קק"ל שילמה מיליוני שקלים דמי חסות למשפחת פשע בצפון

ארגון פשע מאזור הצפון דרש וקיבל "פרוטקשן" (דמי חסות) בהיקף כולל של מיליוני שקלים מבעלי עסקים בצפון עבור שירותי שמירה, שבפועל לא סופקו. בין הגופים הנסחטים: קרן קיימת לישראל (קק"ל), שנסחטה ונעשקה על-ידי הארגון, שדרש וקיבל מהקרן דמי חסות במשך שנים עבור שירותי שמירה באתר "אגמון החולה", שלא סופקו בפועל - כך עולה מכתב אישום שהוגש בסוף השבוע נגד 31 נאשמים וחברות בבעלותם. זאת, בגין פעילות בארגון פשיעה וריבוי עבירות של קשירת קשר לביצועע פשע, סחיטה באיומים, עושק, שיבוש מהלכי משפט, הדחה בחקירה, קבלת דבר במירמה, הלבנת הון, עבירות מס ועבירות נוספות, שבוצעו במסגרת חברות בארגון פשיעה.

הפרשה נחשפה בחודש שעבר, עם מעצרם של 27 חשודים במעורבות בתעשיית ה"פרוטקשן" בצפון הארץ. ממצאי חקירה סמויה שבוצעה על-ידי המשטרה, בשיתוף-פעולה עם רשות המסים, חשפה חשד כי כנופייה שפעלה באזור הצפון הטילה את אימתה על בעלי עסקים, דרשה תשלום בהיקף אלפי שקלים עד עשרות אלפי שקלים עבור "שירותי שמירה" וגרמה נזקים כלכליים בשווי מאות אלפי שקלים למי שסירב לשלם.

כתב האישום כולל לא פחות מ-50 אישומים נגד כל הנאשמים, כל אחד על-פי חלקו, כאשר כל אישום מגולל פרשיית סחיטה אחרת, בהן הסחיטה של קק"ל.

מהאישום שהוגש בסוף השבוע עולה כי כתב האישום מגולל ריבוי אירועי גביית דמי חסות, "פרוטקשן", תוך הפחדה וטרור בתקופה שבין ראשית 2012 ועד ראשית 2017. הנאשמים ואחרים, נטען, התאגדו יחד לארגון פשיעה שקנה לעצמו שליטה וצבר מוניטין בתחום דמי החסות באזור הצפון, מרמת הגולן ועד לגליל העליון והתחתון.

על-פי כתב האישום, ראשי הארגון דאגו להפצת שמם באמצעות מדבקות ועליהן הכיתוב "רעם" ומספרי טלפון, אותם הדביקו באתרי הבנייה ועל הכלים הזוכים להגנתם. זאת, בתמורה לדמי החסות, וכתחליף לשמירה בפועל על הכלים, שלא סופקה מצדם.

הגנה של מדבקת הארגון

לפי כתב האישום, באמצעות המדבקות התריעו ראשי הארגון על שליטתם במקום, הפיצו את המוניטין שלהם והרתיעו גורמים עברייניים אחרים מלהתקרב לאתרים ולכלים הזוכים לחסותם. בעלי כלים כבדים בשטח האזור הגאוגרפי שלא קיבלו את חסותו של ארגון הפשיעה, באמצעות מדבקות של המותג "רעם", סבלו מגניבות ונזקים חמורים - ואלו נפסקו באורח קסם עם קבלת החסות מצד הארגון.

עוד נטען כי ראשי הארגון דאגו להחזיר את הרכוש הגנוב בתמורה לתשלום כספי, או בתמורה לתשלום דמי חסות מכאן ולהבא.

"שמם של הארגון וראשי הארגון נודע ברבים, באמצעות האימה שהוטלה על-ידם, ונזק הרכוש שנגרם למי שלא ביקש או הסכים לקבל את חסות הארגון", נכתב באישום. "כתוצאה מכך חששו מפני ראשי הארגון גם קבלנים וגם בעלי עסקים שלא נפגעו או אוימו ישירות, ומפאת האימה שהטיל הארגון על האזור כולו, הסכימו אף הם, ולעתים אף ביקשו לקבל את חסותו של הארגון ולשלם עליה דמי חסות, מבלי שיזכו לשמירה בפועל על עסקיהם, אלא רק להגנתה של 'המדבקה'".

עוד נטען כי הנאשמים פעלו, באופן מאורגן ומתוחכם, על-מנת ליצור לדמי החסות חזות חוקית ולגיטימית, תחת מטרייתן של חברות שמירה ואבטחה רשומות ובעלות היתרים כדין, שהיו הלכה למעשה בשליטת ארגון הפשיעה. כך, נטען, דאגו הנאשמים להנפקת חשבוניות כוזבות ולהלבנת הכספים ששולמו כדמי חסות, בסך כולל של מיליוני שקלים רבים, באמצעות חברות השמירה, זאת תוך שימוש בחברות-קש אחרות ובעסקים למתן שירותי מטבע.

על-פי האישום, הנאשם המרכזי בפרשה, גולן הייב, עמד בראש ארגון הפשיעה, יחד עם דודו, פרג' הייב, והציג את עצמו כמי שעיסוקו באבטחה ומתן שירותי שמירה. פרג' אינו נאשם בכתב האישום, כיוון שלפי הודעת הפרקליטות מעת ביצוע המעצרים בפרשה ועד מועד הגשת כתב האישום הוא נמלט מאימת הדין ולא אותר.

גולן מואשם כי נהג יחד עם פרג' לגבות דמי חסות ממספר רב של בעלי עסקים, קבלנים ובעליהם של כלים כבדים ברחבי אזור הצפון, ובפרט בשטח רמת הגולן, אצבע הגליל, אזור ראש-פינה, חצור, צפת והגליל התחתון המזרחי. זאת, תוך שימוש במותג "רעם" - שאינו חברה רשומה או עוסק מורשה, לא כל שכן איננו חברת שמירה מורשית.

בחלק מהמקרים, נטען, גולן ופרג' הפעילו חברים אחרים בארגון הפשיעה - ביניהם בני משפחת הייב, הנאשמים הנוספים בכתב האישום: פידה הייב, מוחמד הייב, ראמי הייב והאיל הייב - לקידום מטרות הארגון בגביית דמי החסות.

"רעם" באגמון

לפי האישום המתייחס לקק"ל, הקרן מעסיקה, על-פי מכרז, חברות שמירה באתרים שונים, באזור הצפון ובין היתר באתר "אגמון החולה". מהאישום עולה כי בין השנים 2011-2014 העסיקה קק"ל את חברת "א. שמש חברה שמירה ואבטחה", שבפועל העסיקה את חברת "כנפי עטלף" כקבלן משנה.

חברה זו, שהופעלה על-ידי הנאשמים בפרשה, הייתה אמורה לספק שומרים לאתרים בצפון, בהם האתר של אגמון החולה. בפועל, נטען, פעל גולן מטעם חברת "כנפי עטלף" מול קק"ל ו"א. שמש", ולא סופקו שומרים לקק"ל כנדרש.

עוד על-פי האישום, במכרז של קק"ל שהתקיים ב-2014, הוחלפה חברת "א. שמש" על-ידי קק"ל בחברת האבטחה "צוות 3", שמנהלה באזור הצפון הוא איתי קרויז, שהחל בעבודתו ב-2015.

מהאישום עולה כי עם תחילת עבודתו מול קק"ל באתר החולה, פנה קרויז למנהליה של "כנפי עטלף" על-מנת להיעזר בעובדים מקומיים, וכך הגיע אל גולן. גולן, נטען, הבהיר לו כי הוא יספק חסות לציוד הכבד באתר, ובתמורה נדרש קרויז לשלם משכורת למקורביו של גולן, מטעם ארגון הפשיעה, שהוצגו כשומרים של חברת "כנפי עטלף", ושנרשמו בכזב כאילו הם שומרים שכירים מטעמה של "צוות 3". לפי האישום, קרויז הסכים להסדר זה למשך מספר חודשים, מתוך הבנתו כי אם יסרב לו, ייפגע הציוד שעליו נשכר לשמור.

בפועל, טוענת המדינה, הדביק גולן על הכלים הכבדים באתר החולה מדבקה עם הכתובת "רעם", המעידה על החסות של ארגון הפשיעה, אבל לא שמר עליו בפועל. לאחר מספר חודשים הפסיקה "צוות 3" את ההתקשרות עם גולן ועם "כנפי עטלף".

"זה האזור שלנו"

באישום אחר מתואר אירוע מתמשך של סחיטה ושוד של חברת "א.צ. אבידן" בבעלות יניב אבידן, שעסקה בעבודות עפר ופיתוח באתר בנייה בשכונת "רמת רזים" בצפת. על-פי האישום, העבודות של החברה בוצעו בסמוך לחוות בקר שבחזקת בני משפחת סואעד באזור צפת, ובני משפחת סואעד, נטען, היו עושי דברו של גולן.

מהאישום עולה כי אבידן שכר שירותי שמירה לגיטימיים לשמירת הציוד הכבד שבבעלותו באתר, אך משהבחינו בני משפחת סואעד בתחילת העבודות באתר, הם קשרו קשר עם גולן כדי לדרוש לעצמם דמי חסות מבעלי אתר הבנייה, במסווה של "שירותי שמירה".

לפי האישום, במסגרת הקשר סיכמו גולן ובני משפחת סואעד כי ככל שבעלי האתר וחברת השמירה המועסקת בו לא ייעתרו לדרישתם, יבצעו איומים וינקטו פעולות אלימות לשם קידום מטרת הקשר, ובמטרה להשיג "דמי חסות" על אתר זה.

בני משפחת סואעד מואשמים כי דרשו מאבידן להעביר את השמירה באתר מידי השומרים ששכר לידיהם, ובהמשך דרשו זאת גם מבעל חברת השמירה שנשכר, תוך שהם אומרים לו: "זה האזור שלנו, רק אנחנו שומרים באזור הזה. אף אחד לא יכול לבוא אלינו מאזור אחר".

המדינה טוענת כי לפי הוראותיו של גולן, איימו בני משפחת סואעד מעת לעת על השומרים שהוצבו באתר, ודרשו מהם לעזוב את השמירה. במסגרת זו, נטען, הגיע אחד מבני משפחת סואעד לאתר ואמר לשומרים: "אני אעשה לכם בלגן". כאשר הנוכחות המאיימת לא הספיקה, גולן מואשם כי הנחה את בני משפחת סועאד ללכת לאתר "עם 'דאווין' ותנועה", ובמקביל להניח לו לנסות לפתור את הסכסוך, כשהוא עצמו איים על בעל חברת השמירה כי "הצפון הוא של גולן ואנשיו".

לפי כתב האישום, בהמשך לכך - ומשהעניין לא יושב לשביעות-רצונו של גולן - נשדד אתר הבנייה. בכתב האישום מתואר כי באחד הלילות, סמוך לשעה 04:00 לפנות בוקר, הגיע לאתר רכב מסוג "איסוזו טרופר", ובו 4 שודדים רעולי פנים וחמושים בנשק, שנשלחו על-ידי גולן.

לפי האישום, השודדים הפעילו אלימות, איימו על השומרים במקום, כלאו אותם בקונטיינר באיומי האקדח, פרצו לכלים הכבדים, גרמו להם נזקים, פירקו וגנבו חלקים בשווי כולל של מאות אלפי שקלים והביאו להשבתת הכלים. חלקי הכלים שנגנבו, הוחזרו רק לאחר משא-ומתן בין גולן לבעל חברת השמירה והסכמתו של האחרון לשלם את דמי החסות הנדרשים לגולן.

במקביל לכתב האישום הגישה הפרקליטות בקשה למעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים נגדם, בטענה כי חלקם המשיכו את פעילותם במסגרת ארגון הפשיעה גם לאחר המעצר, כשהם פונים למתלוננים ומתרים בהם כי עליהם להמשיך ולשלם את דמי הסחיטה כרגיל.

בין היתר נטען כי אחד הנאשמים אמר לאחד המתלוננים: "אני הנציג שלהם עכשיו בחוץ, ואנחנו עדיין עובדים כמו שהיה. שום דבר לא השתנה, השטח שלך עדיין בשמירה באחריות שלנו, והכול ממשיך רגיל"; נאשם אחר הבהיר כי "הכול בסדר, גולן ישתחרר בקרוב, השמירה תישאר. אין שום שינוי", ודרש את המשך תשלום דמי החסות.

מבקשת המעצר עולה כי מתלוננים רבים שזומנו למסור עדות במשטרה וכאלה שאף העידו במשטרה, הביעו פחד גדול מהארגון ובמיוחד מהעומד בראשו, גולן הייב. כך, למשל, אחד המתלוננים אמר לחוקרים: "שמעתי בעבר את השם 'גולן מטובא', לא היה לי כלום איתו, אני אני יודע שהוא לוקח כסף 'חאווה' מהאנשים, וזה גרם לי לפחד ממש. מאז אני פוחד להיכנס לפרויקט הזה, שלא יפגעו בי או יעשו משהו למשפחתי, אולי ישרפו לי את האוטו".

מתלוננת אחרת מסרה במשטרה כי היא "מבקשת לא להיות מוזמנת להעיד. מאוד מפחיד להעיד נגד אנשים כאלה, שמעתי שהם מאוד מסוכנים ומסוגלים לפגוע בי ובבני משפחתי".