים את דעתם ולפיכך מסריהם מנוסחים טוב יותר; הם יודעים להקשיב לאחרים.

נהלו אותם ביעילות

כדי לתת לעובדים המופנמים דרור ולהרוויח את מיצוי הפוטנציאל הגלום בהם, כדאי לדעת לנהל אותם נכונה. על כך אפשר להסיק וללמוד מתוך דרכי הניהול של עובדים ביישנים . למרות השוני בין ביישנות למופנמות, הדרכים להגיע לשני סוגי האנשים הללו דומות זו לזו.

■ יעל מהודר היא יועצת ארגונית וכותבת הספר "המועמד הנבחר". מאמר מיועד להעשרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליו ככזה. לקשר עם יעל: בפייסבוק או באתר.